Page 117 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 117

‫‪Pg: 117 - 4-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫הקהל דמם בעת שיהונתן שר וניגן את שירו‪ ,‬מהופנטים לקול העלם‬
‫הפורט על מיתרי נפשם‪ .‬נאחזים במילים‪ ,‬קמים על רגליהם‪ ,‬מרעים‬
‫ומוחאים כפיים לעלם שהוציא בשירו את תעלומות ליבותיהם‪.‬‬
‫השומר טפח על כתף יהונתן בידידות רבה‪ ,‬מחבקו כחבר משכבר‬
‫הימים‪ ,‬מביט בקהל בלב גאה על שהינו ידיד הבחור שהצית את‬
‫דמיונם‪ .‬הקהל שבו למקומותיהם‪ ,‬שחים בהתרגשות זה לזה על‬
‫הזמר הנפלא ששמעו‪ .‬בין כך ובין כך‪ ,‬הציץ מיכיהו מפתח המטבח‬

                                                         ‫על העלם המוכשר‪.‬‬
‫"סליחה‪ ,‬האם אוכל להצטרף אליכם?"‪ ,‬שאל מיכיהו את יהונתן‬

                                             ‫והשומר העסוקים באכילתם‪.‬‬
‫השומר קפץ ממקומו לשמע הקול המוכר‪" ,‬בוודאי אדוני‪ ,‬סליחה‬
‫שלא קמתי לפניך אדוני‪ ,‬לא שמתי לב שאדוני נמצא כאן‪ ,"...‬אמר‬

                           ‫השומר בהתרגשות על הכבוד שנפל בחלקו‪.‬‬
‫יהונתן קם על רגליו‪ ,‬מתבונן באיש שאך עליו שמע מבואו אל‬
‫בית התמחוי‪ ,‬עיניו מזוגגות קמעה מהיין המשובח ומעייפות‪,‬‬
‫מנסה להבין איך הוא אמור להתנהג לפני איש נכבד שכמוהו לא‬
‫זכה לפגוש מימיו‪ .‬יהונתן מנשק את ידו של מיכיהו המושטת אליו‬

                                                                     ‫בהכנעה‪.‬‬
‫"ומה שמך נערי היקר? מאין מגיע אתה למחוזותינו?"‪ ,‬שאל‬

                                        ‫מיכה בחביבות את העלם הצעיר‪.‬‬
‫"שמי‪ ,‬אדוני‪ ,‬יהונתן בן גרשום בן משה‪ ,‬משבט לוי אנוכי‪ .‬אימי‬
‫משבט יהודה‪ ,‬ובית לחם יהודה היה מקום מגורי עד עתה"‪ ,‬ענה‬
‫יהונתן בעודו מנסה לאסוף את עצמו וליישב דעתו במפגש המרגש‪.‬‬
‫מיכה חייך בשמחה‪" ,‬אז אתה נכדו של משה רבנו עליו השלום‪.‬‬
‫באמת‪ ,‬כבוד רב הוא לי שנכדו של משה רבנו בא להסתופף בצל‬
‫קורתי"‪ ,‬פניו של מיכה נראו קורנות מאהבה‪" .‬ולאן פניך מועדות?‬

                  ‫אם יורשה לי לשאול‪ ,‬חביבי"‪ ,‬שאל מיכה בידידות‪.‬‬
‫יהונתן התבונן במיכה‪ ,‬לא יודע כל כך מה לענות‪" .‬האמת היא‬
‫שאני לא בדיוק יודע‪ .‬יצאתי מבית לחם יהודה למצוא לעצמי מקום‬

‫‪117‬‬
   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122