Page 237 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 237

‫‪Pg: 237 - 8-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫אל עבר עריהם‪ .‬לוחמי גלעד‪ ,‬שחזו במנוסת אויביהם‪ ,‬שלחו‬
‫לוחמים שיתפסו את מעבורות הירדן‪ ,‬במטרה להשמיד את האויב‬

                                                                ‫שקם עליהם‪.‬‬

‫"ערב טוב"‪ ,‬אמר האיש פרוע הבגדים לשומרים המביטים בו‬
                    ‫בחשדנות על מעברות הירדן‪" ,‬אני יכול לעבור?"‪.‬‬

    ‫"מאיזה שבט אתה? מאפרים?!"‪ ,‬שאל אחד השומרים בכעס‪.‬‬
                                      ‫"אההה‪ ...‬לא מדן"‪ ,‬גמגם האיש‪.‬‬

‫אחד הלוחמים התקרב אל האיש במבט זועף‪" :‬אם כך‪ ,‬תגיד‬
            ‫שיבולת!"‪ ,‬ציווה‪ ,‬כשחרבו מונפת כלפי האיש המבוהל‪.‬‬
                                                       ‫"אההה‪ ...‬מה?‪."...‬‬

‫"תגיד שיבולת ותעבור‪ .‬איש משבט דן לא יודע להגיד שיבולת?"‪,‬‬
                                                                ‫גיחך הלוחם‪.‬‬

‫האיש הביט לצדדיו‪ ,‬יודע כי כלתה עליו הרעה‪..." ,‬אההה‪ ...‬סי‪...‬‬
                                                            ‫סי‪ ...‬סיבולת‪."...‬‬

‫הלוחם צחק‪" ,‬לא יפה לסקר!"‪ .‬הוא הניף את חרבו וכרת את ראש‬
‫האיש‪" .‬אמרתי שיבולת לא סיבולת"‪ ,‬גיחך לעבר הגופה‪" ,‬הוא כבר‬
‫לא יסבול עוד"‪ ,‬אמר בחיוך לחבריו‪" ,‬אף פעם לא סבלתי לשמוע‬
‫את הדיבור של שבט אפרים‪ ...‬סיבולת‪ ."...‬האנשים צחקו‪ ,‬ממתינים‬

                ‫לפליטים נוספים שיגיעו כדי לנסות לחצות את הנהר‪.‬‬
‫ארבעים ושניים אלף איש מאנשי שבט אפרים נהרגו בקרב‬
‫ובמעבורות הירדן‪ .‬מעטים הצליחו לחצות את הנהר מבלי להתגלות‬

                           ‫לאנשי גלעד‪ ,‬חוזרים בבושת פנים לבתיהם‪.‬‬

‫פנחס יושב על קרקע ביתו אבל וחפוי ראש‪ ,‬דמעות עיניו הזולגות‬
‫ללא הרף מלחלחות את שמלתו הצחורה‪ .‬רגעים ספורים חלפו מאז‬
‫הגיע הבחור מגלעד ובישר את הבשורה המרה‪ .‬גב הזקן המופלג‬
‫הפך שחוח‪ ,‬פניו הנפולות כבושות בידיו‪ ,‬מכה בצער על חטא‪.‬‬

‫‪237‬‬
   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242