Page 321 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 321

‫‪Pg: 321 - 11-Front 21-10-20‬‬                     ‫‪11 MOTIV-YEMY HSOFTIM‬‬

‫ימי השופטים‬

‫שמשון מביט בדלילה הבוכייה‪ ,‬אור הנר הקטן מנצנץ בדמעות‬
‫שעל לחייה‪" .‬ידעתי שאתה משקר לי‪ ,‬אתה רק רוצה לנצל אותי‬
‫וללכת לדרכך‪ ,"...‬בכתה מעומק הלב‪" ,‬רציתי לבדוק אם אתה אדם‬
‫אמיתי‪ ,‬אבל‪ ,‬כנראה‪ ,‬אתה בדיוק כמו כל שאר הגברים‪ ."...‬דלילה‬
‫יצאה מהחדר בוכייה והלכה לישון במקומה‪ .‬קול בכייתה ליווה את‬

                                               ‫ליבו של שמשון כל הלילה‪.‬‬

‫קרני שמש מועטות פרצו מבעד לחלון הקטן‪ ,‬מקיצות את שמשון‬
‫משנתו‪ .‬דלילה עמדה ליד הכירה‪ ,‬מרתיחה מים לחליטת הצמחים‪.‬‬
‫הוא מתבונן ארוכות באישה המכינה את השתייה‪ ,‬מדי פעם עולה‬
‫קול שינוק קל מפיה‪ ,‬כאילו איננה מצליחה לבלום את הבכי החפץ‬
‫להתפרץ מבעד למעטה השכחה‪ .‬היא נסובה על מקומה‪ ,‬מביטה‬
‫באיש הקם ממיטתה‪ ,‬משתדלת להעלות על פניה חיוך קל‪" .‬בוקר‬
‫טוב"‪ ,‬סחה באנחה‪ .‬שמשון רואה את עיניה האדומות מבכי‪ ,‬חש‬

                         ‫צביטה בליבו על שציער את האישה המסכנה‪.‬‬
       ‫"בוקר טוב"‪ ,‬עונה שמשון חלושות‪" ,‬ראי‪ ,‬אני מצטער‪."...‬‬
‫"לא‪ ,‬זה בסדר‪ ,‬אני מבינה‪ .‬מדוע שתאמר את סודך לפלישתית‬
‫שאינך מכיר‪ ,"...‬השיבה דלילה ומחתה דמעה סוררת‪" ,‬סליחה‪,‬‬
‫הכנתי לך משהו לשתות"‪ .‬היא הגישה לשמשון את כוס המשקה‬
‫המהביל והמשיכה בדבריה‪" :‬זאת אני שצריכה לבקש ממך סליחה‪.‬‬
‫לא הייתי צריכה לשאול אותך את השאלה‪ ,‬אין זה ענייני‪ ,‬והייתי‬
‫צריכה להבין שלא תאמר את סודך לאישה גויה רק מפני שהיא נתנה‬
‫לך מקום ללון"‪ .‬דלילה ניסתה לחייך ואמרה‪" :‬אתה בוודאי תשוב‬
‫היום אל אחיך ומשפחתך‪ .‬אני מבינה שאדם חשוב כמוך לא יחפוץ‬
‫להכיר גויה‪ ."...‬היא הסיטה פניה משמשון לבל יראה את הדמעות‬

                                                             ‫הנקוות בעיניה‪.‬‬
‫"זה בכלל לא ככה‪ ...‬אני דווקא מאוד רוצה להכיר אותך‪ ,"...‬ענה‬

                                                                      ‫שמשון‪.‬‬

‫‪321‬‬
   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325   326