Page 149 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 149 - 10-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪149‬‬

‫ממושב חצבה‪ 24 ,‬באפריל ‪ ,1988‬באורך רו"ג ‪ ,67‬זנב ‪ 132‬מ"מ‪ ,‬הטילה‬ ‫נעדרת מדיונות הצפון המאוכלסות בשנונית החולות (אף על פי שבדרום‬
‫במעבדה ב־‪ 10‬במאי חמש ביצים בגודל ממוצע ‪ 7.7 × 14.2‬במצב לא‬ ‫סיני היא חיה בדיונות הדומות שמדרום להרי תיה)‪.‬‬
‫טורגידי‪ .‬לאחר יום בין ניירות סינון לחים גודלן הטורגידי הממוצע היה‬
‫‪ 7.9 × 14.6‬מ"מ [יל"ו]‪ .‬במדגם אחר נמצאו בחמש נקבות תטולות של‬ ‫אורח חיים‪ :‬שוכנת קרקע באפיקי נחלים חרבים‪ ,‬בין שהקרקע‬
‫‪ 4-3‬ביצים‪ ,‬ממוצע ‪ .]656d[ 3.2‬במין הזה נתגלתה תופעה נדירה שגודל‬ ‫חולית ובין שעיקרה חצץ של חלוקי נחל‪ ,‬וכן במשטחים החוליים‬
‫הביצים תלוי בגודל האם במתאם מובהק‪ ,‬כלומר גודל האם משפיע‬ ‫של הערבה‪ ,‬מישור רותם (טרייבה) וכו'‪ .‬במכתש רמון‪ ,‬בחולות‬
‫יותר על גודל הביצה מאשר על מספר הביצים [‪ .]576‬נאמר שהצעירים‬ ‫ובנחלים שבתוכו‪ ,‬זאת הלטאה השכיחה ביותר מבחינת מספר‬
‫הפרטים הנראים בשטח [‪ .]1337‬זריזה מאוד — אולי המהירה‬
‫מופיעים החל מיוני [‪.]4‬‬ ‫בבנות סוגה‪ ,‬לפחות בארץ‪ .‬לטאה יומית חובבת שמש‪ .‬משחרת‬

‫‪Acanthodactylus opheodurus‬‬ ‫שנונית הא ז‬ ‫לטרף בחיפוש פעיל [‪.]405‬‬
‫‪Arnold, 1980‬‬ ‫ איור ‪170‬‬
‫מבנה המוח מראה התאמה לזה [‪( .]454‬לפי תצפיותינו פעילה גם‬
‫עד ‪ 1980‬הכרנו בארץ ארבעה מיני שנונית‪ :‬ש' באר־שבע‪ ,‬ש'‬ ‫כשהחום בצל ‪ .38°C-37°C‬לפי מחקרים של ישראל דובדבני שנערכו‬
‫השפלה‪ ,‬ש' חולות וש' נחלים‪ .‬בשנת ‪ 1980‬תיאר ניק ארנולד‬ ‫בתל אביב‪ .‬בניסויים במכלאה ניסויית נמצא שהיא קולטת את חום גופה‬
‫מהמוזיאון הבריטי את המין החדש הזה מחצי האי ערב [‪.]157a‬‬ ‫בעיקר מחום הקרקע‪ .‬טמפרטורת הגוף הממוצעת הייתה ‪]502[ 39.2°C‬‬
‫במפת התפוצה כלל ממצא מישראל — מסביבות תמנע בעמק‬ ‫(לעומת כ־‪ 40°C‬בשנונית השפלה וכ־‪ 38°C‬בשנונית באר–שבע)‪ .‬מבחינה‬
‫הערבה‪ ,‬מתוך חומר שהפקיד במוזיאון פרופ' גאורג האז‪ ,‬ומכאן‬ ‫פיזיולוגית בתצרוכת חמצן‪ ,‬באובדן מים ובפיזור חום באיוד מים‪ ,‬שנונית‬
‫השם העברי שנונית האז‪ .‬המין הזה דומה מאוד לשנונית הנחלים‬ ‫הנחלים מותאמת לתנאי מדבר קיצוניים היטב‪ ,‬יותר מאשר שנונית השפלה‪,‬‬
‫ולכן לא הבחנו בו‪ ,‬אבל הוא הרבה יותר קטן‪ .‬גילויו פתר חידה‪.‬‬ ‫שנונית החולות ושנונית באר–שבע [‪ .]503a‬כל המינים הישראלים של‬
