Page 64 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 64

‫‪Pg: 64 - 2-Front 22-04-14‬‬                                                                   ‫פרשיות מהחיים‬

                  ‫בכל עת איפה הסדק בין אברהם ללוט; איך אפשר להפיל אותם‪ ,‬מתי הם‬
                  ‫יריבו כדי שנוכל אנחנו להיכנס להרחיב את הקרע ולהחליש את אחיזתם‪.‬‬

‫אברהם לא מוכן בשום אופן לאפשר מלחמת אחים‪ .‬בהכרעה מהירה‪2 ,‬‬
                  ‫על אף מחיר הפירוד‪ ,‬הוא בוחר לעצור את ההידרדרות באבחת חרב‪.‬‬
                  ‫רבי עובדיה ספורנו (‪ ,1475-1550‬איטליה) והמלבי"ם (‪,1809-1879‬‬
                  ‫אוקראינה) מסבירים את השפעת אותו ריב על יחסם של העמים‬
                                                                                            ‫ללוט ולאברהם‪:‬‬

                       ‫"והכנעני והפריזי אז יושב בארץ ולכן היה הריב בין שני אחים‬
                       ‫גרים מבאיש את ריחם בעיני התושבים‪ ,‬כי בהיות מריבה בין‬
                       ‫האחים הגרים יחשבו אותם התושבים לאנשי ריב וישאו קל וחומר‬

                                                                ‫בעצמם" (ספורנו‪ ,‬בראשית יג‪ ,‬ז)‪.‬‬

                       ‫"ועל זה הדרך 'אז יושב בארץ'‪ ,‬וספר זה משני טעמים‪ .‬האחד‪,‬‬
                       ‫שמצד זה היה בנקל שריב הזה יעש באושים‪ ,‬כי יגיע דברי‬
                       ‫ריבותם באזני שכניהם‪ ,‬ויכניסו את עצמם בתגר זה כאדוני הארץ‬

                                                             ‫ושופטיה" (מלבי"ם‪ ,‬בראשית יג‪ ,‬ז)‪.‬‬

                  ‫אברהם מבין את ההשלכות המדיניות והחברתיות של "ריב אחים" אל מול‬
                  ‫גורמי חוץ ופנים כאחד‪ .‬הוא מתמודד מול עמים שמסתכלים על "האחים"‬
                  ‫וממתינים לרגע שבו יוכלו לפרקם‪ ,‬לרגע שיתאפשר לפגוע בהם‪ .‬אברהם‬
                  ‫אינו מוכן לקיים מלחמה פנימית ומצד אחר‪ ,‬אינו מוכן לוותר על דרכו‪,‬‬
                  ‫על המידות ועל הנורמות שבהם הוא מאמין ושאותם הוא מוביל בעולם‪.‬‬
                  ‫אברהם לא מוכן לוותר באף אחת מהחזיתות‪ .‬אור החיים הקדוש‪ ,‬ר' חיים‬

                                                   ‫בן עטר‪ ,1696-1743( ,‬מרוקו וישראל) מסביר‪:‬‬

                       ‫"אל נא תהי מריבה – טעם אומרו ביני ובינך‪ ,‬הודיעו כי סופה‬
                       ‫להיות המריבה גם בין שניהם‪ .‬והגם שיאמר לוט כי חלילה וחס‬
                       ‫לא יריב את רבו וגאונו ולא יהיה הדבר אף על פי כן יודה בדבר‬
                       ‫אשר כבר הוא בין רועיו ורועי אברם‪ ,‬והוא אומרו ובין רועי" (אור‬

                                                                              ‫החיים‪ ,‬בראשית יג‪ ,‬ז)‪.‬‬

                  ‫אין מציאות שבה אנשים מטעם מנהיגים‪ ,‬מדינות‪ ,‬חברות או סתם מטעם‬
                  ‫אנשים אחרים‪ ,‬נמצאים בריב – והמריבה אינה מגיעה לראש הפירמידה‬

                                                                                                                                                  ‫‪64‬‬
   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69