Page 240 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 240
Pg: 240 - 8-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
זאת ,אם נישאר כאן במשך הקיץ ְי ַכ ּל ּו העניים המתדפקים על דלת
הבית את כל ממונך .אתה יודע כמה כוחות נפש היית צריך לגייס על
מנת לכבוש את רצונך לפתוח את הדלת בפני העני ולהעניק לו מזון
וכסף" .מחלון כרע לפני אביו ,מביט בדמעות השוטפות את עיניו,
"אבא ,אנחנו חייבים לצאת מהארץ לתקופה מסוימת ,אין ברירה".
אלימלך הרים ראשו ,מתבונן בעיני אשתו נעמי הדומעות אף
הן .רואה על פניה את חוסר הרצון לעזוב את הארץ ,ויודע הוא
כי למרות הכול ,כל אשר יאמר אליה היא תעשה .אלימלך התבונן
בבניו הרווקים ,חושש מפני יציאתם לארץ נכר ,יודע הוא כי
הניסיונות עלולים להיות קשים מנשוא .בראשו מנקרת הידיעה כי
דווקא מבנות מואב אמורה לצאת ,בסופו של דבר ,מלכות ישראל.
זהו סוד מוזר ומוסתר הנוגד את ההיגיון -מלך ישראל עתיד לצאת
מעם שעליו נאמר" :לא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם עד עולם".
הוא מרכין ראשו בכאב" :תתחילו להתארגן ,עוד שבוע נרד לשדה
מואב".
חיוך נסתר עולה על פני שני הבנים ,ולעומתם ,קול בכיה העצור
של נעמי נשמע בבית.
בכי של שבר נשמע מבית אלימלך ,הבית הגדול והמפואר אשר
רכש בשדה מואב מזרחית לים המלח .נעמי יושבת על הארץ ,מעלה
עפר על ראשה העטור ברדיד גדול המכסה את כל שערותיה .מחלון
וכליון יושבים על הארץ על יד אימם ,מבכים את האב אשר הלך
לעולמו לפתע ,יודעים הם כי חרב עולמה של אימם עליה.
חודשים ספורים חלפו מאז התאלמנה נעמי מבעלה ,עצב ותוגה
ממלאים את ימיה .כעץ ניצב על ארץ נכר היא מרגישה ,עץ שאיננו
מחובר לקרקע בשורשיו ,שאם ישריש שורשיו ,רעל יחלחל לתוכו.
הרצון לשוב חזרה לגבולות ישראל נבלם בידי בניה הטוענים שוב
ושוב כי לא היה זה רצון אביהם.
240