‫בעבר נדהמנו כל פעם שנתקלנו בפרט של "שנונית נחלים"‬ ‫שנונית מפרישים עודפי מלח על ידי בלוטת האף הצדדית דרך הנחיר [‪.]501‬‬
‫שלמרות גודלו הקטן‪ ,‬כגודל הצעירים‪ ,‬הפגין בשלות מינית‪.‬‬ ‫בירדן שנונית הנחלים חיה על קרקעות מוצקות יחסית‪ ,‬ונטען שהוא‬
‫הדין גם בעמק הערבה [‪ ,]473‬אך לפי ניסיוננו היא חיה בערבה גם בדיונות‪.‬‬
‫תיאור‪ :‬לטאה קטנה‪ ,‬אורך הרו"ג עד כ־‪ 60‬מ"מ ואורך הזנב‬ ‫במחקר השוואתי של ניצול השטח על ידי חמישה מיני לטאיים במדבר‬
‫כ־‪ 200%‬מזה‪ .‬דומה מאוד לשנונית הנחלים‪ ,‬עד לתיאורה‬ ‫במזרח מרוקו [‪ ,]1151‬שנונית הנחלים נמצאה בדרך כלל (כ־‪ )75%‬על‬
‫קרקע חולית מוצקה יחסית ורק כ־‪ 25%‬על חול‪ .‬בחודשים אפריל ואוגוסט‬
‫ב־‪ 1980‬לא ידעו להבחין ביניהן ואכן ההבחנה קשה‪.‬‬ ‫הלטאות היו פעילות בעיקר בשעות לפני הצוהריים ואחר הצוהריים‬
‫והרבה פחות בשעות החמות‪ ,‬וטמפרטורת הגוף הממוצעת הייתה ‪34.3‬‬
‫ההבחנה האמינה ביותר היא בצורה הגיאומטרית של הרקמה התומכת‬
‫שבתוך איבר הזכרות‪ ,‬שהיא בעלת שתי אונות בלבד (בניגוד לשנונית‬ ‫מ"צ (טווח ‪.)42.0-24.1‬‬
‫הנחלים)‪ .‬כמו בשנונית הנחלים‪ ,‬הצעירים מפוספסים בגוונים ניגודיים‪,‬‬ ‫במחקר במצרים (באזור בורג' אל־ערב) בחודש יוני טמפרטורת הגוף‬
‫דגם הדוהה עם הגדילה‪ ,‬בייחוד בזכרים‪ .‬בנקבות נשמר דגם של פסי אורך‬ ‫בשדה השתנתה לאורך היום (‪ ,)20:00-06:00‬והשיא בשעה ‪ 12:00‬היה‬
‫כהים ובהירים בגוני חום־אפור (הגוון שונה לפי המקום והקרקע) ובזכרים‬ ‫‪ 34.0‬מ"צ‪ .‬הלטאות קיימו תרדמת חורף בחודשים דצמבר‪-‬פברואר‪,‬‬
‫מבוגרים הדגם מטושטש או נעלם; כמו בשנונית הנחלים‪ ,‬הצעירים‬ ‫וניסויים הראו שהעיתוי תלוי באורך היום ולא בטמפרטורה [‪ .]514‬בסיני‪,‬‬
‫מפוספסים בשישה פסי אורך לבנבנים וביניהם חמישה פסים שחומים‪,‬‬ ‫בסביבות סנטה קתרינה‪ ,‬נמצאה צפיפות אוכלוסייה שנתית ממוצעת של‬
‫שאחד מהם הוא מרכזי‪ ,‬שדרתי‪ .‬אבל בשנונית האז הפס המרכזי הזה‬ ‫‪ 42.81‬פרטים להקטאר‪ .‬נטען שמספר הזכרים עלה במקצת על מספר‬
‫אינו מפוצל בקדמתו לשניים אלא פרטי גם בעורף (נשמר בבוגרים אך‬ ‫הנקבות‪ ,‬ביחס ‪ .1.15:1‬צעירים באורך ‪ 22‬מ"מ רו"ג הופיעו בחודשי‬
‫בולט בצעירים)‪ .‬זהו כנראה הסימן העדיף לזיהוי המין ואבחנתו משנונית‬
‫הנחלים [‪ .]1606 ,1279 ,162‬החוטם חרוטי־מחודד והקו מהעין לנחיר קעור‬ ‫אוגוסט‪-‬אוקטובר [‪.]234‬‬
‫מעט‪ .‬העפעפיים משוננים־מסרקיים‪ ,‬כלומר כל קשקש בשפת העפעף‬ ‫במחקר שדה בערב (אזור ריאד) נמצא שתחום המחיה של הזכרים‬
