Page 252 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 252

‫‪Pg: 252 - 8-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫מאמינה כי אוכל לאסוף מספיק שעורים שיספיקו למאכל שתינו‪.‬‬
‫אני רק צריכה כי תשובי ותאמרי לי את פרטי ההלכות‪ ,‬מה מותר לי‬

            ‫לקחת ומה אסור‪ ,‬מה נחשב לקט‪ ,‬פאה ושכחה ומה לא"‪.‬‬
‫נעמי מחייכת לרות‪ ,‬גל של אהבה לאשת בנה מציף את ליבה‪.‬‬
‫בקרבה דועכת ההרגשה הקשה על שלא הייתה יכולה לעמוד‬
‫בניסיון הביזיון‪ ,‬ללכת כאחת העניות ללקט אחר הקוצרים‪ ,‬מכוח‬
‫תחושת הרווחה על כי רות מונעת ממנה את הביזיון‪ .‬נעמי מלאת‬
‫התפעלות מרות כלתה על שהיא ממשפחת מלכים מיוחסת‪ ,‬ובכל‬
‫זאת לא מונעת עצמה מללכת לאסוף מתנות עניים ובלבד שתישאר‬
‫באמונתה‪ .‬נעמי חוזרת באזני כלתה על פרטי ההלכות‪ ,‬מחדדת את‬

                                                                     ‫הספקות‪.‬‬
‫"כמו שאמרת לי פעם"‪ ,‬אמרה רות לנעמי לאחר שעה ארוכה‪" ,‬אם‬

   ‫יש ספק‪ ,‬אין ספק! פשוט לא לוקחים את מה שמסופקים בו‪."...‬‬
‫קרני אור זעירות הגיחו מהחלון‪ .‬רות קמה בזריזות ובשקט על‬
‫מנת לא להעיר את חמותה הישנה‪" ,‬מסכנה‪ ,‬היא בוודאי עדיין‬
‫סחוטה לגמרי‪ ,‬רואים שהזיכרונות עדיין מקשים עליה להירדם"‪,‬‬
‫חושבת בליבה ויוצאת לדרכה‪ .‬היא ממהרת אל עבר השדות‪ ,‬מציינת‬

                                  ‫לעצמה את הדרך חזרה לבית חמותה‪.‬‬

‫"השם עימכם"‪ ,‬הפתיע הקול המוכר את הקוצרים‪ .‬הקוצרים הרימו‬
                     ‫מבטם אל עבר מברכם‪ ,‬שמחים לשמוע את קולו‪.‬‬

‫"יברכך השם"‪ ,‬ענו בקול אחד לאדונם הנערץ‪ .‬אחד הקוצרים‬
‫מיהר לעבר אדונו‪ ,‬מגיש לו מים צוננים‪ .‬הנער התפלא לראות את‬
‫אדונו בשדה ביום שבו הסתיימו ימי אבל אדונו על אשתו הנערצת‪.‬‬
‫בכל שבעת ימי האבלות לא יצאו הקוצרים לקצור את שדות בועז‬

                                        ‫מפאת כבודה של אשתו המנוחה‪.‬‬
‫בועז לגם מעט מהמים‪ ,‬טופח בחיבה על כתף נערו‪" ,‬הכול בסדר‬

                          ‫ידידי? דאגתם להשאיר את הפאה הבוקר?"‪.‬‬

                                                                           ‫‪252‬‬
   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257