Page 146 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 146 - 10-Back 21-06-15‬‬ ‫‪146‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫תכונות מספריות‪ :‬בממוצע מתוך כ־‪ 70‬פרטים (ובסוגריים הטווח)‬
‫[‪ :]197‬מספר מגיני השפה העליונה‪ ,‬קדמית לזה שתחת העין — חמישה;‬
‫קשקשי גב בספירה לרוחב ‪ ;)88-68( 77‬מגיני גחון בספירה לרוחב ‪13.8‬‬

‫(‪ ;)15-12‬נקבי קולית‪.)22-15( 18.5 ,‬‬
‫במין הקרוב ‪ A. longipes‬מספר החוליות הּ ְפֵרסקראליות בזכר ‪24‬‬

‫[‪.]1273‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬שנונית ארוכת־כף‬

‫עתירי צומח‪ .‬באזורים דלי צומח הלטאות התרחקו יותר מן השיחים ונעו‬ ‫שנונית ארוכת־כף‪ .‬זכר מסיני‪ :‬מערבית לצומת טסה (‪)HUJ-R 12832‬‬
‫מהר יותר מבאזורים עתירי הצומח‪.‬‬
‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬בסיס הזנב עבה בזכרים מבנקבות‪ .‬הזכרים גדולים‬
‫‪Acanthodactylus‬‬ ‫שנונית באר–שבע ‬ ‫במקצת (רו"ג עד ‪ 52‬מ"מ) מהנקבות (עד ‪ 48‬מ"מ)‪ .‬הזנב ארוך קצת יותר‬
‫(יחסית לאורך הגוף) בזכרים (בממוצע ‪ )190%‬מאשר בנקבות (‪)174%‬‬
‫ ‪beershebensis Moravec, Baha El Din,‬‬
‫‪Seligmann, Sivan and werner, 1999‬‬ ‫[‪.]197‬‬
‫איור ‪165‬‬
‫תפוצה בעולם וסיסטמטיקה‪ :‬קבוצת שנונית החולות — ומכלול‬
‫ככל הידוע‪ ,‬זהו המין היחיד מהזוחלים שתפוצתו העולמית‬ ‫האוכלוסיות ששויכו בעבר למין זה — נפוצה במזרח צפון אפריקה‪,‬‬
‫מוגבלת לתחומי מדינת ישראל (מין אנדמי) וכך האחריות לקיומו‬ ‫ממזרח אלג'יר ומאלי במערב עד צפון חצי האי ערב ועיראק במזרח‬
‫מוטלת אך ורק עלינו‪ .‬הוא בסכנת הכחדה חמורה בהיותו תלוי‬ ‫[‪ .]1273‬רק בסוף המאה העשרים התברר שבחולות צפון סיני הלטאות‬
‫בקרקעות לס‪ ,‬ששאריותיהן הפנויות חשופות לסכנות ולביקושים‬ ‫שנחשבו לשנונית החולות כוללות מין גדול יחסית‪ ,‬שנונית החולות ‪A.‬‬
‫לוחצים [‪ .]15‬מעניין שב־‪ ,1999‬כשתיארנו את המין החדש הזה‬ ‫‪ ,scutellatus‬ומין קטן יותר שהוגדר בהתחלה כ־‪ A. longipes‬המוכר‬
‫תוך כדי הפרדתו מהמין הקרוב (אך שונה בבירור) במצרים‪,‬‬ ‫מצפון אפריקה‪ ,‬אף שניכרו ביניהם הבדלים מסוימים [‪ .]192b‬מאחר‬
‫טבענו את שמו המדעי על סמך השם העברי שכבר היה לו‪,‬‬ ‫שזהו אכן המצב גם בנגב המערבי [‪ ,]1571‬המין החדש לאזור קיבל את‬
‫לנוחיות הציבור‪ .‬ואולם שגינו שגיאה מצערת‪ :‬במאמר התיאור‬ ‫השם העברי שנונית ארוכת־כף‪ ,‬ששיקף את השם המדעי ואת אפיונה‬
‫לא קבענו מי ממחברי המאמר ייחשבו למחברים־המתארים של‬ ‫המורפולוגי‪ .‬כשבדקו היטב את השונות הגיאוגרפית במין הזה‪ ,‬הופרדו‬
‫המין החדש‪ .‬לפיכך השם המדעי החדש עמוס בשלשלת של‬ ‫האוכלוסיות של מזרח מצרים‪ ,‬סיני וישראל מן האוכלוסיות המערביות‬
‫בתור מין חדש‪( A. aegyptius ,‬שכמובן שומר ביציבות את שמו העברי)‪.‬‬
‫חמישה שמות אדם‪ ,‬סרבול שהיה קל למנוע‪.‬‬ ‫מין זה תפוצתו המצומצמת היא ממזרח מצרים‪ ,‬ממעלת אורך ‪28°30’E‬‬
‫במערב‪ ,‬מזרחה עד הנגב (כולל) [‪ .]197‬לאחרונה נצפתה הרחבה מסוימת‬
‫תיאור‪ :‬המין הזה חריג בסוגו‪ ,‬לפחות בארץ‪ ,‬בכך שהאצבעות‬
‫אינן משוננות (או שהשינון ניכר בדוחק)‪ .‬אורך הרו"ג עד ‪87‬‬ ‫של התפוצה מערבה‪ ,‬עד למעלת האורך ‪.]1591[ 27°45'E‬‬
‫מ"מ (מתוך ‪ 268‬פרטים) והזנב עוד עד ‪ 170%‬מזה‪ ,‬לרוב ‪-130%‬‬
‫‪( 150%‬מתוך ‪ 113‬פרטים)‪ .‬שנונית מסורבלת יחסית‪ ,‬בעלת זנב‬ ‫תפוצה בארץ‪ :‬בחולות הנגב המערבי‪ .‬בסיני רק בחולות הצפון [‪.]193‬‬

‫קצר יחסית; בסיס הזנב עבה גם בנקבות‪.‬‬ ‫אורח חיים‪ :‬במצרים כבישראל שנונית ארוכת־כף חיה בסימפטריה נרחבת‬
‫עם שנונית החולות‪ ,‬אך בעוד שנונית החולות חיה על טווח רחב של‬
‫הצוואר עבה ולעיתים קרובות רחב מן הראש‪ .‬הצבע אפור או חום־‬ ‫קרקעות חוליות‪ ,‬כולל לפעמים טרשיות‪ ,‬השנונית ארוכת־הכף מוגבלת‬
‫אפור; על הגב מחרוזת אורך של כתמים לבנים קטנים‪ ,‬המוקפים חלקית‬ ‫לחול חופשי ודיונות‪ .‬כשהן ביחד בדיונות‪ ,‬שנונית החולות נוטה לאכלס‬
‫בכתמים שחורים‪ .‬בין המחרוזות השכנות מקשרים כתמים שחורים ויוצרים‬ ‫את הבקעות עתירות הצומח‪ ,‬ואילו השנונית ארוכת־הכף את החול הרך‬

‫במעלה הדיונות [‪.]193‬‬
‫במחקר בחולות צפון סיני [‪ ]171‬נמצא שבאזורים שבהם הצומח דל‬
‫מרוב רעייה צפיפות האוכלוסייה היא כשליש‪ ,‬או פחות‪ ,‬מבאזורים מוגנים‬