Page 322 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 322
Pg: 322 - 11-Back 22-04-14 פרשיות מהחיים
אפילה ,אך שופכות אור על ההתנהלות של אנשי מצרים בתוך המציאות
החשוכה:
"ולא קמו איש מתחתיו – מביתו .כמו 'שבו איש תחתיו' ,כי אנה
ילכו בלא אור"( .פירוש ארוך ,שמות י' ,כג).
אי אפשר לראות את הכיוון בלי אור ,אי אפשר ללכת לשום מקום בלי
בהירות ואי אפשר להתמודד עם המציאות בלי הכוונה וראייה ברורה.
לכאורה ,אמירה ברורה מאליה ,אבל אם נחשוב על זה בכנות ,כמה
מאיתנו הולכים באפילה שעליה דיבר הרש"ר הירש בדבריו .כמה מאיתנו
נמצאים לפעמים בתחושת ספק סביב המציאות שבה אנו נמצאים ,בעבור
כמה מאיתנו המציאות לא בהירה בכלל ואנו בכלל לא מודעים לזה.
במצבים אלו אי אפשר ללכת בלי אלומת אור ברורה וחדה ,אי אפשר
לצעוד בלי הכוונה חזקה ,בלי אור שמראה את הדרך ,אור שמאיר את
המציאות .בפירושו הקצר מביא אבן עזרא אמירה מעניינת אחרת ,לפיה
ייתכן שהמצרים כן הצליחו כן לראות את המציאות סביבם בעזרתעם
אור הנר" :לא ראו איש את אחיו – באור היום ,ויתכן שראו בנרות"( .אבן
עזרא ,שמות י ,כג שם).
אומר לנו אבן עזרא :כאשר חשוך ,גם כאשר יש חושך אפילה ,תדליקו נר,
ייתכן שתראו משהו .כאמור ,התורה מפרטת בשני הפסוקים הראשונים
את היותו של החושך – אפילה .ברור שבמצב זה ,קיים קושי לבני אדם
לראות זה את זה ובחושך אפילה ייתכן שוקשה לקום מהמקום .אז מדוע
התורה מביאה פסוק שלישי המפרט שאנשים לא זזו ממקומם ולא ראו
איש את אחיו במשך מכת החושך?
בעל "הכתב והקבלה" ( ,1785-1865גרמניה) שואל בדיוק שאלה זו
ומסביר שפסוקים אלו באו ללמדנו ,שמכת החושך כללה מצב נפשי קשה
למצרים ,חזיונות ופחדים שגרמנו להם שלא לקום ממקומם:
"רבים יתמהו הלא אין מדרך החושך לאסור את האדם במאסר
עד שלא יוכל לקום ממקום מושבו ,גם עורים יגששו וילכו
בחשך ...אבל בקבלה הדבר מפורש ,כי המשורר אמר' :ישלח בם
חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים' ,ענין משלחת
322
