Page 27 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 27

‫‪Pg: 27 - 1-Back 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫אדוניה קד כלפי אם המלך‪ ,‬על פניו נראתה ארשת תודה עמוקה‪,‬‬
‫"תודה רבה לך גברתי‪ ,‬אינני יודע כיצד אוכל להודות לך"‪ .‬הוא הילך‬

                              ‫לאחוריו בכניעה ויצא את החדר הגדול‪.‬‬

‫שער אולם קבלת הפנים נפתח לפני בת שבע‪ ,‬הפוסעת בחיוך של אהבה‬
‫אל עבר בנה היושב על כיסא השן‪ ,‬עליו היה יושב אביו‪ .‬השומרים‬
‫הניצבים בצידי ההיכל קדים לאם המלך הנערצת‪ .‬שלמה ממהר לקום‬
‫ממקומו‪ ,‬משתחווה אל אימו‪ ,‬מתפעל כמו בכל עת ממלבושה הפשוט‬

              ‫והצנוע‪ ,‬לבוש האומר כי לא הבגדים עושים את האדם‪.‬‬
‫בת שבע קדה לבנה המלך‪ ,‬יודעת כי הדבר לא ימצא חן בעיניו‪,‬‬
‫אך בטוחה כי כך עליה לנהוג כלפי מלך ישראל‪ .‬היא עולה בזריזותה‬
‫האופיינית על שלוש המעלות המובילות אל הכיסא‪ ,‬ניגשת אל אם‬
‫המלכות הזקנה היושבת על יד בנה‪ ,‬מנשקת את כפות ידיה החרוצות‬

                                                               ‫קמטים‪.‬‬
‫רות המואבייה‪ ,‬אימה של מלכות‪ ,‬האישה שממנה יצא דוד המלך‪,‬‬
‫מלטפת באהבה את ראש אם המלך‪ ,‬הכורעת על ברכיה לפניה‪ .‬צביטה‬
‫קלה עולה על ליבה של רות ביודעה כי אישה זו תישאר אלמנה חיה‬
‫כל ימי חייה‪ .‬רות מתבוננת בבת שבע‪ ,‬מעבירה את מבטה אל שלמה‪,‬‬
‫"יותר מחמש מאות שנה חלפו מאז היה לי בעל‪ .‬בעל ליום אחד היה‬
‫בעלי‪ .‬לאחר פטירתו לא יכולתי לחשוב על נישואין חדשים‪' ,‬מי יכול‬
‫לבוא אחר בועז בעלי?' חשבתי תמיד‪ .‬אך ממנו זכיתי לצאצא אשר‬
‫ישב בגאון על כס המלוכה"‪ ,‬חשבה בעוד חיוך עולה על פניה‪" ,‬כאשר‬
‫בירך אותי בועז בפעם הראשונה שפגשתי אותו ואמר לי‪' :‬ישלם ה'‬
‫פעלך ותהי משכורתך של ָמה מאת השם אלוקי ישראל אשר באת‬
‫לחסות בצילו'‪ ,‬אני שמעתי ְׁשֹל ֹמה וחשבתי שהוא נכשל בלשונו‪ .‬כיום‬
‫אני מבינה כי הייתה זו נבואה שנזרקה בבעלי הצדיק‪ .‬אני זכיתי‬
‫לצאצא‪ ,‬היא זכתה לבן‪ ,‬על שתינו להיות אסירות תודה להשם על‬

                                                  ‫הטוב שגמל עימנו"‪.‬‬
‫שלמה ירד בזריזות מכס המלכות‪ ,‬בעוד אימו ורות מנשקות זו את‬

‫‪27‬‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32