Page 26 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 26 - 1-Back 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫"דבר‪ ,‬בבקשה‪ ,"...‬השיבה בת שבע‪.‬‬
‫אדוניה התמהמה לרגע‪ ,‬מנסה להעביר את המסר שאותו הכין זמן‬
‫רב‪" .‬את יודעת כי לי הייתה ראויה המלוכה‪ ,‬היות שאחיי הגדולים‬
‫אמנון ואבשלום נפטרו מהעולם בנסיבות מצערות‪ ,‬ואחי כלאב איננו‬
‫חפץ למלוך בהיותו עסוק בתלמודו כל חייו‪ .‬לכן‪ ,‬בהיותי בן רביעי‬
‫לאבי היה ראוי כי המלוכה תינתן לי‪ ,‬ואף כל העם חפץ בי כמלך‪."...‬‬
‫בת שבע פסעה פסיעה קלה לאחוריה‪ ,‬חוששת שמא אדוניה ירצה‬
‫להרע לה בהבינו כי מאיתה יצא הדבר שהמלך דוד המליך את בנה‬

‫שלמה עוד בחייו‪.‬‬
‫אדוניה הבחין ברתיעתה של בת שבע‪" ,‬אבל‪ ,‬מהשם הייתה זאת‬
‫ששלמה אחי ימלוך‪ .‬הוא החליט ששלמה יהיה המלך‪ ,‬ומי יכול להרהר‬

‫אחרי החלטת השם יתברך"‪.‬‬
‫רגיעה קלה עלתה על ליבה של בת שבע בהבינה כי אדוניה מקבל‬

‫את המלכת בנה כגזרה שאין להרהר אחריה‪.‬‬
‫"ועתה‪ ,‬שאלה אחת אנוכי שואל מאיתך‪ ...‬אל נא תשיבי את פניי‬

‫ריקם‪ ,"...‬סח אדוניה‪ ,‬ומקולו נשמע כי מתחנן הוא על נפשו‪.‬‬
‫"דבר‪ ,"...‬אמרה‪ ,‬משתוקקת לדעת מהי בקשת האיש‪.‬‬

‫אדוניה עצם עיניו כמתחנן שתתקבל בקשתו‪" ,‬אנא‪ ,‬אמרי לשלמה‬
‫המלך ובקשי ממנו שלא ישיב את פנייך ריקם ושייתן לי את אבישג‬

‫השונמית לאישה‪."...‬‬
‫בת שבע חשבה לרגע‪ ,‬מנסה להסיק בדעתה אם הבקשה אפשרית‪.‬‬
‫"הכלל אומר שאסור לקחת את אשת המלך אלא מלך אחר‪ ,‬אבל אבישג‬
‫מעולם לא הייתה אשת המלך ואפילו לא פילגש‪ ,‬והוא היה ראוי להיות‬
‫מלך‪ .‬הנערה בעלת יופי שמימי‪ ,‬אולי הוא חושק בה מפני יופייה‪ ,‬ואם‬
‫היא תינתן לו‪ ,‬ממילא יחוש הכרת הטוב לבני‪ ,‬דבר שיסיר מעט את‬

‫האיבה ששוררת בין שניהם‪."...‬‬
‫אדוניה המתין למוצא פיה של אם המלך‪ ,‬מקווה כי תענה לו בחיוב‪.‬‬
‫"טוב‪ ,‬אשתדל לעשות זאת"‪ ,‬אמרה לאחר רגע קל‪" ,‬אנוכי אדבר‬

‫עליך אל המלך"‪.‬‬

‫‪26‬‬