Page 247 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 247

‫‪Pg: 247 - 8-Back 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

                    ‫פרק כו‬

            ‫בית לחם‬

‫"הנה‪ ,‬כמעט הגענו"‪ ,‬סחה נעמי בחדווה לכלתה‪" ,‬אלו שדות בית‬
                                                  ‫לחם‪ ,‬עיר מגורנו בעבר"‪.‬‬

‫חשש מפני הבאות עם ציפייה לעתיד נראו על פני רות‪ .‬חשש מפני‬
‫תגובות האנשים מעורב עם תקווה שאולי בכל זאת יקבלוה‪" .‬אולי‬
‫כדאי שנחליף את בגדינו בטרם ניכנס לעיר"‪ ,‬אמרה רות לנעמי‪.‬‬

  ‫נעמי חייכה במבוכה‪ ,‬הבינה כי שכחה שהן לובשות בגדי גברים‪.‬‬
‫שתי הנשים נכנסו לעיר‪ ,‬שקט מוזר נראה ברחובות העיר ההומה‬
‫בדרך כלל‪ .‬השוק המרכזי ריק מרוכלים וקונים‪ ,‬הדוכנים העמוסים‬
‫נראים כאילו ננטשו באמצע יום העבודה‪ .‬נעמי ורות מהלכות‬
‫בשווקים‪ ,‬מחפשות מישהו שיבהיר להן מדוע העיר נטושה‪ .‬שעה‬
‫ארוכה הסתובבו בין הדוכנים‪ ,‬מתענגות על הריחות המשכרים‪,‬‬
‫מרגישות את צביטת הרעב המכרסמת בבטנן‪ .‬לפתע‪ ,‬קול המולת‬
‫נשים נשמעה‪ .‬נעמי ורות החישו פעמיהן אל עבר הקולות‪ ,‬חפצות‬
‫להבין מה מתרחש‪ .‬קבוצת נשים הגיחה מקרן הרחוב‪ ,‬נשים‬

                                                 ‫המתייפחות ביגון ובצער‪.‬‬
‫"סליחה"‪ ,‬פנתה נעמי לאחת הנשים הבוכות‪" ,‬האם תוכלי לומר‬

                                                               ‫לי מה קרה?"‪.‬‬
‫האישה הביטה בנעמי מעבר לערפילי בכייתה‪ ,‬מנסה להרגיע‬
‫עצמה בטרם תענה לאישה הדלפונית המדברת אליה‪" .‬אשתו של‬
‫בועז נפטרה היום בפתאומיות‪ .‬בועז האומלל קבר בחייו את כל בניו‬
‫ובנותיו‪ ,‬ועתה נפטרה גם אשתו האחרונה‪ .‬שלושים בנים ושלושים‬

‫‪247‬‬
   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252