Page 153 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 153 - 10-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪153‬‬

‫החרמון כתת־מין משוער של הלטאה הזריזה [‪ ,]797 ,313‬אבל‬ ‫התטולות ‪ )4-1( 2.6‬ביצים ובמעבדה נקבות הטילו ‪ )4-1( 2.3‬תטולות‬
‫כיום היא משויכת למין של הרי הלבנון‪Lacerta kulzeri ,‬‬ ‫במשך העונה (אמצע מאי עד תחילת יולי)‪ .‬בטבע לא נמצאו תטולות‬
‫[‪ .]1994b‬הצעירים‪ ,‬באורך רו"ג ‪ 30‬מ"מ‪ ,‬התחילו להופיע באמצע יוני;‬
‫[‪ .]264‬כך זכה המין לשמות נרדפים רבים [‪.]309‬‬ ‫האחרונים הופיעו בספטמבר‪ .‬בקיץ הבא הבוגרים נעלמים בהדרגה‪.‬‬
‫בטבע המין חד־שנתי‪ ,‬אף שבתנאי מעבדה הוא יכול להגיע לגיל שלוש‬
‫תיאור‪ :‬דומה ללטאה הזריזה אך בדרך כלל חסרה מגן רקה‪,‬‬
‫וכנראה קטנה קצת יותר‪ .‬אורך רו"ג הנקבה עד כ־‪ 70‬מ"מ‬ ‫ואפילו חמש שנים [‪.]1160‬‬

‫והזכרים גדולים יותר [‪ ]265b‬וראו גם למטה‪.‬‬ ‫סוג‪ :‬לטא ה ‪Genus Lacerta Linnaeus, 1758‬‬

‫המינים נבדלים יפה בצבעיהם‪ .‬בלטאת החרמון נעדרים הכתמים‬ ‫לאחרונה‪ ,‬במחקר מפורט על המשפחה‪ ,‬פוצל הסוג הזה לסוגים‬
‫הכחולים שמצויים בלטאה הזריזה בשולי הגחון‪ .‬צבע הגחון והגרון לבן‬ ‫אחדים [‪ .]164‬בשלב זה איני מיישם את המינוח החדש‪ ,‬כי לא‬
‫בלטאת החרמון לעומת צהוב־ירקרק‪ ,‬ירוק או כחול בלטאה הזריזה‪.‬לעומת‬ ‫השתכנעתי שאי אפשר היה להסתפק בביטוי תוצאות המחקר על‬
‫זאת זנב הצעירים של לטאת החרמון ירוק או כחול‪ ,‬צביעה שנעדרת‬ ‫ידי חלוקת הסוג לתת־סוגים‪ ,‬ואני מקווה ששינוי כזה עוד יבוא‪.‬‬
‫בלטאה הזריזה [‪ .]306‬יש גם הבדל במערך הקשקשים שמקיפים את מגן‬
‫אפיון‪ :‬בשלד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מספר החוליות הּ ְפֵרסקראליות (הקדמיות לאגן)‬
‫השת‪ ,‬כמוצג בתצלומי המינים‪.‬‬ ‫שונה בין הזוויגים; כולן נושאות צלעות חוץ משלוש חוליות הצוואר‬
‫הקדמיות‪ .‬בראש‪ ,‬בין היתר‪ ,‬המגינים נורמליים (למשפחה)‪ ,‬העפעף התחתון‬
‫תכונות מספריות‪ ,‬ממוצע לחרמון (ומשרעת ממוצעים אזוריים אחרים)‪:‬‬ ‫מכוסה קשקשים (רק לפעמים יש חלון שקוף קטן)‪ .‬לעיתים קרובות‬
‫קשקשים גולריים ‪ .)24.7-21.6( 22.7‬ספירת קשקשים לרוחב אמצע הגב‬ ‫יש מגן רקה‪ .‬קשקשי הגב בגודל קטן או בינוני‪ ,‬קטנים מקשקשי הזנב‬
‫‪ .)54.8-50.2( 50‬מגיני גחון בספירה לאורך ‪ .)26.5-24.1( 24.1‬מספר‬ ‫הקדמיים‪ .‬צווארון ניכר היטב‪ .‬מגיני הגחון חלקים‪ ,‬לפעמים מרועפים‪,‬‬
‫נקבי קולית ‪ )20.6-17.7( 21.2‬בכל צד‪ .‬מספר הלמלות תחת האצבע‬ ‫ב־‪ 10-6‬טורי אורך‪ .‬יש נקבי קולית‪ .‬הזנב פשוט‪ ,‬חסר התמחויות [‪,130‬‬
‫הרביעית בגף האחורי ‪ .)30.9-27.8( 26.5‬מספר הקשקשים הפראנליים‬ ‫‪ .]156‬בארץ‪ ,‬לפחות‪ ,‬הצבע בדרך כלל ירוק או ירקרק או מכיל רכיב כזה‪,‬‬