‫משוך מעט כאונה קטנה בולטת חופשית‪ ,‬כעין ריסי עפעפיים קצרצרים‪.‬‬ ‫גדול מזה של הנקבות‪ ,‬ובשני המקרים גדול באביב מאשר בחורף‪ .‬באביב‬
‫קשקשי הגב מקורנים‪ ,‬גדלים בהדרגה מהכתפיים בכיוון למותניים אך‬ ‫לזכרים בממוצע ‪ 499.5‬מ"ר ולנקבות ‪ 265.4‬מ"ר‪ ,‬ואילו בחורף ‪163.2‬‬
‫במקרה זה השוני גדול יותר מאשר בשנונית השפלה‪ ,‬וכך הקשקשים‬ ‫ו־‪ 149.6‬מ"ר בהתאמה [‪ .]109‬במחקר אחר בערב הסעודית נמצא שרמת‬
‫באמצע הגב גדולים במידה ניכרת מאלה שבכתפיים‪ .‬בין הירכיים בספירה‬ ‫המטבוליזם‪ ,‬בטמפרטורות זהות‪ ,‬גבוהה יותר בחורף מאשר בקיץ‪ .‬משוער‬
‫לרוחב מספרם פחות מ־‪ .12‬האצבעות משוננות אך בדרך כלל השינון‬ ‫שזאת התאמה פיזיולוגית שמאפשרת את פעילות הלטאות בטמפרטורות‬
‫חלש יחסית או חלקי‪ ,‬כלומר נעדר בחלק הדיסטלי של האצבע הרביעית‬
‫מתונות בחורף [‪.]1690‬‬
‫(בגף האחורי) שהיא כרגיל המשוננת ביותר‪.‬‬ ‫מחקר מעבדה בשנוניות נחלים מהרי דרום סיני מרמז שנצולת המזון‬
‫ביחס לשלד הגפיים דווח על הבדלים דקים בין המין הזה ושנונית‬ ‫בחודשי הקיץ גבוהה יותר מבחודשי החורף וקצת יותר טובה בנקבות‬
‫הנחלים‪ :‬הן בעצמות שורש כף היד (‪ ,)carpalia‬הן בעצמות שורש כף‬
‫הרגל (‪ ,)tarsalia‬יש במין הזה גרמית אחת יותר מאשר בשנונית הנחלים‬ ‫מאשר בזכרים [‪.]877‬‬
‫בתוניסיה‪ ,‬שם חיים ארבעה מינים מהסוג‪ ,‬שנונית הנחלים חיה באזורים‬
‫[‪.]1058b‬‬
‫תכונות מספריות‪ :‬לפי נתונים מכלל התפוצה (כ־‪ 50‬פרטים) [‪,157a‬‬ ‫צחיחים־מתונים ולא במדבר הקיצוני [‪.]268‬‬
‫‪ ]1273‬מספר מגיני השפה העליונה‪ ,‬קדמית לזה שתחת העין ארבעה‬
‫(לפעמים חמישה); קשקשים גולריים ‪ ;31-26‬הצווארון ניכר‪ ,‬מכיל ‪13-8‬‬ ‫רבייה‪ :‬הזדווגויות נצפו באפריל‪ ,‬ובתחילת מאי (למשל ב־‪ 27‬באפריל‬
‫קשקשים‪ .‬קשקשי גב בספירה לרוחב אמצע הגב ‪ ,38-25‬ובין הירכיים‬ ‫‪ 1962‬בעין־עקרבים [יל"ו])‪ .‬לפי תצפיותינו‪ ,‬ההזדווגות במין זה מתנהלת‬
‫‪ .13-8‬הקשקשים בצידי הגוף קטנים מאלה באמצע הגב‪ .‬מגיני גחון‬ ‫בלי שהזכר מחזיק בנקבה בלסתותיו‪ .‬במקום זה הוא כנראה שולט בה‬
‫בספירה לרוחב לכל היותר ‪ .11-10‬מגיני גחון בספירה לאורך‪ ,‬בזכרים‬ ‫על ידי לפיתה וכיפוף של זנבה ברגלו האחורית‪ .‬ביצים בשלות (בעלות‬
‫קליפה) נמצאו בצינורות הביצים של ‪ 15‬נקבות באורך רו"ג ממוצע של‬
‫‪ 60‬מ"מ (טווח ‪ )67-54.5‬שנלכדו בחודשים אפריל‪-‬יוני (חומר מוזיאוני)‪.‬‬
‫מספרן בנקבה בממוצע ‪( 4.1‬טווח ‪ ,7-2‬וכזה גם דווח בספרות [‪ .)]4‬נקבה‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