Page 144 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 144 - 9-Front 21-06-15‬‬ ‫‪144‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫אבל האישור לזה מצד בדיקות דנ"א הוא חלקי [‪ .]1002 ,739‬לפי מחקר‬ ‫הרגליים מפותחות תמיד והזנב ארוך ושביר‪ .‬הן מצטיינות‬
‫חדש‪ ,‬ששילב נתוני דנ"א ומאובנים המשפחה נוצרה בפליאוקן‪ ,‬לפני‬ ‫בהתנהגות רבייתית מיוחדת ואופיינית הכוללת "צעדת כלולות"‬
‫כ־‪ 60‬מיליון שנים [‪ .]782‬המין הגדול ביותר מגיע לאורך כולל מרבי של‬ ‫של הזוג‪ ,‬שבה הזכר אוחז בפיו בזנב הנקבה‪ .‬כמעט כל המינים‬
‫כ־‪ 700‬מ"מ אך רוב המינים קטנים מ־‪ 300‬מ"מ‪( .‬במידות אלה‪ 2/3 ,‬עד‬
‫‪ 4/5‬הם אורך הזנב!) אפשר לומר שזאת משפחה חדגונית למדי‪ ,‬שעיקר‬ ‫(בארץ — כולם) מטילי ביצים‪ ,‬שהן בעלות קליפה גלדנית‪.‬‬

‫גדולתה בשכיחותה באירופה‪.‬‬ ‫אפיון‪ :‬אלה הן "הלטאות הטיפוסיות"‪ .‬הראש נבדל היטב מהגוף‪ ,‬מוארך־‬
‫חרוטי ומכוסה מגבו‪ ,‬בסדר קבוע וסימטרי‪ ,‬בלוחות גדולים (מגינים)‪,‬‬
‫תפוצה‪ :‬בכל העולם הישן והמזרח הרחוק‪ ,‬מהאיים הבריטיים במערב‬ ‫שמספרם על פי רוב ‪ .16‬הנחיריים קטנים וקרובים לקצה החרטום‪ .‬העיניים‬
‫ועד יפן במזרח‪ .‬באירופה צפונה עד צפון נורווגיה‪ ,‬ובאסיה צפונה עד‬ ‫מפותחות היטב ומצוידות בזוג עפעפיים (ביוצאים מן הכלל מעטים)‬
‫‪ 55°N‬בקירוב‪ .‬בארכיפלג האינדו־אוסטרלי חי מין אחד בסומטרה‪ ,‬יאווה‬ ‫שהתחתון בהם הוא הגדול ובר־התנועה‪ .‬לפעמים יש במרכזו אזור שקוף‬
‫ובורנאו‪ ,‬אך לא בסולאווסי (סלבס)‪ ,‬טימור וגינאה החדשה‪ .‬המשפחה‬ ‫פחות או יותר ("חלון")‪ .‬אישון העין עגול‪ .‬באוזניים ניכר תמיד עור התוף‪,‬‬
‫שטחי יחסית או שקוע בעומק‪ .‬הלשון שסועה לשתי אונות צרות‪ .‬בגולגולת‬
‫אינה מיוצגת באוסטרליה‪.‬‬ ‫הקשתות קיימות‪ ,‬אך החלון הטמפורלי מצומצם על ידי גדילת עצם‬
‫הפוסטפרונטל אחורנית‪ .‬עצמות החך פשוטות (בניגוד למצב בחומטים)‪.‬‬
‫אורח חיים‪ :‬שוכני קרקע בדרך כלל‪ ,‬בעיקר אלה החיים במדבריות; אלה‬
‫בדרך כלל נוהגים לחפור מחילות‪ .‬אחרים חיים בביוטופים אנכיים —‬ ‫השיניים ּפְלֵירודונטיות (‪ ,)pleurodont‬דו־חודיות או תלת־חודיות‪.‬‬
‫סלעים‪ ,‬חומות‪ ,‬עצים; אלה גרים על פי רוב בסדקים‪ .‬במינים שוכני‬ ‫הגוף גלילי פחות או יותר ומסוגל להשתטח במידה מוגבלת‪ .‬לעולם‬
‫הסלעים הראש שטוח יותר מאשר בדרי הקרקע‪ ,‬בהתאמה לחסייה בסדקים‬ ‫אינו מוארך במיוחד‪ .‬הגפיים מפותחים היטב תמיד אך לא במידה קיצונית‪:‬‬
‫[‪ .]1457‬כל המינים יומיים וחובבי שמש‪ ,‬אך בדרך כלל לא טמפרטורות‬ ‫אין בלטאיים ניוון גפיים — אין במשפחה מינים "מתנחשים" — ואין‬
