Page 350 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 350
Pg: 350 - 11-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"שמואל ,להיכן נעלמת?!" ,קולה של חנה קטע את השיחה.
היא התקרבה אל בנה המשוחח עם אחד הכוהנים ,נאנחת לרווחה
במוצאה את בנה.
"סליחה אימא" ,אמר כשנזכר ששכח לומר לאימו שהולך הוא
לפתח המשכן" ,שכחתי להגיד לך."...
"סליחה גברת" ,סח הכוהן בדחיפות" ,את אימו של הילד?",
שאל.
"כן אדוני ,"...ענתה חנה.
"האם תואילי לבוא עם בנך לעלי הכוהן? בנך אמר לי לימוד
שמאוד נצרך לנו ,אני צריך להביא את בנך לכוהן הגדול בזריזות".
חנה הנהנה בראשה בחיוך ,חשה פרפור גאווה בליבה על בנה
המשכיל בתורת ה' .חנה ושמואל התלוו לכוהן המהלך בזריזות אל
עבר לשכת הכוהן הגדול .הכוהן נקש קלות בדלת ,הדלת נפתחה
לרווחה ועלי הכוהן הגדול ניצב לעומת הכוהן והנלווים אליו.
הכוהן לחש מילים מספר באוזני הכוהן הגדול ,וזה הביט בילד
בעיניים מופתעות.
"שלום לך בני" ,אמר עלי בחיוך אל הילד הקטן" ,ידידי הכוהן
אמר לי כי אמרת לו לימוד מפורש מהפסוקים שהשחיטה כשרה
בזר ,האם זה נכון?".
שמואל הנהן בראשו בבושה.
"אם כן ,אנא אמור לי את הלימוד ,"...ביקש עלי.
שמואל היסס" ,אההה ...אדוני ,הרי הכתוב אומר' :והקריבו
הכוהנים' ,לא כתוב 'ושחט הכוהן' .מכאן ,שמצוות כהונה היא
דווקא מקבלת הדם ולא ממעשה השחיטה".
עיני עלי נפערו בתדהמה ,ידו הונחה על מצחו בעודנו חושב על
דברי הילד ,פיו מגלגל את הלימוד בעוד מחשבתו חוקרת את הנאמר
לו .חיוך שבע רצון עלה על פניו ,אך מתחלף במהירות לארשת
350
