Page 159 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 159

‫‪Pg: 159 - 10-Back 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪159‬‬

                                                                      ‫מדברית פסים‪ .‬נקבה מהנגב‪ :‬מישור רותם (‪)HUJ-R 10366‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬מדברית פסים‬                                               ‫תכונות מספריות (מתוך ‪ 30‬פרטים במצרים)‪ :‬בראש בדרך כלל חמישה‬
                                                                      ‫מגיני שפה עליונה‪ ,‬קדמית לזה שתחת העין (בניגוד לארבעה במדברית‬
‫‪ .11:30‬הזוג נלכד וגודל במעבדה בהולנד‪ ,‬שם הטיל ‪ 4-3‬תטולות בנות‬         ‫העינונית)‪ .‬קשקשי הגב קטנים‪ ,‬בספירה לרוחב בממוצע ‪( 44‬טווח ‪-40‬‬
‫ארבע ביצים ברווחים של ‪ 4-3‬שבועות‪ .‬הגודל הממוצע של הביצים היה‬          ‫‪ )50‬ומגיני הגחון בעשרה טורים‪ .‬מספר נקבי הקולית ‪.]196[ )14-10( 12‬‬
‫לאחר ההטלה ‪ 5.1 × 9.2‬מ"מ‪ ,‬ובסוף האינקובציה ‪ 9.2 × 16.0‬מ"מ‪ .‬משך‬
‫האינקובציה היה ‪ 47-44‬ימים ב־‪ 29‬מ"צ אבל ‪ 74‬ימים ב־‪ 25‬מ"צ‪ .‬אורך‬         ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬במדגם מישראל‪ ,‬מ־‪ 16‬זכרים הרו"ג המרבי היה‬
‫האבקועים היה ‪ 21-19‬מ"מ רו"ג והזנב ‪ 210%-175%‬מהרו"ג [‪.]310‬‬             ‫‪ 50‬מ"מ‪ ,‬ומ־‪ 17‬נקבות‪ 51 ,‬מ"מ [‪ .]656g‬בזוג אחד שנלכד מזדווג בצפון‬
‫באיים של תוניסיה הנקבות מטילות שתי תטולות בשנה‪ .‬הן מגיעות‬             ‫סיני (אל–עריש) באפריל‪ ,‬הנקבה הייתה גדולה מהזכר‪ :‬רו"ג ‪ 40‬לעומת‬
‫לבגרות מינית בגיל ‪ 9-7‬חודשים‪ ,‬בתלות בבקיעתן מתטולה מאוחרת‬             ‫‪ 37‬מ"מ; ואחרי גדילה בשבי בהולנד עד ספטמבר‪ 42 ,‬לעומת ‪ 39‬מ"מ‪.‬‬
‫או מוקדמת‪ .‬שיעור הנקבות שבהיריון עומד על ‪ .100%-87%‬הפוריות‬            ‫זנבה היה קצת יותר קצר (‪ 235%‬לעומת ‪ 238%‬מהרו"ג)‪ .‬בזוג זה צבעי‬
‫השנתית היא ‪ 3-2‬ביצים לנקבה‪ .‬גודל התטולה נע בטווח ‪ 7-1‬ביצים‬            ‫הזוויגים היו דומים [‪ ]310‬אך בישראל‪ ,‬לפחות בחלק מהאוכלוסיות‪,‬‬

                                              ‫והשכיח הוא ‪.]1100[ 3-2‬‬                                      ‫הזכרים כהים וצבעוניים מהנקבות‪.‬‬