‫גבוהות ביותר‪ .‬ניזונים מחרקים ומשאר בעלי חיים קטנים‪ .‬מלקקים מים‬ ‫התפתחות גפי קפיצה‪ .‬הגפיים האחוריים גדולים מהקדמיים‪ .‬כל גף בעל‬
‫חמש אצבעות‪ .‬הגוף עטוי קשקשים מגבו ולוחות מגחונו‪ .‬קשקשי גרם‬
‫בלשונם המפוצלת‪.‬‬ ‫מופיעים רק בראש‪ .‬הזנב‪ ,‬ארוך‪ ,‬גלילי‪ ,‬וקשקשיו ערוכים בדורים‪ .‬הוא‬
‫מיני הלטאיים משחרים לטרף בחיפוש פעיל בדרך כלל‪ .‬בארץ התאשר‬
‫הדבר במחקר של הלטאה הזריזה‪ ,‬המדברית העינונית‪ ,‬שנונית הנחלים‬ ‫שביר מאוד לכל אורכו ומתחדש לאחר קטיעה‪.‬‬
‫ושנונית השפלה‪ .‬כולן בילו בתנועה חלק גדול מזמנן‪30.5%-28.8% ,‬‬ ‫בכל המינים מופיעים נקבים פמורליים שמפותחים יותר בזכרים‪,‬‬
‫(טווח הממוצעים של המינים)‪ .‬לעומתן שנונית החולות נקטה התנהגות‬ ‫בייחוד בעונת הרבייה‪ .‬בעונה זאת בולט מתוכם החומר המופרש בצורת‬
‫של המתנה במארב ובילתה בתנועה רק ‪ 7.7%‬מזמנה [‪ .]1163‬גם מחקר‬ ‫מקלונים‪ .‬כן ניכרים הזכרים בבסיס זנבם המעובה יותר‪ ,‬המכיל את זוג‬
‫במדבר הקלהארי מצא שרוב המינים משחרים לטרף באורח פעיל אבל‬ ‫איברי ההזדווגות (המיפניס)‪ .‬בעיקרון כל המיפניס דו־אונתי אך מידת‬
‫מינים בודדים פועלים במארב [‪ .]810a‬ברם‪ ,‬מחקר ב־‪ 14‬מינים אירופיים‬ ‫התפתחות כל אונה ופרטים רבים אחרים שונים במינים שונים‪ .‬בייחוד‬
‫מצא שטריפה ממארב שכיחה יותר במשפחה ממה שמקובל לחשוב עליה‬ ‫יש שונות בצורה של ההמיפניס ושל יחידה פנימית שלו‪ ,‬רקמה תומכת‬
‫נוקשה‪ ,‬כעין שלד‪ ,‬המכונה קלבולה (‪ .)clavula‬אלה שונים לעיתים במינים‬
‫[‪.]1468 ,1467‬‬ ‫שונים מאותו הסוג ובארץ מסייעים להבחנה בטוחה בין המינים שנונית‬
‫במשפחת הלטאיים שכיחה התנהגות שכנראה ייחודית למשפחה‪,‬‬ ‫האז (להמיפניס אונה יחידה ולקלבולה אונה או שתיים)‪ ,‬ושנונית נחלים‬
‫של טלטול גף קדמי במשרעת מצומצמת של תנודות‪ .‬התנהגות מוזרה‬ ‫(להמיפניס זוג אונות ולקלבולה שלוש‪-‬ארבע אונות) [‪.]162 ,161 ,158‬‬
‫זו לא הובנה‪ ,‬עד שלאחרונה הוצגו ראיות שלפחות לפעמים זהו איתות‬ ‫ברוב מיני המשפחה הזכר גדול מן הנקבה [‪ .]424‬במינים רבים הזכרים‬
‫לטורף מתקרב להודיעו שנתגלה‪ ,‬ושבכך פחתו סיכוייו להצליח [‪.]558‬‬ ‫בעלי ראש רחב וגדול מהנקבות‪ .‬במינים אחדים יש דו־פרצופיות מינית‬

‫רבייה‪ :‬התנהגות ההתרבות נחקרה במינים אחדים [‪ ,]890‬והיא פשוטה‬ ‫גם בצבע‪ .‬לעיתים קרובות הצעירים שונים בצבעם מהמבוגרים‪.‬‬
‫יחסית בהשוואה למקובל במשפחות אחרות של לטאות‪ .‬השלבים העיקריים‬ ‫במשפחה זו מספר החוליות בעמוד השדרה אינו במתאם עם אורך‬
‫הם אלה‪ :‬באביב‪ ,‬הזכר מתקרב לנקבה‪ ,‬ואם אינה בורחת הוא ניגש ותופס את‬ ‫הגוף (בניגוד לחומטיים)‪ ,‬אלא הוא גבוה יותר במינים שחיים בבתי גידול‬
