Page 121 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 121

‫‪Pg: 121 - 4-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

                    ‫פרק יג‬

            ‫המישרה‬

‫קול ציוץ ציפורי השיר המזמרות על יד החלון הקיץ את יהונתן‬
‫משנתו‪ .‬יהונתן חש עדיין כבתוך חלום‪ ,‬ממאן לפקוח את עיניו‬
‫מחשש שמא הכול היה באמת רק חלום ושהוא עודנו בבית אימו‬
‫בבית לחם יהודה‪ .‬ידיו מגששות על הסדינים‪ ,‬חשות כי אין זו‬
‫המחצלת עליה היה לן בבית אימו‪ .‬אט אט פוקח את עיניו‪ ,‬מבין‬
‫שלא רק חלם‪ ,‬קרני השמש המפזזות מבין הווילונות היוקרתיים‬
‫מוכיחות כי הייתה זאת מציאות‪ .‬באיטיות הוא מתיישב על המיטה‪,‬‬
‫עיניו סוקרות את החדר‪ ,‬מבין כי מה שראה אמש היה רק צל צילו‬
‫של הפאר אשר חסה בצילו‪ .‬על יד המיטה מבחין בבגדים מפוארים‬
‫אשר נדמה כי הונחו שם בשבילו‪ .‬יהונתן קם מהמיטה‪ ,‬הולך אל‬
‫עבר חדר המרחץ‪ ,‬משתאה לנוכח העושר האגדי‪" .‬אין בזה שום‬
‫הגיון"‪ ,‬חושב לעצמו‪" ,‬למה אדון מיכיהו מכבד אותי כל כך?"‪.‬‬
‫יהונתן יוצא מחדר המרחץ‪ ,‬חיוך רחב נסוך על פניו בלובשו את‬
‫הבגדים המפוארים‪ .‬ידיו נוטלות את הפעמון בהתלבטות‪ ,‬והפעמון‬
‫מצלצל בקלילות מעצם התזוזה‪ .‬שניות ספורות חולפות עד שנשמע‬

                                                      ‫קול נקישה על הדלת‪.‬‬
‫"קראת לי אדוני?"‪ ,‬שואל העבד בהכנעה‪" ,‬אני שמח שהבגדים‬
‫מתאימים בדיוק לאדוני"‪ ,‬מוסיף בחיוך למראהו המשתאה של‬
‫יהונתן‪" ,‬מיד אביא לאדוני ארוחת בוקר"‪ ,‬אומר ויוצא מהחדר‬

                                                                      ‫בזריזות‪.‬‬

‫‪121‬‬
   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126