Page 331 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 331
Pg: 331 - 11-Back 21-10-20
ימי השופטים
ולצאת בשלום? אותי לא מכניעים בקלות" .קול צחוק עלה מפיה,
"יש לך עוד הרבה מה ללמוד עליי ...נהנית להסתכל עליי? להביט
ביופיי? היית צריך לשמור על העיניים שלך."...
שמשון חש את גופו רפוי ,חסר יכולת להתנגד או להילחם
באוחזים בו ,יודע כי נפל בידה של ִלי ִלית ,שאותה ניסה להכניע.
הרגשת בוז עצמי ואוזלת יד מילאה את ליבו .דלילה הביטה במבט
השנאה הנשקף מעיניו" .שכחת שכתוב אצלכם בתורה' :לא תתורו
אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'?" ,שאלה בחיוך ארסי" ,אני אדאג
שלא תיכשל בזה שוב!" .דלילה הרימה את ידיה ,הניחה אותן על
פני שמשון ,שני אגודליה המעוטרים בציפורניים מחודדות נראו
לעיני שמשון" .תביט בי היטב ,כי אני הדבר האחרון שאתה עתיד
לראות בחייך!" ,אמרה בשטנה ונעצה את צפורני אגודליה בעיני
שמשון ,מנקרת את עיניו מחוריהן.
קול צרחה עלה מפי שמשון ,צרחה המהלכת ומהדהדת בחדר,
בוקעת את העיר ,פולחת את הרקיעים.
"תשברו לו את הרגליים!" ,עלה קולה של דלילה ,הצוחקת בהנאה
בראותה את שמשון המובס .שני לוחמים האוחזים אלות גדולות
התקרבו אל שמשון החבוק בזרועות חבריהם .הלוחמים הניפו את
אלותיהם ,מרסקים את רגלי שמשון הנשמט על הארץ בבכי כואב.
"יאללה ,קחו את הסמרטוט הזה מכאן" ,קראה דלילה אל הסרנים,
"נמאס לי להיות בכוך הקטן הזה .הגידו לאחד הלוחמים שיבוא
איתי אליי הביתה ,אין לי כוח להרים את כל הצרורות האלה".
אחד הסרנים ציווה על לוחם לאסוף את צרורות הכסף ולסחוב
אותם לביתה של דלילה" .תמיד תענוג לעשות איתך עסקים,
דלילה" ,סח בצחוק ,טופח בידידות על כתפה.
"העונג כולו שלי ,"...השיבה דלילה.
שמשון נגרר בידי הלוחמים ,רגליו השבורות ניגפות באבני הרחוב.
אנשים יוצאים מבתיהם ,זורקים טיט ורפש על שנוא ליבם המובס,
331
