Page 243 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A

‫‪Pg: 243 - 8-Back 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫עוד שנים מספר‪ .‬כשישתפר המצב שם נחזור ונלך לבית דין על מנת‬
‫לנסות לגיירן כהלכה‪ ...‬ונברר את עניין הנישואין"‪.‬‬

‫העלטה ירדה על העיר‪ ,‬נר קטן דוחה את חשכת הלילה האפל‪.‬‬
‫קול בכי תמרורים נשמע מקצה החדר‪ ,‬נעמי רוכנת על גופות שני‬
‫בניה המוטלות על הארץ‪ .‬שמלתה הבלויה קרועה מאבלותה‪ ,‬וידיה‬
‫מעלות עפר על ראשה‪ .‬על ידה רוכנות בבכייה רות ועורפה כלותיה‪,‬‬
‫הכלות הגרות עימה בביתה זה עשר שנים‪" .‬מחר בבוקר נקבור את‬
‫בניי"‪ ,‬התייפחה נעמי‪" ,‬בתום שבעת ימי האבלות אחזור חזרה אל‬
‫ארצי ומולדתי‪ ,‬ואתן תשובו אל עמכן‪ ."...‬קול בכי הנשים נמשך‬
‫כל הלילה‪ .‬בבוקר כרו הנשים האבלות שני קברים על יד קברו של‬

‫אלימלך‪.‬‬
‫שבעת ימי האבלות חלפו‪ .‬נעמי ושתי כלותיה ניצבות בפתח הבית‪,‬‬
‫מוכנות לעזוב את המקום השומם‪ .‬בידיהן צרורות קטנים‪ ,‬ביד כל‬
‫אישה אך מלבוש בעלה שנפטר‪ .‬הממון הרב שהיה מנת חלקו של‬
‫אלימלך הלך לטמיון לאחר נישואי בניו את נשותיהם המואביות‪.‬‬
‫במשך עשר שנים מתו כל גמליו ומקנהו‪ ,‬עד כי הגיעו בניו לעניות‬
‫טרם נפטרו‪ .‬נעמי החלה לצעוד לאיטה לכיוון מערב‪ ,‬יודעת מה‬
‫הכיוון אך אינה בקיאה בדרך שבה עליה לצעוד‪ .‬רות ועורפה צועדות‬
‫אחר אם בעליהן‪ ,‬נצמדות לאישה אשר גרו בביתה עשר שנים‪ .‬נעמי‬
‫שוקעת בהרהוריה‪" ,‬בסך הכול הן היו נשים טובות לבניי‪ ,‬נעימות‬
‫הליכות ומכבדות את הדרך אשר התווינו להן‪ .‬הן טיפלו בכבוד‬
‫ובמסירות בגופות בעליהן‪ ,‬הכינו תכריכים ודאגו לקוברם בכבוד‪.‬‬
‫אפילו על הכתובה אשר התחייבו בניי להן הן ויתרו‪ ,‬לא שאם הן היו‬

‫מבקשות משהו היה באפשרותי לתת להן‪ ,‬אבל בכל זאת‪."...‬‬
‫קול שיעול קל של עורפה נשמע באוזני נעמי‪ .‬היא עצרה הליכתה‪,‬‬
‫רואה את שתי כלותיה מהלכות אחריה‪ .‬נעמי הביטה בנשים‪ ,‬מבינה‬
‫כי שכחה להיפרד מהן‪" .‬סליחה‪ ,‬אני מצטערת‪ ,‬כנראה הייתי שקועה‬

‫במחשבות ושכחתי להיפרד מאיתכן"‪ ,‬אמרה בבושה‪.‬‬

‫‪243‬‬