Page 231 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 231
Pg: 231 - 8-Back 21-10-20
ימי השופטים
ֶמ ֶל ְך מ ֹו ָאב ָׁש ַלח ְולֹא ָא ָבה ַו ֵ ּי ֶׁשב ִי ְ ׂש ָר ֵאל ְּב ָק ֵד ׁשַ .ו ֵ ּי ֶל ְך ַּב ִּמ ְד ָּבר ַו ָ ּי ָסב
ֶאת ֶא ֶרץ ֱאד ֹום ְו ֶאת ֶא ֶרץ מ ֹו ָאב ַו ָ ּי ֹבא ִמ ִּמ ְז ַרח ֶׁש ֶמ ׁש ְל ֶא ֶרץ מ ֹו ָאב ַו ַ ּי ֲחנ ּון
ְּב ֵע ֶבר ַא ְרנ ֹון ְולֹא ָבא ּו ִּב ְגב ּול מ ֹו ָאב ִּכי ַא ְרנ ֹון ְּגב ּול מ ֹו ָאבַ .ו ִ ּי ְׁש ַלח
ִי ְ ׂש ָר ֵאל ַמ ְל ָא ִכים ֶאל ִסיח ֹון ֶמ ֶל ְך ָה ֱא ֹמ ִרי ֶמ ֶל ְך ֶח ְׁש ּב ֹון ַו ּיֹא ֶמר ל ֹו ִי ְ ׂש ָר ֵאל
ַנ ְע ְּב ָרה ָּנא ְב ַא ְר ְצ ָך ַעד ְמק ֹו ִמיְ .ולֹא ֶה ֱא ִמין ִסיח ֹון ֶאת ִי ְ ׂש ָר ֵאל ֲע ֹבר
ִּב ְג ֻבל ֹו ַו ֶ ּי ֱא ֹסף ִסיח ֹון ֶאת ָּכל ַע ּמ ֹו ַו ַ ּי ֲחנ ּו ְּב ָי ְה ָצה ַו ִ ּי ָּל ֶחם ִעם ִי ְ ׂש ָר ֵאלַ .ו ִ ּי ֵּתן
ה' ֱאלֹ ֵקי ִי ְ ׂש ָר ֵאל ֶאת ִסיח ֹון ְו ֶאת ָּכל ַע ּמ ֹו ְּב ַיד ִי ְ ׂש ָר ֵאל ַו ַ ּי ּכ ּום ַו ִ ּיי ַר ׁש
ִי ְ ׂש ָר ֵאל ֵאת ָּכל ֶא ֶרץ ָה ֱא ֹמ ִרי י ֹו ֵׁשב ָה ָא ֶרץ ַה ִהיאַ .ו ִ ּיי ְר ׁש ּו ֵאת ָּכל ְּגב ּול
ָה ֱא ֹמ ִרי ֵמ ַא ְרנ ֹון ְו ַעד ַה ַ ּי ּ ֹבק ּו ִמן ַה ִּמ ְד ָּבר ְו ַעד ַה ַ ּי ְר ֵ ּדןְ .ו ַע ָּתה ה' ֱאלֹ ֵקי
ִי ְ ׂש ָר ֵאל ה ֹו ִרי ׁש ֶאת ָה ֱא ֹמ ִרי ִמ ְּפ ֵני ַע ּמ ֹו ִי ְ ׂש ָר ֵאל ְו ַא ָּתה ִּתי ָר ֶׁש ּנ ּו?ֲ הלֹא
ֵאת ֲא ֶׁשר י ֹו ִרי ְׁש ָך ְּכמ ֹו ׁש ֱאלֹ ֶהי ָך א ֹות ֹו ִתי ָר ׁש ְו ֵאת ָּכל ֲא ֶׁשר ה ֹו ִרי ׁש ה'
ֱאלֹ ֵקינ ּו ִמ ָּפ ֵנינ ּו א ֹות ֹו ִני ָר ׁשְ .ו ַע ָּתה ֲהט ֹוב ט ֹוב ַא ָּתה ִמ ָּב ָלק ֶּבן ִצ ּפ ֹור
ֶמ ֶל ְך מ ֹו ָאב? ֲהר ֹוב ָרב ִעם ִי ְ ׂש ָר ֵאל ִאם ִנ ְל ֹחם ִנ ְל ַחם ָּבםְּ .ב ֶׁש ֶבת ִי ְ ׂש ָר ֵאל
ְּב ֶח ְׁש ּב ֹון ּו ִב ְבנ ֹו ֶתי ָה ּו ְב ַע ְרע ֹור ּו ִב ְבנ ֹו ֶתי ָה ּו ְב ָכל ֶה ָע ִרים ֲא ֶׁשר ַעל ְי ֵדי
ַא ְרנ ֹון ְׁשלֹ ׁש ֵמא ֹות ָׁש ָנה ּו ַמ ּד ּו ַע לֹא ִה ַ ּצ ְל ֶּתם ָּב ֵעת ַה ִהיאְ .ו ָא ֹנ ִכי לֹא
ָח ָטא ִתי ָל ְך ְו ַא ָּתה ֹע ֶ ׂשה ִא ִּתי ָר ָעה ְל ִה ָּל ֶחם ִּבי ִי ְׁש ּ ֹפט ה' ַה ּׁ ֹש ֵפט ַה ּי ֹום
ֵּבין ְּב ֵני ִי ְ ׂש ָר ֵאל ּו ֵבין ְּב ֵני ַע ּמ ֹון" .השליחים חייכו אל המלך המביט
בהם בזעם ואמרו" :בקיצור ,אדוננו יפתח שואל מדוע התעוררתם
אחרי שלוש מאות שנה לבוא ולנסות לרשת את ארצנו?".
המלך קם בזעם ממקומו" ,תעיפו אותם מכאן!" ,צווח על חייליו,
"תגידו למנהיג שלכם שבקרוב הראש שלו יהיה מונח על ידי ,ואז
שינסה לשאול שאלות!".
השליחים נעמדו לפני יפתח ,עוצרים את עצמם מלפרוץ בצחוק
מתגלגל" .אז ראש האבטיח הזה ,מלך בני עמון ,החל לצרוח על
אנשיו לגרש אותנו ,והוא הבטיח שהראש שלך יהיה מונח על ידו
בקרוב".
יפתח הביט באנשיו ,חש רוח גבורה צולחת עליו ,ממלאה את
ישותו" .ובכן ידידיי ,בואו נראה ראשו של מי יהיה מונח ליד מי",
231
