Page 336 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 336
Pg: 336 - 11-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
"תודה ,נערי היקר" ,לחש שמשון במששו בידיו את העמודים,
"עכשיו תזדרז להתחמק החוצה במהירות .שים לב שלא יבחינו בך,
הם עסוקים עם הגמד כרגע ,אז כדאי שתזדרז".
"שהשם ישמור אותך ,אדוני ,וייתן לך כוח" ,לחש הנער בעיניים
דומעות לשמשון והחל להתחמק אל מחוץ לאולם.
שמשון ריכז מחשבתו וליבו ,נכלל באלוקיו .הוא מפנה מדעתו
את המתרחש סביבו ,שפתיו רוחשות תפילה" :אנא ,השם אלוקיי,
זוכרני נא .זוכרה לי עשרים שנה ששפטתי את ישראל ולא ביקשתי
טובה מאיש .אנא השם ,אל יהי כבודך מבוזה בידי הערלים
העובדים את פסליהם .וחזקני נא אך הפעם הזה ,האלוקים ,תן לי
את הכוח לנקום בהם .ואינקמה נקם אחת משתי עיניי מפלישתים.
תן לי שכר עין אחת בעולם הזה ,את נקמתי בהם על שעיוורו אותי,
ואת שכר העין השנייה שעיוורו שמור לי לעולם הבא" .שמשון חש
רעד בגופו ,מרגיש את רוח השם העוטה את כל ישותו ,את ההכרה
כי אין כלום מבלעדי השם הממלא ומקיף אותו" .אין דבר הנבצר
מהשם .לא בשער ראשי היה כוחי ,אלא מרצון השם" ,חשב כאשר
חיוך עולה על שפתיו ,בטוח כי יצליחהו השם" :תמות נפשי עם
פלישתים!" ,קרא בקול גדול ,משתיק את כל הקהל ,מרכז את עיני
כולם אליו .ידיו הסמוכות על עמודי השיש החלו לדוחפם בכוח
על טבעי .בשניות הראשונות נשמעו מרחבי ההיכל קולות צחוק
ובוז .העמודים החלו לנוע .לוחמים החלו לרוץ לעבר שמשון כדי
לנסות להזיזו מעמודי התווך .נערים שנפלו מקשתות הגג מחצו את
הרצים .הקשתות החלו להתפורר ,נופלות על הארץ ברעש עצום.
קול צווחות וצרחות של האנשים והנשים העלה חיוך רחב יותר
על פני שמשון .תקרת האודיטוריום החלה להתמוטט ונפלה ברעש
עצום ,קוברת תחתיה עשרות אלפי גוויות .אנשים הנופלים מהגג
נקברים בדרך נס מתחת לתקרה שנפלו ממנה .אבן נפלה על ראשו
של שמשון ,והוא נפח את נשמתו בחיוך של נקמה מתוקה ,בידיעה
כי רבים המית במותו מאשר המית בחייו.
336
