Page 241 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 241

‫‪Pg: 241 - 8-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫נקישה קלה על הדלת הסיחה את דעתה של נעמי מבחישתה‬
‫בסיר המונח על הכירה‪ .‬קולות מוזרים המצטרפים לקולות בניה‬
‫דרכו אותה לקראת משהו שחשה שמתרחש מתחת לאפה בימים‬
‫האחרונים‪ .‬הקולות הנוספים גרמו לרעד בגופה‪ ,‬רעד המלווה בזיעה‬

                                                      ‫קרה הנוטפת על גבה‪.‬‬
‫"שלום אימא"‪ ,‬אמרו מחלון וכליון באחת בכניסתם אל הבית‪,‬‬

       ‫ניכר היה כי מנסים הם לחפות על מישהו הנמצא מאחוריהם‪.‬‬
‫"שלום‪ ,"...‬אמרה נעמי‪ ,‬מנסה להסתיר את הפחד המעיק על ליבה‪.‬‬
‫"אההה‪ ...‬אימא‪ ...‬איך אומרים‪ ...‬הבאנו לך הפתעה‪ ,"...‬גמגם‬
‫כליון בדיבורו‪ ,‬מנסה לשוות למאורע מעמד חגיגי‪" ,‬יותר נכון‬

                ‫הפתעות"‪ ,‬סח בחיוך לנוכח פניה הרציניות של אימו‪.‬‬
‫"אימא‪ ,‬הייתי רוצה שתכירי"‪ ,‬אמר מחלון בחיוך‪" ,‬זאת אשתי‬

                                                                    ‫גילית‪."...‬‬
‫נעמי נפלה על ברכיה בבכי לנוכח עיניה הפעורות בתדהמה של‬
‫הנערה הצעירה אשר הכניס בנה הבכור לביתה‪ .‬הנערה התבוננה‬
‫באישה הכורעת בבכייה‪ ,‬מנסה להבין מה הבעיה‪ .‬שניות ארוכות‬
‫נקפו‪ ,‬הנערה ניגשה אל האישה‪ ,‬כרעה על ברכיה לידה‪" .‬אימא‪ ,‬את‬
‫בסדר?"‪ ,‬שאלה ברגש‪ .‬מפתח הדלת נשמע קול ציחקוק של אישה‪.‬‬
‫נעמי הרימה את עיניה המלאות בדמעות לעבר בנה כליון‪" .‬אההה‪...‬‬
‫זאת אשתי‪ ,‬עורפה‪ ,"...‬אמר בחיוך לאימו בעודו מנסה להסתיר את‬

                                                          ‫צחוקה של אשתו‪.‬‬
‫נעמי קמה מעל הרצפה‪ ,‬מנסה למחות את דמעותיה‪ ,‬חשה את‬
‫זרועה של גילית המנסה לסומכה בעת קימתה‪ ,‬מרגישה את העדינות‬
‫והחמלה המושרשת באישה הצעירה‪" .‬אני רוצה לדבר עם שניכם‬
‫לבד‪ ,"...‬אמרה לבניה‪ ,‬מחווה להם ללכת אחריה לחדר צדדי‪ .‬מחלון‬
‫וכליון נכנסו אחרי אימם לחדר‪ ,‬משערים בדעתם מה היא מתכוונת‬

                                                                   ‫לומר להם‪.‬‬
‫עיני נעמי העלו שוב דמעות‪ ,‬ניכר לעיני הבנים כי מנסה היא‬
‫בכל כוחה לשמור עצמה מלהתפרץ בבכי נשבר‪" .‬איך עשיתם דבר‬

‫‪241‬‬
   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246