Page 156 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 156 - 10-Front 21-06-15‬‬ ‫‪156‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫‪Genus Mesalina Gray, 1838‬‬ ‫סוג‪ :‬מדברית ‬

‫איור ‪29‬‬

‫לטאות מדבריות שוכנות קרקע‪ ,‬קטנות מן השנוניות‪ .‬נבדלות‬
‫מהשנוניות במיקום הנחיר‪ ,‬שאינו נוגע במגן שפה עליונה‪,‬‬
‫ובעפעף העין‪ ,‬שבכל המינים בעל חלון שקוף‪ ,‬אם כי פרטי‬
‫מבנהו שונים במינים שונים (איור ‪ .)29‬כמו הסוג שנונית‪ ,‬גם‬
‫הסוג מדברית עתיר מינים במזרח התיכון‪ ,‬אך רק שניים מהם‬

‫בישראל‪.‬‬

‫אפיון‪ :‬לטאות קטנות ודקות גזרה‪ .‬מגיני הראש בדרך כלל כוללים מגן‬
‫עורף‪ .‬הנחיר מוקף תמיד בשלושה מגיני נחיר‪ ,‬שהתחתון שבהם נוגע במגן‬
‫השפה העליונה הקדמי (בלבד) ובכך מורם מעל מגיני השפה העליונה‪.‬‬
‫בחלק מהמינים יש בעפעף התחתון חלון שקוף‪ ,‬מורכב משני מגינים‬
‫שקופים או יותר‪ .‬מגיני הגחון מסודרים בטורי אורך מקבילים [‪.]130‬‬
‫בעבר הלטאות האלה נכללו בסוג ‪ Eremias‬ומכאן שם הסוג העברי‪.‬‬
‫לאחרונה חשף מחקר גנומי שונות נסתרת מרובה בקרב הסוג‪ ,‬שיוחסה‬

