Page 232 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 232

‫‪Pg: 232 - 8-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫סח בחיוך בטוח‪" ,‬אספו את כל אנשינו‪ ,‬עוד שעה אנחנו יוצאים‬
‫למלחמה"‪ .‬השליחים קדו בשמחה ליפתח ויצאו במהירות לבצע‬

                                                                   ‫את דבריו‪.‬‬
‫יפתח נעמד בתפילה לפני ה'‪ ,‬מייחל לישועתו‪" ,‬אם נתון תיתן את‬
‫בני עמון בידי‪ ,‬והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי‬
‫בשלום מבני עמון‪ ,‬אם איננו ראוי לקורבן והיה קודש לה'‪ ,‬ואם ראוי‬

                                  ‫לקורבן והעליתיהו עולה"‪ ,‬נדר יפתח‪.‬‬
‫השליחים שנשלחו ימים ספורים קודם לכן לבקש משבט אפרים‬

                              ‫כי יבוא לעזרת יפתח‪ ,‬נענו בסירוב מביש‪.‬‬
‫צבאו של יפתח‪ ,‬הנמצא בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬פרץ במלחמה‪,‬‬
‫שוטף את בני עמון‪ ,‬מחריב את הערים אחת אחר השנייה במהירות‪,‬‬
‫מביס את צבא עמון השרוי בתדהמה מתעוזת לוחמי ישראל‬
‫התוקפים אותם לאחר שמונה עשרה שנות כיבוש‪ .‬עשרים ערים‬

                                             ‫נכבשו והפכו לתילי חורבות‪.‬‬
‫צבא יפתח החל לעשות דרכו חזרה לגבולות גלעד‪ ,‬והתושבים‬
‫שאימת המוות הוסרה מעל ראשם מקבלים אותם באהבה והערצה‪.‬‬

‫הדרך חזרה הביתה כמו נעה מעצמה מתחת רגלי יפתח המלווה‬
‫באנשיו הדבקים בו מימים ימימה‪ .‬האנשים שהורגלו לחיות‬
‫כמרוחקים מחברת רוב בני האדם‪ ,‬הפכו לפתע לחשובי העם‬
‫ומנהיגיו‪ .‬ריח פריחת האביב ממלא את הלבבות‪ ,‬שמחה לקראת‬
‫חיים חדשים מלאי תקווה ונועם‪ .‬הקלות שבה נוצחו בני עמון אפפה‬
‫את האנשים בהרגשה כי ה' רוצה את מעשיהם וכי סלח הוא לעמו‬
‫השבים אליו‪ .‬המצפה‪ ,‬המקום שבו קבע יפתח את מקומו‪ ,‬נגלה‬
‫למרחוק לעיני האנשים ההולכים לעבר משפחותיהם‪ .‬חיוך עלה‬
‫על פניו של יפתח בהיזכרו באשתו ובבתו האהובות‪ .‬בתו היחידה‬
‫הייתה כל עולמו של הגבר העז‪ ,‬מקור שמחתו ועליצות רוחו‪ .‬פניה‬
‫הדאוגות של בתו בטרם יצא למלחמה עלו בזיכרונו‪" .‬אני יודעת‬
‫שאתה חייב לצאת לקרב למען שלום העם"‪ ,‬אמרה בתו בעת שנפרד‬

                                                                           ‫‪232‬‬
   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237