Page 22 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 22
Pg: 22 - 1-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
לבית הסתובבו כלבים מפחידים ,ושומר היה ניצב בפתח שער החצר.
ניגשתי לשומר ובקשתי ממנו להיכנס ,אך הוא צחק לי בפרצוף ואמר
שאין לו רשות להכניס קבצנים לבית .ניסיתי להסביר לו שאני בעל
הבית ,ובקשתי אותו שיקרא לאבא הזקן שלי או למשרת .הוא אמר
לי שהאדון הזקן נפטר לפני כחודשיים ,ועתה נשאר בבית רק בנו
הצעיר ,היורש של האדון".
"נבלה סרוחה! איך הוא לא מתבייש?!" ,אמרו זבולון ויעקב בכעס.
"האמת ,הידיעה כי אבי נפטר השאירה אותי בהלם ,קרעתי את
בגדיי והתיישבתי על הארץ ממרר בבכי .המחשבה שלא הייתי ליד
אבי בשעותיו האחרונות רצצה אותי .השומר הגיש לי כוס מים וניסה
להבין מי אני .תוך כדי בכייה ניסיתי להסביר לו ,הוא הביט בי בחוסר
אמון ,אבל הבטיח שהוא יקרא לאדונו בעל הבית על מנת שנברר את
העניין .בעוד אני יושב באבלי ,הלך השומר לקרוא לאדונו ,המשרת
הצעיר של אבי .דקות ספורות חלפו ,והמשרת יצא החוצה כשהוא
מוביל בידו שלושה כלבים שנראו בעיניי כמפלצות .הוא צעק עליי
ואיים שאם אבוא להטריד אותו שוב הוא ישסע בי את הכלבים .השומר
הביט בי ברחמים ואמר שהוא מציע לי לא להרגיז את אדונו ,הרבה
אנשים כבר ספגו נשיכות קשות מהכלבים הרעים".
"וואי מסכן ...מה עשית?" ,שאלו החברים המרותקים.
"לא ידעתי מה לעשות ,הייתי אבוד ,אבי נפטר וכל רכושי נשדד
על ידי המשרת .החלטתי ללכת לבית המלך לתנות את המעשה לפניו.
המלך זימן את המשרת ,והוא הגיע לבוש בבגדים הדורים ,שזיהיתי
אותם כבגדיי .המלך שמע את טענותיי ואת טענותיו של המשרת ,הוא
שאל אותי אם יש לי ראיה שהסוחר הזקן היה אבי ,אם יש לי עדים
שמכירים אותי .כפי שאמרתי ,אף אחד בעיר לא הכיר אותי ,ולכן
אמרתי למלך שאינני יכול להביא הוכחות לדבריי .גם למשרת לא היו
הוכחות .המלך הביט בי בחמלה ,היה נראה ממבטו שהוא מאמין לדבריי,
אך הוא אמר לי שמכיוון שאין לאף אחד מאיתנו ראיה לדברים ,והאיש
השני מחזיק במקום ,ממילא ,המוציא מחברו עליו הראיה ,ואין המלך
22