‫לתנודות טקטוניות מאז המיוקן [‪.]870b‬‬

‫מינים‪ :‬בסוג כ־‪ 14‬מינים [‪.]196‬‬

‫תפוצה‪ :‬סוג סהרו־סינדי‪ ,‬צפון אפריקה לרבות סומליה ודרום־מערב‬
‫אסיה [‪.]196‬‬

‫בארץ‪ :‬בארץ מצויים רק שני מינים [‪ ]713a‬אך המטייל בסיני עשוי להיתקל‬

‫בשלושה נוספים‪ .‬ההבחנה כדלקמן‪:‬‬ ‫מפת ממצאים‪ :‬לטאה ירוקה‬

‫‪ .1‬מגן העורף נעדר או קטן מאוד‪ .‬לטאות של הקצה הדרומי של חצי‬ ‫מגיני הגחון לאורך הגחון‪ ,‬וספירת הלמלות מתחת לאצבע הרביעית בגף‬
‫האחורי אבל המספר הגדול ביותר של נקבי קולית‪.‬‬
‫האי סיני ‪. . . . . . . . . . . . .‬מדברית סלודת־אף ‪M. brevirostris‬‬
‫אורח חיים‪ :‬נמצאת על הקרקע ועל עצים‪ ,‬במקומות צמחייה עשירה (חורש‪,‬‬
‫‪ .--‬מגן העורף מפותח היטב ‪2. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫גריגה וכיו"ב)‪ .‬לאחרונה התפרסמה עבודה על "ברירת בית הגידול" של‬
‫המין בישראל עם תיאור הצומח במקומות שבהם נצפה אך בלי השוואה‬
‫‪ .2‬מגן החרטום במגע עם המגן הפרונטונזָלי‪. . . . . . . .‬מדברית נקודה‬ ‫למקומות שבהם לא נצפה [‪ .]946‬בירדן היא מופיעה ביער הים תיכוני‬
‫היכן שכמות המשקעים עולה על ‪ 300‬מ"מ כממוצע שנתי‪ .‬נוטה להיות‬
‫‪M. rubropunctata‬‬ ‫ ‬ ‫זהירה‪ ,‬נחבאת אל הכלים [‪ .]473 ,196‬בהרי הלבנון היא בעיקר שוכנת‬
‫קרקע ומטפסת לעיתים רחוקות [‪ .]802b‬מחקר שנעשה בזמנו במסגרת‬
‫‪ -. -‬מגן החרטום מופרד מהמגן הפרונטונזלי על ידי מגיני הנחיר העליונים‪,‬‬ ‫הרחבה יותר של ‪ Lacerta trilineata‬מצא שדרישות הטמפרטורה של‬
‫בוגרים ממין זה ומהמינים הקרובים שתפוצתם יותר צפונית (‪L. agilis,‬‬
‫שנפגשים מאחורי מגן החרטום ‪3. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ )L. viridis‬הן דומות ואין בהן כדי להסביר את התפוצה הגיאוגרפית‪,‬‬
‫אבל הביצים של ‪ L. trilineata‬דורשות להתפתחותן טמפרטורה גבוהה‬
‫‪ .3‬הצד הגחוני של אמת הגף הקדמי מכוסה גריסים‪ .‬בעפעף התחתון‬
‫יותר‪ ,‬בהתאמה לתפוצה הדרומית יותר [‪.]1263‬‬
‫חלון עשוי שני קשקשים שקופים שווי־גודל‪ ,‬ששוליהם שחורים‪ ,‬כך‬ ‫במין הקרוב ‪( Lacerta trilineata‬ביוון) נצפתה תופעה שעם‬
‫ההתבגרות אובד ללטאות הכושר לאוטוטומיה‪ ,‬ומפרשים שכנראה מחיר‬
‫שנוצר באמצעו פס אנכי שחור‪4. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫איבוד הזנב עולה על הרווח הצפוי [‪.]1128‬‬
‫‪ -. -‬הצד הגחוני של אמת הגף הקדמי מכוסה קשקשים גדולים מרועפים‪.‬‬
‫רבייה וגדילה‪ :‬החיפוש בספרות מוכבד מפאת השינויים בסיסטמטיקה‪.‬‬
‫החלון בעפעף מכיל ארבעה קשקשים שקופים או יותר ואין בו פס‬ ‫בארץ כנראה מספר הביצים בתטולה כעשר‪ .‬לצעירים אורך רו"ג של‬
‫כ־‪ 35‬מ"מ והם מתבגרים לאחר שנתיים [‪ .]4‬מחזור הרבייה השנתי נחקר‬
‫אנכי שחור ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדברית פסים ‪M. olivieri‬‬ ‫בהרי הלבנון‪ .‬האשכים מחדשים את פעילותם ומתחילים לתפוח כבר‬
‫בסוף הקיץ‪ .‬החריפה נמשכת ארבעה־חמישה חודשים ובאביב נוצרים‬
‫‪ .4‬צבע הגב (בבוגרים) אפור עם כתמים שחורים ולבנים (לפעמים ככתמי‬ ‫תאי זרע ומתרחשות ההזדווגויות‪ .‬המשקל המרבי של האשך מושג במאי‪,‬‬
‫בממוצע ‪ 180‬מ"ג‪ .‬בחודשים החמים‪ ,‬יולי‪-‬אוגוסט‪ ,‬אין פעילות מינית‪,‬‬
‫עיניים) והדגם אינו מאורגן בפסי אורך ‪. . . . . . . .‬מדברית עינונית‬
‫ומשקל האשך יורד לשפל של ‪ 18‬מ"ג בממוצע [‪.]802b‬‬
‫‪M. guttulata‬‬ ‫ ‬
‫שרידות‪ :‬בישראל המין נחשב בסכנת הכחדה‪ ,‬בין היתר בשל‬
‫‪ -. -‬צבע הגב (בבוגרים) חום ומאורגן בפסי אורך שלרוב מכילים כתמי‬ ‫טריפה על ידי חתולי בית מתפראים [‪ .]15‬אלה פעילים ביום‪,‬‬
‫כמו הלטאה‪ ,‬בניגוד לרוב היונקים הטורפים (עופות דורסים‬
‫עיניים‪ .‬לטאות של הרי דרום סיני‪. . . . . .‬מדברית סיני (שם מוצע)‬
‫יעילים פחות בסבך הביוטופ)‪.‬‬
‫‪M. bahaeldini‬‬ ‫ ‬

‫‪Mesalina brevirostris‬‬ ‫מדברית סלודת־אף ‬
‫‪Blanford, 1874‬‬ ‫ ‬

‫זהו מין לא ישראלי‪ ,‬אבל שכן קרוב ומעניין‪ .‬בדרום סיני הוא‬
‫מתייחד באקולוגיה של אכלוס שפת הים וברחבי תפוצתו‪.‬‬
‫השונות הגיאוגרפית שלו‪ ,‬בעיקר בגודל הקשקשים (ולכן‬

‫במספרם)‪ ,‬מאתגרת‪.‬‬

‫תיאור‪ :‬אורך הרו"ג עד בערך ‪ 50‬מ"מ (בלבנון עד ‪ 58‬מ"מ [‪ ,)]308‬והזנב‬
‫כמעט כפליים מזה (אבל בפקיסטן עד ‪ 245%‬מהרו"ג [‪ .)]1053‬לטאה‬
‫משוטחת יחסית אך הראש אינו שטוח‪ .‬החרטום חרוטי מחודד עם נחיריים‬
‫תפוחים באופן בולט‪ .‬מהעין עד הנחיר בכל צד ‪ canthus rostralis‬ברור‬