Page 36 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 36
Pg: 36 - 2-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
ולכן אין זה דין שני על אותה עבירה .בעניין הקללות ,אם נכון הדבר
בעיני השם ,מקבל אני על עצמי ועל זרעי".
שלמה הביט בבניהו כמשתתף בצערו" :על אף שהדבר קשה עליך,
ידידי ,לך עשה כאשר הוא דיבר ופגע בו ודאג לקבורתו ,ובכך תסיר
את דמי החינם אשר שפך יואב מעליי ומעל בית אבי ,ובכך גם יכפר
על חטאו במרד אדוניה שהוא הוביל .אינך צריך בעצמך לפגוע בו,
צווה את אחד מהחיילים לעשות זאת .ממילא ,יוסר הקטרוג מעל בית
אבי ,כי אבי בוודאות לא ידע שהוא מתכוון להרוג את אבנר ואת
עמשא .ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעולם ,ולדוד ולזרעו
ולביתו ולכיסאו יהיה שלום עד עולם מעם השם .בעניין רכושו ,איני
צריך אותו ואיני חפץ בו ,מכיר ומוקיר אני את פועלו ומעשיו של
יואב ,ויכול אני לומר שאני גם אוהב אותו .יודע אני כי ביתו הפקר
לכל העניים כמדבר שהוא הפקר לכול ,ומקווה אני כי בניו ישכילו
להמשיך בדרך הצדקה והחסד שבה פעל אביהם ברכוש אשר יקבלו
בירושתו .לך עשה את אשר אמרתי וצווה לקבור את יואב בקברות
אבותיו" .סיים המלך את דברו.
בניהו קד למלך ויצא לעשות את מצוותו .שני חיילים נשלחו אל תוך
האוהל ,מתבוננים ביואב האוחז בקרנות המזבח .בחשש רב התקרבו
אל איש המלחמה העז ,מתבוננים בפניו הנראות שלוות ורגועות.
עיני יואב עצומות ,קול אנחה קל עלה מפיו בשומעו את פסיעות
החיילים ,שריריו התרפו כמקבל את גזר הדין ,ידיו האוחזות בקרנות
המזבח נראו כמלטפות אותו בערגה .החיילים שולפים את חרבותיהם
בפחד מהאיש ,פניהם מגירות זיעה ,פוסעים לאיטם בחשש .יואב
ממשיך ללטף את המזבח ,חיוך שליו על פניו .שני החיילים התבוננו
בידיים שנראות שלא מתכוונות לשלוף את החרב למלחמה .בלב דואב,
תקעו את חרבותיהם בגופו של יואב והוא צנח ברפיון על הארץ ,ידיו
ממשיכות ללטף את בסיס המזבח...
בניהו ניצב אל מול המלך ,עיניו דומעות מכאב בבואו לבשר למלך
36
