Page 151 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 151 - 10-Back 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪151‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬שנונית השפלה‬ ‫וגדלים בהדרגה בכיוון הזנב‪ ,‬אלא שאלה שבאמצע הגב עודם‬
‫דומים בגודל לאלה שבאזור הכתפיים‪( .‬קשקשי הגב באזור‬
‫חמות פעילה גם בשעות הצוהריים‪ .‬בימי חורף קרים היא מסתתרת‪ ,‬אך‬ ‫המותניים גדולים הרבה יותר ובין הירכיים מספרם בספירה‬
‫בימי חורף חמים היא מופיעה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬בצאתה בבוקר נשארת סמוכה‬
‫לרוחב רק ‪).22-18‬‬
‫למחילה עד שגופה מתחמם‪ .‬ניזונה מחרקים וכיו"ב‪ ,‬כולל נמלים‪.‬‬
‫תכונות מספריות‪ :‬המגן הסובאוקולרי אינו נוגע בשפה‪ ,‬ותחוב בין‬
‫רבייה‪ :‬במחקרנו בחומר מוזיאוני מצאנו ביצים בשלות (בעלות קליפה)‬ ‫מגיני השפה העליונה הרביעי והחמישי‪ .‬מספר קשקשי הגב לרוחב אמצע‬
‫בצינורות הביצים של עשר נקבות באורך רו"ג ממוצע של ‪ 69‬מ"מ (טווח‬ ‫הגב ‪ .64-34‬מספר הקשקשים הגולריים ‪ .36-31‬מגיני הגחון בעשרה‬
‫‪ )75-58‬שנלכדו בחודשים אפריל‪-‬ספטמבר; מספרן בנקבה בממוצע ‪2.6‬‬
‫(טווח ‪ .)4-1‬במין הזה נתגלתה תופעה נדירה שגודל הביצים תלוי בגודל‬ ‫טורים ישרים [‪.]1273‬‬
‫האם במתאם חזק ומובהק מאוד‪ ,‬כלומר גודל האם משפיע הרבה יותר על‬
‫גודל הביצה מאשר על מספר הביצים [‪ .]576‬בטבע מופיעים האבקועים‬ ‫הצעירים צבועים לסירוגין בפסי אורך במספר זוגי שגונם כהה‪,‬‬
‫(ראו צבעיהם בתיאור) ביוני‪-‬יולי‪ .‬בספרות דווחו תטולות גדולות יותר‪,‬‬ ‫שחור־חום‪ ,‬ובהירים שגונם לבן־צהבהב‪ .‬הפס הבהיר המרכזי‪,‬‬
‫‪ 8-6‬ביצים [‪ ;]4‬ייתכן שמדובר בנקבות גדולות יותר או בנתוני שביה עם‬
‫האכלת יתר‪ .‬המחזור השנתי של הזכר נחקר בלבנון‪ ,‬בחוף צור [‪.]802‬‬ ‫השדרתי‪ ,‬מפוצל לשניים בקדמתו‪ ,‬בעורף‪.‬‬
‫הזכרים מגיעים לבגרות מינית אחרי החריפה‪ ,‬באורך רו"ג של ‪ 54‬מ"מ‬
‫ובגיל ‪ 10-8‬חודשים‪ .‬באשך מתחילה הספרמטוציטוגנזה לפני הכניסה‬ ‫עם הגדילה הניגוד בצבעים נעשה מתון יותר‪ :‬הפסים הכהים מבהירים‬
‫לחריפה שבמחצית השנייה של נובמבר‪ .‬החריפה נמשכת ‪ 5-4‬חודשים‬ ‫לחום ומתפרקים למחרוזות כתמים כהים על רקע בהיר יותר; הפסים‬
‫עד למחצית השנייה של מארס‪ .‬ספרמטוגנזה והזדווגויות קורות באביב‬ ‫הבהירים מכהים לצהוב־חום בהיר‪ .‬הנקבות דומות יחסית לצעירים;‬
‫ובקיץ‪ .‬בספטמבר חלה הפוגה קצרה בפעילות המינית‪ .‬במין זה‪ ,‬בתת־מין‬ ‫בזכרים דגם הפסים מטושטש אבל הם קצת יותר צבעוניים‪ :‬בעונת הרבייה‬
‫הקפריסאי‪ ,‬הוכחה שמירת זרע בנקבה בעבור תטולות נוספות בהמשך‬ ‫בצד הזכר פס צהוב בהיר (נוטה לירקרק)‪ .‬פרטי הצבע שונים באזורים‬
‫שונים‪ :‬החום של הרקע יכול להיות אדמדם או אפרפר‪ .‬בחולות‪ ,‬למשל‬
‫העונה [‪.]1700‬‬ ‫במפרץ חיפה (כשעוד היו שם חולות)‪ ,‬המבוגרים כמעט לבנים‪ .‬לעיתים‬
‫קרובות בצעירים‪ ,‬ולעיתים בנקבות‪ ,‬הצד התחתון של הזנב ורוד־כתום‪.‬‬
‫שרידות‪ :‬המין הזה מוגבל לרצועת החוף הים תיכוני של ישראל והארצות‬
‫הצפוניות לה‪ ,‬כלומר בשטחים שהם בלחצי ביקוש קשים‪ .‬לפחות בישראל‬ ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬בנוסף על הבדל בצבעים והעובי העדיף של בסיס‬
‫הזנב בזכרים‪ ,‬הזכרים גדולים מהנקבות במידה ניכרת‪ .‬במדגם של ‪46‬‬
‫הוא נחשב בסכנת הכחדה חמורה [‪.]15‬‬ ‫פרטים מאזור חולון‪ ,‬אורך רו"ג של הזכרים הגיע ל־‪ 88‬מ"מ ושל הנקבות‬