‫‪.]265b[ )5.4-4.6( 5.3‬‬ ‫או לפחות בגוון זית‪.‬‬

‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬במדגם קטן היו הזכרים גדולים מהנקבות‪ ,‬אורך‬ ‫מינים‪ :‬בסוג כ־‪ 35‬מינים‪.‬‬
‫רו"ג ‪ 61‬מ"מ עם זנב בן ‪ 134‬מ"מ לעומת רו"ג ‪ 58‬וזנב ‪ 111‬מ"מ‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬רוב המינים חיים באגן הים תיכוני ובהרים של דרום־מערב אסיה‪,‬‬
‫תפוצה בעולם‪ :‬לבנון‪ ,‬בהרים הגבוהים‪ .‬בירדן‪ ,‬בהרי הדרום־מערב‪ ,‬התת־‬ ‫באזורים הפחות יבשים‪ .‬רק מינים בודדים באירופה ובאסיה מגיעים צפונה‬
‫מין ‪ .]475 ,264[ L. k. petraea Bischoff and Müller, 1999‬הדיווח‬
‫מוואדי רם בדרום־מערב ירדן [‪ ]90‬מעניין‪ ,‬כי כנראה מופיע שם גם המין‬ ‫עד ‪ .63°N‬הסוג מיוצג גם בהרי עומאן שבחצי האי ערב [‪.]130‬‬

‫‪ Lacerta cf. cyanura‬שבו צפו ושאותו צילמו עמית דולב ואחרים‪.‬‬ ‫בארץ‪ :‬באזור הים תיכוני שלושה מינים שמובחנים כדלקמן‪:‬‬

‫תפוצה בארץ וסיסטמטיקה‪ :‬בארץ במרומי החרמון ברום מעל ‪1,400‬‬
‫מ'‪ ,‬בעוד ברום נמוך יותר נמצאת הלטאה הזריזה‪ .‬ברם‪ ,‬מוצאים באזור‬

‫‪ .1‬לטאי גדול‪ ,‬האורך הכולל עד ‪ 40‬ס"מ‪ ,‬הצבע ירוק עז; או קטן (צעיר)‬

‫מפוספס בצבעי ירוק בהיר ושחום‪. . . . . . . . . . . . . .‬לטאה ירוקה‬

‫‪L. media israelica‬‬ ‫ ‬

‫‪ -. -‬לטאי קטן‪ ,‬האורך הכולל עד כ־‪ 20‬ס"מ‪ ,‬צבע הגב זיתי ולאורך הצד‬

‫פס חום ‪2. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫‪ .2‬בדרך כלל יש מגן רקה; לעיתים קרובות יש בצד הגוף כתמים‬

‫(קשקשים) תכולים‪. . . . . . . . . . . . . . . . .‬לטאה זריזה ‪L. laevis‬‬

‫‪ -. -‬בדרך כלל אין מגן רקה; אין כתמים (קשקשים) תכולים בצד הגוף‪.‬‬

‫מין הידוע בארץ רק ממרומי הר חרמון ‪. . . . . . . . .‬לטאת החרמון‬

‫‪L. kulzeri‬‬ ‫ ‬

‫אבולוציה בתחום הסוג‪ :‬מחקר מפורט שנסמך על נתוני מורפולוגיה‪ ,‬דנ"א‬
‫ואחרים [‪ ]164‬טוען לפיצול הסוג ‪ Lacerta‬כך שמן המינים הישראליים‬
‫רק הלטאה הירוקה נשארת בו‪ ,‬ואילו הלטאה הזריזה ולטאת החרמון הן‬
‫בסוג חדש‪ .Phoenicolacerta ,‬אף שהלטאות המסוימות האלה אכן‬
‫שונות מאוד זו מזו‪ ,‬אני נמנע כאמור מהחידוש הזה כי לא השתכנעתי‬
‫שלא היה די בפיצול הסוג לתת־סוגים‪ .‬צעד כזה היה משפיע פחות על‬
‫התקשורת כי את שם התת־סוג מוסיפים בסוגריים בין שם הסוג ותואר‬

‫המין‪ ,‬ואין חובה להזכירו בכלל‪.‬‬

‫‪Lacerta kulzeri‬‬ ‫לטאת החרמון ‬

‫ איורים ‪Müller and Wettstein, 1932 176-175‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬לטאת החרמון‬ ‫כשגילו החוקרים הישראלים את לטאת החרמון‪ ,‬הדומה ללטאה‬
‫הזריזה אך חסרה מגן רקה‪ ,‬זוהתה בהתחלה כשייכת למין‬
‫(‪ .Lacerta danfordi )Günther, 1876‬הטעות בוררה; המין‬
‫הזה כלל אינו מגיע דרומה מאנטוליה [‪ .]507‬אז שויכה לטאת‬