Page 244 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 244
Pg: 244 - 8-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
שתי הנשים הצעירות הביטו בצער באישה שהייתה להן כאם
במשך השנים הרבות.
נעמי ניגשה לרות ועורפה ,מנשקת אותן לשלום" .לכנה ,שובנה
אישה לבית אימה" ,אמרה בעודה מלטפת בחיבה את פני כלותיה,
"יעשה ה' איתכן חסד כאשר עשיתן עם המתים ועימי" .צער ועצב
נראה על פני רות ועורפה" .לכו חמודות לעמכן ,תינשאו ותמצאו
מנוחה בבית הבעלים החדשים שיישאו אתכן" ,בירכה נעמי בחיוך
כואב.
נעמי ורות פרצו בבכי .נעמי מחבקת את שתי הנשים שהיו לה
כבנות .דקות ארוכות ארך הבכי ,בכייה על שנים ארוכות שעברו
יחד ,זיכרונות כואבים מציפים את לב הנשים.
"לא נלך לביתנו ,כי אם איתך נשוב לעמך" ,אמרו הכלות ,ממאנות
להיפרד מחמותן.
נעמי מחתה דמעותיה ,מנסה להעלות חיוך על פניה" :לכו
מתוקות ,שובו לעמכן .יודעות אתן כי אם תלכו עימי לא תוכלו
להינשא לאיש .לי אין עוד בנים שייקחו אתכן לנשים" .אצבעותיה
של נעמי ליטפו את פני הנשים ,מוחות את דמעותיה של רות" ,אני
כבר זקנה מלהינשא ...וגם אם אנשא וילדתי בנים ,האם תחכו להם
שיגדלו ויישאו אתכן לנשים .אנא בנותיי ,אל לכן לבוא עימדי כי מר
לי מאוד ,ואם תבואו עימי יהיה לי מר יותר לראות אתכן נשארות
אלמנות ללא בעלים" .רות פרצה בבכי תמרורים ,מושכת את לב
נעמי לבכייתה .נעמי הביטה בעורפה ,מבחינה בארבע דמעות
שנושרות מעיניה" ,לעולם לא ראיתי את עיניה זולגות דמעות",
עלתה המחשבה בלב נעמי.
עורפה הביטה בנעמי בחיוך פרידה" ,את צודקת אימי" ,אמרה
בעודה מנשקת לנעמי" ,מוטב כי אשוב לבני עמי .כנראה צדקת
כשאמרת כל הזמן שהיה עלינו להישאר בין בני עמנו" .עורפה
הביטה באחותה הממאנת לעזוב ,קורצת לה בעינה ,מבחינה
במבטה הסולד במעט של רות" .טוב ,אני הולכת לעמי" ,אמרה
244