‫שנונית החולו ת ‪Acanthodactylus scutellatus‬‬ ‫ל־‪ 76‬מ"מ [‪1‬א]‪.‬‬
‫)‪(Audouin, 1829‬‬ ‫ איורים ‪173 ,20‬‬
‫תפוצה בעולם וסיסטמטיקה‪ :‬התת־מין הטיפוסי ‪Acanthodactylus‬‬
‫זהו אחד ממיני הזוחלים של הסהרה והנגב שמנצלים את‬ ‫‪ schreiberi schreiberi Boulenger, 1878‬שהוא בעל קשקשים גריסיים‬
‫התכונות של קרקע חולית כדי לפלוש צפונה לאורך רצועת‬ ‫וקטנים יותר (לרוחב הגב בין הירכיים ‪ )26-20‬נמצא בקפריסין ואולי‬
‫החוף‪ ,‬לתוך התחום הים תיכוני‪ .‬ככל הידוע‪ ,‬שנונית החולות‬ ‫בדרום אנטוליה [‪ .]577 ,207a‬בארץ נמצא ‪ A. s. syriacus‬שתפוצתו‬
‫נמשכת צפונה דרך חוף לבנון [‪ ,]1273‬אולי עד לחוף דרום אנטוליה (כלומר‬
‫יש ספק בהגדרת התת־מין באנטוליה)‪ .‬לאחרונה‪ ,‬במחקר גנומי‪ ,‬הוצע‬
‫לכלול את התת־מין הישראלי במין שנונית נחלים [‪ .]1409b, c‬הצעה זו‬
‫מתעלמת מההבדל המורפולוגי‪ ,‬שבשנונית השפלה הפסים הפירטיים‪,‬‬
‫כולל השדרתי‪ ,‬הם הבהירים‪ ,‬ובשנונית נחלים — להפך [‪ ;]1606‬ומההבדל‬
‫באקולוגיית הרבייה‪ ,‬שבשנונית השפלה כשהנקבה גדולה יותר עיקר‬
‫ההשפעה על התטולה היא הגדלת הביצים‪ ,‬ובשנונית נחלים יש השפעה‬

‫שווה על גודל הביצים ועל מספרן [‪.]576‬‬

‫תפוצה בארץ‪ :‬שפלת החוף מראש הנקרה ועד גבול רצועת עזה‪ ,‬באדמות‬
‫קלות‪.‬‬

‫אורח חיים‪ :‬בשפלה נעדרת מהחולות המאוכלסים בשנונית החולות;‬
‫במקומות ששני המינים מופיעים כביכול ביחד‪ ,‬למשל בשמורת זיקים‪,‬‬
‫שנונית השפלה נמצאת בכתמי חול מיוצב ושנונית החולות בחול החופשי‪.‬‬
‫בשרון ובצפון‪ ,‬שם שנונית החולות נעדרת‪ ,‬שנונית השפלה חיה גם בחול‬
‫ואז צבעה בהיר‪ ,‬כמעט לבן‪ .‬שוכנת קרקע‪ ,‬חופרת מחילות שפתחיהן‬
‫בדרך כלל מתחת לשיח או כיו"ב‪ .‬שנוניות השפלה שומרות בדרך כלל‬
‫על תחומי מחיה לא גדולים (לפחות)‪ .‬משתמשות גם במחילות של בעלי‬
‫חיים אחרים‪ .‬להתרשמותי שנונית השפלה זהירה וקשה ללכידה יותר‬

‫משנוניות אחרות‪.‬‬
‫פעילת יום; בניסויים במכלאה ניסויית בתל אביב נמצא שהיא קולטת‬
‫את חום גופה בעיקר מחום הקרקע‪ .‬טמפרטורת הגוף הממוצעת הייתה‬
‫‪ .]502[ 40.6°C‬מבחינה פיזיולוגית בתצרוכת חמצן‪ ,‬באובדן מים ובפיזור‬
‫חום באיוד מים‪ ,‬שנונית השפלה מותאמת לתנאי מדבר טוב יותר מאשר‬
‫שנונית באר–שבע‪ ,‬אך פחות מאשר שנונית הנחלים [‪ .]503a‬בקיץ פעילה‬
‫בעיקר בבוקר וגם אחר הצוהריים‪ ,‬אך לא בחום הצוהריים; בעונות פחות‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