Page 323 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali

‫ אב תשרפ‬ ‫‪Pg: 323 - 11-Back 22-04-14‬‬

‫מלאכי רעים שאמר המשורר הוא בעצמו מה שאמר בספר חכמת‬
‫שלמה‪ :‬וישמו ויבהלו מאד ויחרדו מתמונות זרות קולות שונות‬
‫המו סביבותיהם להפחידם ומלאכי רעים זועפי פנים נראו למו‪,‬‬
‫הנה נחרדו מחזיונות זרות שראו והם מראות משונות שנראו למו‬
‫להבעיתם‪ ,‬ומזה יצא לבם מרוב פחד אפס כחם עד שלא יכלו‬
‫להתנועע ממקומם‪ ,‬כמו שיקרה לאדם נבהל משואת פתאום כי‬
‫תבואנו‪ ,‬שלא ימוש ממקומו מרוב חרדת לב‪ ,‬ולכן לא קמו איש‬
‫מתחתיו כל זמן החשך כי לא קם באיש רוח"‪( .‬הכתב והקבלה‪,‬‬

‫שמות י‪ ,‬כג)‪.‬‬

‫בעל חידושי הרי"ם‪ ,‬הרב יצחק מאיר אלתר‪ ,1799-1866( 34‬פולין) מסביר‬
‫באופן יפהפה את מהותם של פסוקים אלו‪:‬‬

‫"מתוך שלא ראו איש את אחיו‪ ,‬היינו‪ ,‬שאחד לא רצה להביט‬
‫לאחיו‪ ,‬באו למצב שלא קמו איש מתחתיו‪ ,‬היינו‪ ,‬שלא יוכלו לנגוע‬

‫כבר אחד בשני"‪( .‬חידושי הרי"ם‪ ,‬פרשת בא‪ ,‬ז)‪.‬‬

‫החושך הגדול ביותר הוא כשאדם אינו מסוגל להסתכל על חברו‪ .‬כאשר‬
‫אדם לא רואה בצרת חברו‪ ,‬וגם לא רק בצרתו‪ ,‬זה החושך הגדול ביותר‬
‫שהמציאות יכולה לספק‪ .‬הסתכלות פקוחה ואמיתית יכולה להראות לנו‬
‫את התוצאות של החיים‪ .‬כאשר אנשים מתעלמים זה מזה‪ ,‬כאשר אנשים‬
‫לא רואים זה את זה‪ ,‬כאשר אנשים לא מסוגלים לקום ממקומם כדי‬
‫לעזור לאחר‪ ,‬אין חושך גדול מזה‪ ,‬אין אפילה גדולה מזו‪ .‬ראיתי באחד‬
‫המקומות הקבלה‪ :‬אם אנחנו במציאות של "לא ראו איש את אחיו" –‬
‫מתעלמים זה מזה‪ ,‬אזי כאשר אנחנו נצטרך סיוע של אחרים – נחווה‬

‫מציאות של "ולא קמו איש מתחתיו"‪.‬‬

‫החושך הקשה בעבור האדם הוא כאשר אינו מסוגל לצאת מהמסגרת‬
‫המצומצמת שלו ולפעול בעולם‪ ,‬כאשר הוא אינו מסוגל לראות את האחר‪,‬‬
‫את החברה שלו‪ ,‬את המדינה שבה הוא חי‪ .‬זאת הייתה המציאות הקשה‬
‫במצרים‪ ,‬זה היה מצבם הרוחני‪ ,‬החברתי‪ ,‬המוסרי והערכי‪ .‬איש איש‬

‫‪ 34‬הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) – נולד בשנת ‪ 1799‬בעיר גורא תחת ממלכת‬
‫פרוסיה ונפטר בשנת ‪ 1866‬בעיר גורא תחת שלטון פולין‪ .‬מייסד חסידות גור ומחבר‬

‫הספר חידושי הרי"ם‪.‬‬

‫‪323‬‬