Page 152 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 152

‫‪Pg: 152 - 5-Front 22-04-14‬‬                                                                                                                                                                                                                   ‫פרשיות מהחיים‬

‫תפקידי‪ ,‬קיבלתי במתנה מפה של אזורי התעשייה בכל מדינת ישראל‬
‫ועליה הכותרת "הבטחות צריך לקיים"‪ .‬זה עד היום איתי בכל מקום‬

                                                                                    ‫ותפקיד‪.‬‬

‫יש דבר אחד שילדים אף פעם לא שוכחים – הבטחות ואמירות שיוצאות‬
‫מפינו‪ ,‬בכוונה או שלא בכוונה‪ .‬לא משנה אם אלו אמירות שנאמרות‬
‫בשעת לחץ ודחק‪ ,‬ולא משנה אם אמירות אלו נאמרו בצחוק‪ .‬את‬

                                        ‫האמירות האלו הם אף פעם לא שוכחים‪.‬‬

‫עם הילדים אפשר עוד להגיע להבנות יחסיות‪ ,‬אבל מה קורה כאשר‬
‫הדברים מגיעים ליחסים בעבודה ובין חברים‪ ,‬או למשא ומתן בין ארגונים?‬
‫תמיד יהיו מי שימצאו את המילים ואת המשפטים הרלוונטיים שנאמרו‬
‫בעבר‪ ,‬ויכולים עכשיו לסייע לטובתם‪ .‬אותם אנשים גם תמיד יניחו את‬

                                                          ‫אותן 'הבטחות' על השולחן‪.‬‬

                       ‫מה עם הנדר?‬

‫בפרשת "וישלח" הקב"ה מלמד אותנו‪ ,‬באמצעות יעקב אבינו‪ ,‬את‬
‫החשיבות הרבה בקיומן של הבטחות ושל אמירות‪ .‬גם אם הן נאמרות‬
‫בשעות שאינן רגילות ובאירועים מאתגרים‪ ,‬עלינו לקיים אותן ולא לוותר‪.‬‬
‫אחרי שיעקב אבינו שב לארץ כנען אחרי עשרים שנה אצל לבן‪ ,‬אחרי‬
‫המפגש הטעון עם עשיו אחיו ואחרי מעשה דינה בשכם‪ ,‬קורא לו הקב"ה‬

                                                        ‫ואומר לו את הדברים הבאים‪:‬‬
     ‫ַׁי"ָ ַ ֲושעּיֹםֹקא ֶבִממ ְרזל ֵּוּ ָב ֱז ַאחה‪—,-‬לֹ ֲָלאהׁ ֵֶיאשם‪-‬רל ֶ ְ ּאב ַ ֶלהאִֶּנ‪ַ ְ-‬ריר ֲץֶעא ְּ ֹקכה ַנב ַ‪ֵ,‬עאן ֶל‪-‬קי ִּו ָהךו‪,‬םא ְֲ‪ּ,‬בע ֵֵָ ּלבבְירה ֲתחֵ‪-‬בָךיֵא ִתלמ‪ֵ ְ-ּ:‬פ ֵאנהיּול ְֵאו ׁ‪,‬ע ֶ ְָוששָׂכובל‪ָ ָׁ -‬א‪ִָ -‬שהחיָםע ָ;ך‪.‬םַו‪ֲ.ֲ .‬עא ַׁ ֵוֶָ ּישׂש ֹבהרא‪--‬‬
     ‫ִע ּמ ֹו‪ַ .‬ו ִ ּי ֶבן ׁ ָשם‪ִ ,‬מ ְז ֵ ּב ַח‪ַ ,‬ו ִ ּי ְק ָרא ַל ָּמק ֹום‪ֵ ,‬א‪-‬ל ֵ ּבית‪ֵ -‬אל‪( "...‬בראשית‬

                                                                             ‫לה‪ ,‬א–ז)‪.‬‬

‫כאשר יצא יעקב בגיל ‪ 63‬מבאר שבע‪ ,‬במטרה לברוח מעשיו אחיו‪ ,‬הוא‬
‫יצא בלי כלום‪ ,‬כשברשותו רק מקל ותרמיל‪ ,‬והוא מעיד על כך בדבריו‬

                                                                                                                           ‫‪152‬‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157