Page 369 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 369 - 12-Front 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫פרק מז‬

‫סופרי המלך‬

‫חצות לילה‪ ,‬חדר הלימוד של המלך מלא מפה לפה‪ ,‬כל חברי הסנהדרין‬
‫מגיעים‪ ,‬כמידי חצות לילה‪ ,‬ללמוד ולברר סוגיות עם המלך‪ .‬שני‬
‫סופרי המלך‪ :‬אליחורף ואחייה בני שישא‪ ,‬יושבים וכותבים את דברי‬
‫החוכמה הנאמרים‪ .‬המלך מתבונן בסופריו הזריזים‪ ,‬יודע כי לא תחסר‬
‫מילה שנאמרת אם יש לה חשיבות כל שהיא‪ .‬כמה מחברי הסנהדרין‬
‫נראים מנומנמים במקצת‪ .‬המלך מחייך בינו לבין עצמו‪ ,‬יודע שעל‬
‫מנת לעוררם עליו לומר דבר מתמיה‪" .‬אשר עוד בקשה נפשי ולא‬
‫מצאתי‪ ,‬אדם אחד מאלף מצאתי ואישה בכל אלה לא מצאתי"‪ ,‬סח‬

‫המלך בחיוך‪ ,‬בטוח כי המתנמנמים יתעוררו‪.‬‬
‫כל הראשים השמוטים הורמו‪ ,‬מביטים במלך בפליאה‪" .‬מה כוונת‬

‫המלך?"‪ ,‬שאל אחד הזקנים‪.‬‬
‫המלך צחק‪" :‬אז התעוררתם‪ ...‬יש בזה כמה בחינות‪ .‬ישנם אנשים‬
‫שלא מבינים כי האיש והאישה הם שני מיני בריאה השונים בתכלית‬
‫זה מזו‪ .‬כוחות הנפש המניעים אותם הם אחרים לגמרי‪ .‬כתוב בתורה‬
‫'ויבן השם אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם ויביאה אל האדם‪.‬‬
‫ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי‪ ,‬לזאת ייקרא‬
‫אישה כי מאיש לוקחה זאת'‪ .‬הרי הדברים צריכים ביאור‪ ,‬מדוע כתוב‬
‫'ויבן'? בפשטות‪ ,‬היה נכון יותר לכתוב וייצר או ויעש‪ ,‬אלא ללמדנו‬
‫שגוף האישה בנוי כבניין על מנת שיוכל להחזיק את הוולד‪ ,‬וגם‬
‫ללמד שניתנה באישה בינה יתרה‪ .‬כפי שאתם יודעים‪ ,‬הגבר רואה‬
‫את הדברים בגדול‪ ,‬הוא הרבה פחות מדקדק בפרטים מהאישה מפני‬

‫‪369‬‬