Page 332 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 332

‫‪Pg: 332 - 11-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫חלקם מעיזים להתקרב ולבעוט באיש הנגרר ברחובות העיר‪ .‬דלילה‬
‫מהלכת אחר השיירה מלווה בקריאות עידוד מאנשי העיר המבינים‬

                         ‫את ניצחונה על האיש שהילך אימים על עמם‪.‬‬
‫שמשון נזרק על עגלת עץ כבדה הרתומה לשני סוסים‪ ,‬מובל אל‬

      ‫העיר עזה‪ ,‬המקום שבו נמצאים כל גדולי האומה הפלישתית‪.‬‬
‫הדרך לעזה נמשכה שעות ארוכות‪ .‬גופו של שמשון המוטל‬
‫כסחבה כואב ודואב‪ .‬העגלה נעצרת מדי פעם בפעם בשביל לתת‬
‫לפלישתים העוברים ושבים להפליא מכותיהם באויב המובס‪ ,‬וכן‬
‫להראות לישראלים את גיבור עמם מובל לטבח‪ .‬שמשון נאנק תחת‬

              ‫ידי המכים‪ ,‬שומע את בכי הישראלים הרואים בביזיונו‪.‬‬
‫שמשון הושלך אל בית האסורים‪ ,‬גופו שבור וחבול‪ .‬הפלישתים‬
‫מאכילים אותו לחם צר ומים לחץ‪ ,‬מחכים שיוכל לעמוד על רגליו‬
‫על מנת שיוכלו להשתעשע בו‪ .‬בכל בוקר הוא נקשר אל מוט עץ‬
‫כבד‪ ,‬מחויב להניעו על מנת לטחון חיטים באבני הריחיים הגדולות‪,‬‬
‫מוצלף בשוט אם עומד לנפוש לרגע‪ .‬רגליו השבורות מתחילות‬
‫להתאחות בצורה מעוותת‪ ,‬גוררות בקושי את גופו‪ .‬הפלישתים‬

           ‫מחכים ליום חגם על מנת להתהולל בניצחונם על האויב‪.‬‬

‫"כן גברתי"‪ ,‬פנה שומר בית האסורים בחיוך אל האישה שהגיעה‬
         ‫לעת ערב אל פתח בית האסורים‪" ,‬במה אוכל לעזור לך?"‪.‬‬

‫האישה צחקקה‪" ,‬קוראים לי עורפה‪ ,‬רציתי לפגוש את האסיר‬
                                                                      ‫שלכם"‪.‬‬

‫השומר הביט בעורפה במבט מזלזל‪ ,‬מפנה את עורפו מהאישה‬
                                                                     ‫החצופה‪.‬‬

‫עורפה הוציאה מאמתחתה כמה מטבעות זהב‪ ,‬מקשקשת‬
‫במטבעות באוזני השומר‪ .‬הוא הפנה מבטו אל ידה‪ ,‬מתבונן‬
‫במטבעות בחמדה‪ .‬עורפה שלשלה ליד השומר את מטבעות הזהב‬

   ‫בחיוך ואמרה‪" :‬אני חושבת שזה אמור לפתוח לי את השער‪."...‬‬

                                                                           ‫‪332‬‬
   327   328   329   330   331   332   333   334   335   336   337