‫‪Mesalina rubropunctata‬‬   ‫מדברית נקודה ‬                                ‫תפוצה בעולם וסיסטמטיקה‪ :‬תפוצת המין ‪Mesalina olivieri‬‬
‫)‪(Lichtenstein, 1823‬‬             ‫ איור ‪184‬‬                            ‫)‪ (Audouin, 1829‬סהרו־ערבית‪ :‬רחבה בצפון אפריקה (מריו דה אורו‬
                                                                      ‫עד תוניסיה‪ ,‬מצרים וסומליה); וכן בסיני‪ ,‬ישראל‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום עיראק וצפון‬
‫מין מסיני שעשוי להתגלות בנגב כמוסבר בהמשך‪.‬‬                            ‫ערב הסעודית‪ ,‬האי סוקוטרה ואיים בים סוף‪ .‬בארץ מצוי התת־מין ‪M. o.‬‬
                                                                      ‫‪ schmidti‬שתפוצתו ממזרח לנילוס ומזרחה עד ערב ועיראק [‪.]475 ,196‬‬
‫תיאור‪ :‬מדברית גדולה קצת יותר מהמינים האחרים‪ ,‬אורך הרו"ג‬               ‫אגב‪ ,‬האז תיאר את התת־מין הזה בשם ‪Eremias olivieri schmidti‬‬
‫עד ‪ 67‬מ"מ‪ .‬הזנב ארוך פעם וחצי מזה או יותר‪ ,‬אך אינו מגיע‬
‫לכפליים אורך הרו"ג‪ .‬בעלת חרטום שטוח ומחודד ונחיריים‬                      ‫[‪ ]713a‬ולא בתור ‪ Mesalina olivieri schmidti‬כפי שנטען [‪.]196‬‬
‫תפוחים במידה בולטת‪ .‬מגיני הגחון ב־‪ 12‬טורי אורך (‪-10‬‬
‫‪ ,)14‬בניגוד לעשרה במדברית העינונית ובמדברית הפסים‪ .‬מגן‬                ‫תפוצה בארץ‪ :‬בעיקר בקרקעות חוליות בערבה‪ ,‬בנגב‪ ,‬ובשפלת החוף‬
‫החרטום (‪ )rostral‬בדרך כלל נוגע במגן המדיאני שלאחריו‬                   ‫צפונה עד חולון‪ .‬בסיני ובירדן תפוצתו רחבה‪ ,‬בתלות בקרקע [‪.]475 ,196‬‬
‫(‪ .)frontonasal‬הצבע אפור‪ ,‬עם כתמים קטנים‪ ,‬חומים או אדמדמים‬
‫המפוזרים בדלילות על כל הגב או בעיקר על חלקו האחורי‪.‬‬                   ‫אורח חיים‪ :‬חיה בעיקר באדמות קלות‪ ,‬למשל בשקעים מצמיחי עשב‬
                                                                      ‫שבין הדיונות‪ ,‬אך מופיעה גם על החול החופשי‪ .‬במקומות מסוימים‬
‫תכונות מספריות (מתוך ‪ 34‬פרטים ממצרים)‪ :‬הקשקשים קטנים;‬                 ‫מתקבל הרושם שהמדברית העינונית מוגבלת לשטחי הלס הזרועים‬
‫מספר קשקשי הגב לרוחב אמצעיתו בממוצע ‪ ,)67-53( 60‬בעוד במינים‬           ‫אבנים‪ ,‬ושמדברית הפסים מוגבלת לחולות הסמוכים; אך במקומות אחרים‬
‫האחרים מסיני הקשקשים גדולים יותר ומספרם קטן יותר‪ .‬מספר נקבי‬           ‫מופיעות שתיהן יחד בין האבנים‪ .‬אכן‪ ,‬ייתכן שיש בטבע הכלאה בין המינים‬
                                                                       ‫כי נתגלו פרטים אחדים בעלי תכונות מעורבות‪ ,‬למשל בעמק הערבה‪.‬‬
                                                  ‫הקולית ‪.)19-13( 16‬‬  ‫במחקר השוואתי של ניצול השטח על ידי חמישה מיני לטאיים‬
                                                                      ‫במדבר במזרח מרוקו [‪ ,]1151‬נמצאה מדברית הפסים בדרך כלל על‬
‫תפוצה בעולם‪ :‬אפריקה הצפונית‪ ,‬ממרוקו [‪ ]1136‬מזרחה עד סיני‪.‬‬             ‫קרקע חולית מוצקה יחסית ורק לעיתים רחוקות על חול‪ .‬בחודשים‬
                                                                      ‫אפריל ואוגוסט הלטאות היו פעילות ברוב שעות היום‪ ,‬בעיקר בראשיתו‬
                                                                      ‫ובסיומו‪ .‬טמפרטורת הגוף הממוצעת הייתה ‪ 33.4‬מ"צ (טווח ‪.)41.2-25.7‬‬

                                                                      ‫רבייה‪ :‬בשמונה תטולות מישראל מספר הביצים היה ‪ ,4-2‬ממוצע ‪3.4‬‬
                                                                      ‫ובדיקת השחלות הראתה אפשרות של יותר מתטולה אחת בשנה [‪.]656g‬‬
                                                                      ‫בצפון סיני (אל–עריש) נצפתה הזדווגות ב־‪ 24‬באפריל ‪ 2008‬בשעה‬
   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164