‫זנבה בפיו‪ .‬הנקבה הולכת והזכר אחריה‪ ,‬מחזיק בזנבה ("צעדת הכלולות")‬ ‫סבוכים שמצריכים תמרון‪ ,‬לעומת אלה שחיים בשטחים פתוחים [‪.]1462‬‬
‫(איור ‪ .)174‬תוך כדי הצעדה הזכר מתקרב בהדרגה ומקדם את אחיזתו‬ ‫בהשוואת מהירות התנועה של כמה מינים ממשפחה זאת (שבה מבנה הגוף‬
‫בזנבה‪ .‬הוצע שמטרת התהליך הזה לתאם בין התנועות והתנוחות של‬ ‫אחיד למדי) נמצא שמהירות התנועה במושגים מוחלטים (ס"מ לשנייה)‬
‫בני הזוג [‪ .]901‬בהמשך הזכר מתקרב יותר ותופס בפיו את הנקבה בחלק‬ ‫עלתה במתאם עם גודל הגוף (מסה)‪ ,‬אבל בחישוב של אורכי גוף לשנייה‬
‫האחורי של גבה‪ .‬היא מרימה את בסיס זנבה; הזכר מעביר רגל אחורית‬
‫מעבר לגבה‪ ,‬ובעודו אוחז את גבה בפיו‪ ,‬מעביר את בסיס זנבו מתחת לשלה‬ ‫המהירות ירדה ככל שמסת הגוף עלתה [‪.]182‬‬
‫ומחדיר המיפניס אחד לביב שלה (איור ‪( .)176‬אם תוך כדי החיזור מופיע‬ ‫האחידות היחסית של מבנה הגוף בלטאיים אפשרה להפיק נוסחה‬
‫זכר אחר מתפתח קרב על מנת לגרשו‪ ).‬הן הזכר והן הנקבה מזדווגים פעמים‬ ‫כללית למשפחה שמעריכה את המסה (נתון נדיר יחסית) מתוך אורך‬
‫מספר בעונת רבייה אחת‪ ,‬אך לא דווקא עם אותם בני הזוג [‪ .]315‬פרטי‬
‫התהליך שונים במינים שונים‪ ,‬למשל בסוג שנונית (ראה למטה)‪ .‬הזכר‬ ‫הרו"ג (נתון בסיסי ושכיח)‪:‬‬
‫של ‪ Lacerta parva‬בלבנון נושך־מחזיק את הנקבה ברגלה האחורית‬
‫[‪ .]304‬הבדלים אחרים בפרטי התהליך ייתכנו בין המינים של סוג [‪.]302‬‬ ‫‪Mass = 0.000017RA3.07‬‬
‫הלטאיים מטילים ביצים שקליפתן גלדנית‪ ,‬ההטלה בתוך האדמה‪ .‬יוצא‬
‫מן הכלל יחיד היא ‪ Lacerta vivipara‬שחיה בכל אירופה ואסיה מאירלנד‬ ‫כש־‪ Mass‬המשקל בגרם‪ ,‬ו־‪ RA‬אורך הרו"ג במ"מ‪ .‬הנוסחה הזאת היא‬
‫עד יפן‪ ,‬ומ־‪ 65°N‬בצפון דרומה עד ‪ 50°N‬באסיה ו־‪ 43°N‬באירופה‪ .‬זאת‬ ‫ממוצעת מנתוני חמישה מינים (לטאה זריזה‪ ,‬מדברית עינונית‪ ,‬שנונית‬
‫הלטאה היחידה באזור הארקטי‪ .‬היא משריצה; רק בקצה הדרומי של‬ ‫חולות‪ ,‬שנונית נחלים ושנונית השפלה) ולמחקר מדויק עדיף להשתמש‬

‫תפוצתה‪ ,‬בפירנאים‪ ,‬היא מטילה ביצים‪.‬‬ ‫בנוסחה מדויקת לכל מין [‪.]1156‬‬

‫בארץ‪ :‬ארבעה סוגים המובחנים כדלקמן‪:‬‬ ‫מיון ותפוצה‪ :‬המשפחה מונה כ־‪ 280‬מינים‪ ,‬שהקבצתם לסוגים (לפחות‬
‫‪ )]223[ 27‬ופרטי הקשרים האבולוציוניים ביניהם הם נושא למחקר מרובה‬
‫‪ .1‬העין חסרת עפעפיים בני תנועה‪ ,‬מכוסה במשקף קבוע שקוף ‪. . . . .‬‬ ‫ושנויים במחלוקת [‪ .]1002 ,164‬לפעמים‪ ,‬במחקר אחד נסמך דנ"א‪ ,‬הניבו‬
‫שיטות שונות מסקנות שונות‪ .‬הסוגים מדברית‪ ,‬עינחש ושנונית נחשבים‬
‫עינחש ‪Ophisops‬‬ ‫ ‬ ‫על סמך תכונות מורפולוגיות לקרובים ביניהם עד ליצירת תת־משפחה‪,‬‬