Page 233 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 233

‫‪Pg: 233 - 8-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫ממנה ימים ספורים קודם לכן‪" ,‬ובטוחה אני כי ייתן ה' את בני עמון‬
‫בידך"‪ .‬דמעות זלגו מעיניה התכולות של הנערה הצעירה‪" ,‬אך עדיין‬
‫חוששת אני‪ ."...‬יפתח מחה את דמעותיה של בתו‪" ,‬אל תחששי‬
‫מתוקה שלי‪ ,‬אני סמוך ובטוח כי בעוד כשבוע אשוב חזרה‪ .‬תעסיקי‬
‫את עצמך בינתיים‪ ,‬אל תתני למחשבות להטריד אותך יותר מדי‪.‬‬
‫כשאני חושב על כך‪ ,‬אולי עד שאשוב את ואימא תכינו לך שמלת‬
‫כלולות‪ .‬בקרוב מאוד תצטרכי להינשא‪ ,‬אז בזמן שאני נמצא בקרב‬
‫תכינו אתן את השמלה לכבוד החתונה‪ .‬כפי שאת יודעת‪ ,‬זוהי מצווה‬
‫גדולה להינשא‪ ,‬אז ממילא‪ ,‬כל דבר שאת עושה לכבוד המצווה‪,‬‬
‫נחשב למצווה אף הוא‪ .‬ובזכות המצווה שאתן תעשו‪ ,‬ה' ישמור‬
‫עליי במלחמה וישיבני לשלום הביתה"‪ .‬יפתח ליטף את ראשה של‬
‫בתו‪" ,‬תחייכי יפה שלי‪ .‬תוך שבוע אני חוזר"‪ .‬הבת חייכה וחיבקה‬

                                      ‫באהבה את אביה‪ ,‬והוא יצא לקרב‪.‬‬
‫קולות גילה נשמעו מעבר המצפה בעוד הלוחמים שבים לבתיהם‪.‬‬
‫ילדים קטנים יוצאים בריצה מהבתים‪ ,‬קופצים לחיק האבות‪ ,‬ואלו‬

                                 ‫מחבקים את בניהם בדמעות של אושר‪.‬‬
‫"בוודאי אשתי ובתי לא יצאו מפתח הבית‪ .‬ברוך ה'‪ ,‬שתיהן‬
‫צנועות מאוד ולא אוהבות לצאת מהבית אם אין הדבר מחייב‪ .‬מן‬
‫הסתם‪ ,‬כשאגיע לחצר הבית אראה את אחת הפרות או הכבשים‪,‬‬
‫אותם אעלה לעולה לכבוד ה' יתברך על שנתן את בני עמון בידי"‪,‬‬

                                      ‫חשב יפתח בחיוך בזוכרו את נדרו‪.‬‬
‫"אימא! אבא הגיע!"‪ ,‬קראה הבת בשמחה‪" .‬אני חייבת להראות‬
‫לו את השמלה שהכנו‪ ,‬הוא בוודאי ישמח מאוד"‪ .‬בת יפתח החלה‬
‫ללבוש במהירות את שמלת הכלולות הצחורה שאותה הכינו היא‬
‫ואימה‪" .‬אני חייבת להפתיע אותו"‪ ,‬סחה לאימה בהתרגשות‪" ,‬אני‬
‫יוצאת להקביל את פניו‪ ,‬אף אחד לא יסתכל לכיוון שלנו כעת‪ ,‬כל‬
‫אחד עסוק במשפחתו"‪ .‬הבת סיימה לסדר את השמלה‪ ,‬מחליקה‬
‫בידה את שערות ראשה‪" .‬איך אני נראית?"‪ ,‬שאלה בהתרגשות את‬

                           ‫האם המתבוננת בבתה היחידה בחיוך אוהב‪.‬‬

‫‪233‬‬
   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238