Page 466 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 466
Pg: 466 - 16-Back 22-04-14 פרשיות מהחיים
ְ ִָוֵַַּּ" ׁככההאְִֵָּּּאכלשקֹתתְֶֶּלר-נבד ַּׁוִַהָהעָאָלשפְּיז ָ.דְָאֵהםֶהפְנ,ו,יד ֶבןקכֵּּׁ.,וֶֶַתֵהׁסְשודַ ֶֶּיֶֹקשףהקאֶ ָדּלעעְַׁתפה ְוִּש-שׂ-קֶ,מָּוּׁועה ְֵי ְְ ְֶּודשבאֵׁישִֶֶַָּׂאכללרשןָ ְּ ֶיהתףמקִֵָםּעול ַָׁלמ ְׁאדְְִּאשכַ ָשדַָההֵּכַבכּ,נ ּכיקֹןהרעְֶ,,מדַ ַ ַָהּוה ְּהאֵָּּׁשְבפֵ.מעשתֹ.כֹֻרַ.אֶבדִֹּל.וככַ,וָעְּתיכתתְֵ:,ִ ,רה ַממי;ו ֲ ְֲֶ,אְלאׁמוחֶֹו ְִֶַאשאאממ ֶׁתֶּ ַָכרלתאשּו ׁףת ְֻּתהֲפּשוא ְַַָּׁו ְִּׁהלקֹדכִׁשִ ִַּנַּשדֹקכי ְבשֶבירדםׁעִַעעם ַישִֵהלׁלמ ְֶֶּם-כ,שמאִֶֶֹּ-וַפסָקא ַיעותְלףָיתִַ,,ושׂהֲֹמ ְַָּׁיהחבֶלה ִִֶֶָׁשּוְמכצִזׁושֶָָּּהֶַיכק.השק.רםב.,תהל,
ָל ַע ּמ ּו ִדים; ְו ִצ ּ ָפה ָרא ׁ ֵשי ֶהםְ ,ו ִח ּׁ ַשק ֹא ָתםּ .ו ְנ ֹח ׁ ֶשת ַה ְּתנ ּו ָפהִ ׁ ,ש ְב ִעים
ִּכ ָּכרְ ,ו ַא ְל ּ ַפ ִים ְו ַא ְר ַ ּבעֵ -מא ֹותָ ׁ ,ש ֶקלַ .ו ַ ּי ַעשׂ ָ ּב ּהֶ ,אתַ -א ְד ֵני ּ ֶפ ַתח ֹא ֶהל
מ ֹו ֵעדְ ,ו ֵאת ִמ ְז ַ ּבח ַה ְּנ ֹח ׁ ֶשתְ ,ו ֶאתִ -מ ְכ ַ ּבר ַה ְּנ ֹח ׁ ֶשת ֲא ׁ ֶשר-ל ֹו; ְו ֵאתָּ ,כל-
ְּכ ֵלי ַה ִּמ ְז ֵ ּב ַח( ."....שמות לח ,כא–ל).
משה רבנו עומד בפני עם ישראל ונותן דיווח מלא על כל פרט ופרט ,על
כל תרומה שנאספה ,על הזהב ,על הכסף ועל הנחושת .על פי הרמב"ם,
אנשי הצדקה וההקדש אינם נדרשים לתת דיווח על מה שעושים עם
התרומות שנאספות ,שכן על גבאי צדקה חל דין של "באמונה הם
עושים":
" ...ואין מחשבים בצדקה עם גבאי צדקה ,ולא בהקדש עם
הגזברין – שנאמר "אך לא ייחשב איתם ,הכסף הניתן על ידם ,כי
באמונה ,הם עושים" (משנה תורה ,הלכות מתנות עניים ט ,יא).
אם כך ,מדוע הרגיש משה צורך בדו"ח מפורט ,אף שאינו חייב דין וחשבון
לאף אחד?
איך מגיע משה רבנו למצב שבו הוא מרגיש צורך לפרט את כל הפירוט
הזה בפני בני ישראל ,אף שכלל אינו חייב בכך? הרי רק לפני תקופה
קצרה ירד משה רבנו מארבעים יום וארבעים לילה עם הקב"ה בהר
סיני ,כל עם ישראל ראה אותו .רק לפני תקופה קצרה הוציא משה רבנו
את בני ישראל ממצרים בניסים ,באותות ובמופתים לעיני כל ישראל,
והתורה העידה על בני ישראלַ " :ו ַ ּי ֲא ִמינ ּו בה' ּו ְב ֹמ ׁ ֶשה ַע ְב ּד ֹו" (שמות יד,
לא) .מה מביא את משה לתת דין וחשבון מפורט כל כך? התשובה נעוצה
בתחושות קשות ובחוויות יום-מיומיות מול קבוצות בעם ישראל ,לאורך
תהליך הקמת המשכן:
466