Page 347 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 347

‫‪Pg: 347 - 11-Back 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

                   ‫פרק לח‬

             ‫שמואל‬

‫קצת יותר משישה חודשים חלפו‪ .‬חודש האביב הגיע‪ ,‬העולם מלא‬
‫בניחוח הפרחים ועצי הפרי המלבלבים‪ ,‬חידוש הבריאה בשיא‬
‫תפארתו‪ .‬חנה ילדה בן קטן ובריא‪" .‬שמואל יהיה שמו"‪ ,‬אמרה‬

         ‫לבעלה בהביטה בבנה בחיוך אוהב‪" :‬כי מה' שאילתיו‪."...‬‬
‫אלקנה חייך לאשתו‪ ,‬יודע הוא זה מכבר כי זהו השם שבו תחפוץ‬
‫לקרוא לבנה‪ .‬נבואה הילכה במשך שנים כי 'שמואל' הוא השם שבו‬
‫אמור להיקרא הצדיק שינהיג את העם‪ .‬כל אישה שילדה בן קראה‬

                                                   ‫שמו שמואל‪ ,‬וכן אשתו‪.‬‬
‫הזמן חלף במהירות‪ ,‬הילד שמואל גדל ונגמל‪ .‬בראות חנה כי רך‬
‫הילד ושברירי‪ ,‬מנעה עצמה מלעלות עימו לרגל במשך השנתיים‬
‫שהניקה אותו‪" .‬כשייגמל הילד אביא אותו למשכן‪ ,‬ושם יהיה כל‬
‫ימי חייו"‪ ,‬אמרה לבעלה‪ .‬אלקנה חייך לאשתו בהסכמה‪ ,‬מקווה בכל‬

                    ‫ליבו כי כאשר יגדל הנער יחפוץ לשרת את פני ה'‪.‬‬

‫"שמואל‪ ,‬מחר בבוקר אנו עולים למשכן שילה"‪ ,‬אמרה חנה לבנה‬
‫כשליבה מלא רגשות חלוקים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬משתוקקת היא לעלות‬
‫למשכן שבו לא ביקרה במשך שנתיים וחצי‪ ,‬להביא קורבן תודה‬
‫על לידתה בשלום ולהשאיר את בנה להיות קודש לעבודת הבורא‪.‬‬

                    ‫ומצד שני‪ ,‬מתקשה להיפרד מבנה יחיד ּה ואהוב ּה‪.‬‬
‫שמואל הביט באימו במבט מפוקח‪ ,‬רואה את הסערה המתחוללת‬
‫בה‪" :‬אל תדאגי אימא‪ ,‬הכול יהיה בסדר גמור‪ .‬הרי את ואבא עולים‬

‫‪347‬‬
   342   343   344   345   346   347   348   349   350   351   352