Page 348 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 348

‫‪Pg: 348 - 11-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫למשכן בכל שלושת הרגלים‪ ,‬בראש השנה‪ ,‬ולעיתים גם לא בזמנים‬
‫הקבועים‪ ,‬כך שבכל חודשיים בערך ניפגש‪ .‬ובינתיים‪ ,‬אני אזכה‬
‫ללמוד תורה במקום המשכן‪ ,‬ואם יזכני ה'‪ ,‬אצליח אולי ללמוד‪ ,‬מדי‬
‫פעם בפעם‪ ,‬מעלי הכוהן הגדול"‪ .‬שמואל חייך לאימו באהבה‪:‬‬
‫"אני שמח מאוד על נדרך‪ .‬ישנו הבדל גדול בין ללמוד בעיר רגילה‬
‫ובין ללמוד במקום השראת השכינה‪ .‬וכן ישנו הבדל עצום בין‬
‫ללמוד מפי תלמיד חכם רגיל לבין לימוד מפי עלי הכוהן‪ ,‬שהוא‬

              ‫מקבל השמועה ישירות‪ ,‬דור אחרי דור עד משה רבנו"‪.‬‬
‫חנה מתבוננת בבנה‪ .‬עיני האזמרגד שלו בורקות מהתלהבות‬
‫בדברו על לימוד התורה‪ .‬שערו השחור מונח על כתפיו‪ .‬המעיל‬
‫שהכינה לו לכבוד עלייתו לבית השם‪ ,‬משווה לו מראה אצילי‪.‬‬

     ‫עיניה מתלחלחות בדמעות אושר וכאב על המוכרח להיעשות‪.‬‬
‫הדלת נפתחה קלילות‪" .‬אתם מוכנים?"‪ ,‬שאל אלקנה את אשתו‬
‫ובנו המביטים זה בזו‪" .‬אל תדאגו‪ ,‬אנחנו נבוא לבקר הרבה‪ ,‬אפשר‬

     ‫להגיע למשכן לא רק בשלושת הרגלים‪ "...‬סח אלקנה בניחום‪.‬‬

‫שמואל מתבונן סביבותיו בעיניים פעורות לרווחה‪ .‬המשכן‪ ,‬שעליו‬
‫הרבה אביו לספר‪ ,‬נראה מדהים מעבר לכל דמיון‪ .‬המחשבה על‬
‫עבודת הכוהנים הנעשית בתוך המשכן הסעירה את רוחו הצעירה‪.‬‬
‫שלושה פרים לזבחי תודה הביאה אימו; אחד בעבורה‪ ,‬אחד בעבור‬
‫בעלה‪ ,‬ואחד בעבור שמואל‪ .‬הרגשת הקרבה אל הקודש החישה‬
‫את פעימות ליבו המשתוקק להיכלל במעשי הכוהנים‪ .‬כוהנים‬
‫ספורים לבושי בגדי קודש נכנסים ויוצאים מכיוון ההיכל בזריזות‪,‬‬
‫לוויים משוררים ומנגנים בכל מיני כלי זמר נעימות המדביקות‬
‫את הנשמות ליוצרן‪ .‬שמואל עומד ומתבונן‪ ,‬חוקר בעיניו‪ ,‬משתדל‬
‫לחרות על לוח ליבו את ההרגשה הראשונית של קרבה אל הקודש‪,‬‬
‫מייחל שההרגשה לא תכהה ברבות הימים‪ .‬שמואל מתבונן בכוהנים‬
‫בהערצה‪ ,‬חש כי דבר מה מטריד את מנוחתם‪ .‬הוא התקרב לכוהן‬

                                                                           ‫‪348‬‬
   343   344   345   346   347   348   349   350   351   352   353