Page 118 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A

‫‪Pg: 118 - 4-Back 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫שבו אוכל להתגורר‪ .‬אתה מבין‪ ,‬אדוני‪ ...‬לא כל כך מצאתי את עצמי‬
‫בין אנשי שבט יהודה‪ ...‬זה לא משהו שהם עשו או משהו כזה‪,‬‬
‫אני פשוט לא הרגשתי כל כך שייך שם‪ ...‬אז חשבתי ללכת למקום‬
‫שבו נמצאים אנשים משבט לוי‪ ...‬אדוני יודע איך זה‪ ,‬כל אחד רוצה‬
‫להרגיש שייך ובין בני משפחה‪ ,"...‬יהונתן חש כי דבריו יוצאים‬

‫מעורפלים מבין אדי היין המכסים את דעתו‪.‬‬
‫"בני היקר‪ ,‬אני חושב שהטוב ביותר בשבילך להישאר כאן איתנו‪,‬‬
‫אתה בחור מוכשר מאוד‪ ,‬והאנשים כאן ישמחו מאוד אם תישאר‬
‫עימנו"‪ ,‬אמר מיכה בחיוך לנוכח מנוד ראשו המוגזם של השומר‬

‫המבושם‪.‬‬
‫יהונתן חש לא בנוח לסרב לאיש הנעלה‪ ,‬אך ליבו אמר לו כי‬
‫עליו להמשיך בדרכו‪" .‬אני מודה לך מאוד על ההזמנה אדוני‪ ,‬אולם‬
‫נראה לי שהנכון לי ביותר כי אמשיך בדרכי ואחפש לי מקום עם בני‬
‫שבטי"‪ ,‬אמר בהיותו מתפתל בחוסר נוחות בכיסאו על חוסר הכרת‬

‫הטוב שהוא מציג‪.‬‬
‫"איך שתרצה אהובי‪ ,‬איש כמוני לא ימנע אדם להגיע לתכליתו‪.‬‬
‫שמחתי מאוד להכיר אותך ידידי היקר‪ ,‬אלך לעת עתה ואדאג‬
‫שיסדרו לך מקום נוח ללינת הלילה‪ ,‬ואם תרצה‪ ,‬תלך מחר לדרכך"‪,‬‬
‫אמר מיכה בקומו מכיסאו‪" .‬אבל אם תתחרט ותחליט להישאר‬
‫עימדי‪ ,‬אני אשמח ביותר וגם אתן לך מישרה עם משכורת שנתית‬

‫של‪ ...‬בוא נאמר‪ ,‬עשרה כסף‪."...‬‬
‫קול השתאותו של השומר הפסיק את דברי מיכה‪" ,‬עשרה כסף‪...‬‬

‫אני מרוויח בקושי כסף וחצי לשנה‪."...‬‬
‫מיכה חייך בחיבה לדברי השומר‪ ,‬לא מסיר עיניו מעיני יהונתן‪,‬‬
‫"וכמובן ביגוד‪ ,‬הנעלה‪ ,‬הוצאות דיור ומזון כאוות נפשך"‪ ,‬מיכה‬
‫ליטף את ראש יהונתן הבוהה בו‪" ,‬תחשוב על זה יקירי‪ ,‬לא נראה‬
‫לי שבערי הלוויים תמצא משהו שיתקרב לתנאים האלה‪ .‬מן הסתם‪,‬‬
‫שם תצטרך לחזר על הגרנות על מנת לקבל איזו תרומה או מעשר‪...‬‬
‫עכשיו אני אדאג לך למיטה‪ ,‬תישן על זה ותחזיר לי תשובה בבוקר"‪,‬‬

‫‪118‬‬