Page 377 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 377

‫‪Pg: 377 - 12-Front 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫הזקנים יצאו מפינת החדר ובאו אל המלך כשזעזוע נראה על פניהם‪.‬‬
  ‫"אדוננו המלך‪ ,‬הוא יהרוג את אשתו המסכנה!"‪ ,‬אמרו בקול שבור‪.‬‬
                                      ‫המלך חייך ואמר‪" :‬הוא לא!"‪.‬‬

‫הזקנים יצאו מהחדר‪ .‬קול צחוק שטני הקפיץ את המלך המתרווח‬
‫על הכורסא‪ .‬המלך הביט במלאך המוות הצוחק להנאתו‪" ,‬על מה אתה‬

                                             ‫צוחק?!"‪ ,‬שאל בתקיפות‪.‬‬
‫המלאך נראה כמנסה לכבוש את צחוקו המתגלגל ואמר‪" :‬אוי‪ ,‬אוי‪ ,‬אוי‬
‫שלמה‪ ,‬אתה חושב שאתה חכם‪ ...‬אמש ראית אותי עצוב ושאלת מדוע‬
‫אני עצוב‪ ,‬אמרתי לך שאני צריך לקחת את נשמותיהם של אליחורף‬
‫ואחייה בני שישא ושצר לי על כך‪ .‬האמת היא שהיה צר לי‪ ,‬כי ההוראה‬
‫שקיבלתי הייתה שאני צריך לקחת את נשמותיהם בשערי העיר לוז‬
‫ולא ידעתי איך אני מביא אותם לשם‪ .‬ואולם אתה‪ ,‬בחוכמתך הרבה‪,‬‬
‫עזרת לי מאוד והבאת אותם ישר אליי מבלי שאצטרך לטרוח בכך"‪.‬‬
‫הצחוק פרץ שוב מפיו בראותו את המלך נופל לאחוריו על הכורסא‪.‬‬

                  ‫"תודה רבה על העזרה‪ ,‬ידידי"‪ ,‬אמר בצחוק ונעלם‪.‬‬
‫המלך אחז בראשו‪ ,‬מצטער על אובדן סופריו המסכנים‪" .‬רגליו של‬
‫אדם ערבות לו"‪ ,‬סח לעצמו בכאב‪" ,‬למקום שהוא נתבע‪ ,‬לשם הן‬

                                                      ‫מוליכות אותו"‪.‬‬

‫‪377‬‬
   372   373   374   375   376   377   378   379   380   381   382