Page 379 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 379 - 12-Back 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫פרק מח‬

‫אחת מאלף‬

‫שבוע חלף מהיום שדוד בן אברהם התייצב אצל המלך‪ .‬השומרים‬
‫שנשלחו להביאו הובילו אל תוך ההיכל המפואר אדם שנראה כרוח‬
‫רפאים‪ .‬המלך התבונן בדוד‪ ,‬עיניו השקועות ברקע השחור של פניו‬
‫המיוסרות נראו כאילו הן אינן רואות‪ ,‬שום לחלוחית לא נראתה בהן‬
‫אבל ניכר היה כי הדבר נוצר מיובש שלאחר בכיות מרובות‪ .‬אנחות‬
‫עמוקות נשמעו מפיו כאדם שחרב עליו עולמו‪ .‬הוא קרס לפני המלך‪,‬‬
‫גופו השדוף לא הצליח לשאת עוד את משקלו‪ .‬המלך הביט בו בחמלה‪,‬‬

‫חש את צער האיש‪ ,‬שניכר היה שלא ישן במשך כל השבוע‪.‬‬
‫"ובכן‪ ,‬דוד ידידי‪ ,‬האם הצער שאני רואה על פניך הוא בגלל האבל‬

‫על אשתך המנוחה?"‪ ,‬שאל המלך ביודעו את התשובה‪.‬‬
‫דוד‪" :‬לא‪ ,‬אדוני המלך‪ .‬מחילה‪ ,‬אבל הצער הנסוך על פניי הוא‬
‫מפאת המחשבה שעלתה בליבי בכל לילה לקיים את מצוות המלך"‪.‬‬
‫דוד השתתק‪ ,‬מנסה להבין ממקומו על הרצפה האם המלך מתמלא‬
‫עליו עברה‪" .‬אני מבקש שתבין אותי‪ ,‬אדוני המלך‪ .‬אף שיודע אני‬
‫כי בן מוות אנוכי על אי ציותי למלך ונראה אני כחסר הכרת הטוב‬
‫לאדוני המלך‪ ,‬שרצה לקחת אביון אומלל כמוני ולהביאו לרום המעלות‬
‫בתתו לי את בתו לאישה‪ ,‬ואולם‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬אין ביכולתי לקיים‬
‫את ציוויו‪ .‬בכל לילה עמדתי על יד מיטת אשתי כשהחרב שנתת לי‬
‫אחוזה בידי‪ .‬בכל לילה ניסיתי לכוף את עצמי על מנת לקיים את רצון‬
‫המלך‪ ,‬ואולם בראותי את אשת נעוריי ישנה על מיטתה‪ ,‬ליבי התמלא‬
‫אהבה ורחמים עליה‪ .‬בכל לילה עלתה בי המחשבה שמוכן אני לדקור‬

‫‪379‬‬