Page 152 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 152 - 10-Front 21-06-15‬‬ ‫‪152‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫מתייחדת מבנות סוגה בארץ במשטר השיחור לטרף שלה‪,‬‬
‫כמוסבר בהמשך‪.‬‬

‫תיאור‪ :‬לטאה בגודל בינוני‪ ,‬רו"ג עד ‪ 75‬מ"מ במצרים [‪]196‬‬
‫ועד ‪ 70‬מ"מ באזור חולון [‪1‬א]‪ .‬שנונית עדינה ובהירה‪ .‬מערך‬
‫הקשקשים מצטיין בזה שמגיני הגחון ערוכים בטורים ושורות‬
‫מלוכסנים‪ ,‬כך שבאמצע כל שורת רוחב נוצרת זווית (איור‬
‫‪ .)B ,20‬בארץ הסידור הזה קיים רק בעוד מין אחד‪ ,‬שנונית‬
‫ארוכת־כף‪ .‬השינון באצבעות הרגליים האחוריות מפותח יותר‬

‫מבשנונית השפלה ושנונית הנחלים‪.‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬שנונית חולות‬ ‫שנונית החולות‪ .‬זכר מהנגב המערבי (‪)HUJ-R 2602‬‬

‫ללוכדה (חיה) על ידי רמיסת המחילה‪ .‬פעילת יום; בניסויים‬ ‫הצבע חום בהיר‪ ,‬צהבהב‪ ,‬אפרפר או לבנבן‪ ,‬בלי דגם פסי אורך‪ ,‬ושונה‬
‫במכלאה ניסויית בתל אביב נמצא שהיא קולטת את חום גופה‬ ‫במקצת בזכר ובנקבה‪ :‬גב הנקבה מרושת ברשת כהה עדינה‪ ,‬שה"עיניים"‬
‫בעיקר מחום הקרקע‪ .‬טמפרטורת הגוף הממוצעת הייתה ‪39.3°C‬‬ ‫שלה הן מערך צפוף של כתמים לבנבנים קטנים‪ .‬בגב הזכר מפוזרות גם‬
‫[‪ .]502‬מבחינה פיזיולוגית בתצרוכת חמצן‪ ,‬באובדן מים ובפיזור‬
‫חום באיוד מים‪ ,‬שנונית החולות מותאמת לתנאי מדבר במידה‬ ‫נקודות שחורות קטנות‪ .‬הצעירים דומים בצבעם למבוגרים‪.‬‬
‫בינונית‪ :‬טוב יותר משנונית באר–שבע אך פחות משנונית‬ ‫מספר החוליות הפרסקראליות בזכר ‪( 23.5‬בממוצע) [‪.]1273‬‬

‫הנחלים [‪.]503a‬‬ ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬בנוסף להבדל הדק בצבע הגב ולתפיחות הבולטת‬
‫של בסיס הזנב של הזכר‪ ,‬הזכר גדול מהנקבה‪ .‬במדגם של ‪ 66‬פרטים מאזור‬
‫במחקר מפורט בחולות צפון סיני [‪ ]819‬מין זה היה דומיננטי‪ .‬נראה‬ ‫חולון‪ ,‬הזכרים הגיעו לאורך רו"ג של ‪ 70‬מ"מ‪ ,‬והנקבות ל־‪ 56‬מ"מ [‪1‬א]‪.‬‬
‫כמעדיף כסות צומח של ‪ 15%-5%‬אך נמצא גם בסביבות דלות יותר או‬
‫עתירות צומח יותר‪ .‬צפיפות האוכלוסייה הגיעה באפריל לשיא של ‪301.2‬‬ ‫תפוצה בעולם וסיסטמטיקה‪ :‬אפריקה הצפונית (מדרום־מזרח אלג'יר‬
‫להקטאר וירדה בפברואר לשפל של ‪ 3.8‬להקטר‪ .‬הפעילות היומית הייתה‬ ‫וצפון־מזרח מאלי מזרחה עד מצרים וסודן); אסיה הדרומית מערבית (סיני‪,‬‬
‫במשך רוב השנה אונימודלית אבל בחודשי יוני‪-‬יולי פחתה בשעות החמות‬ ‫ישראל) [‪ .]429b‬ההכללה של סוריה בתחום התפוצה [‪ ]474‬כנראה שגויה‬
‫ונעשתה בימודלית‪ .‬משטר השיחור לטרף היה רק לפעמים חיפוש פעיל‬ ‫[‪ ]987b‬ואולי נגרמה מהתעלמות מכך שהמונח "סוריה" בספרות הישנה‬
‫ובעיקרו "מארב"‪ ,‬בשונה מהמקובל במשפחה [‪ ,]405‬ומבנה המוח מראה‬ ‫כלל את ארץ ישראל‪ .‬האוכלוסיות בחצי האי ערב ובעיראק‪ ,‬ששויכו‬
‫התאמה לזה [‪ .]454‬פריטי המזון העיקריים היו חיפושיות‪ ,‬זחלים‪ ,‬דבורניים‬ ‫בעבר למין הזה [‪ ,]1273‬הופרדו למינים נפרדים וגם אין רצף בתפוצה‬
‫וחלקי צמחים; ארבעה מרכיבים אלה יחד היו ‪ 73.7%‬מנפח המזון‪ .‬בתפריט‬ ‫[‪ .]196‬במין זה מוכרים תת־מין מערבי ‪ A. s. audouini‬ותת־מין מזרחי‬
‫הזכרים בלטו פריטים באורך ‪ 3-2‬מ"מ‪ ,‬ובתפריט הנקבות — ‪ 2-1‬מ"מ‪.‬‬ ‫‪ ,A. s. scutellatus‬שהוא המצוי בישראל ובמצרים (כולל סיני) [‪.]429b‬‬
‫במחקר השוואתי של ניצול השטח על ידי חמישה מיני לטאיים במדבר‬
‫במזרח מרוקו [‪ ,]1151‬נמצאה שנונית החולות רק בכמחצית המקרים על‬ ‫תפוצה בארץ‪ :‬חולות הנגב המערבי וחולות החוף‪ ,‬במקור צפונה עד‬
‫חול‪ ,‬ואחרת על קרקע חולית מוצקה יותר; זאת בניגוד למין הדומה ‪A.‬‬ ‫ארסוף‪ .‬תפוצה בסיני‪ :‬בחולות הצפון ולאורך חוף מפרץ סואץ מגיעה‬
‫‪ longipes‬שנמצא בדרך כלל (כ־‪ )75%‬על חול חופשי ופחות (כ־‪)25%‬‬
‫על קרקע חולית מוצקה יחסית‪ .‬בחודשים אפריל ואוגוסט שנונית החולות‬ ‫לקצה הדרומי [‪.]196‬‬
‫הייתה פעילה בעיקר עד הצוהריים ופחות אחר הצוהריים‪ ,‬וטמפרטורת‬
‫אורח חיים‪ :‬שוכנת חולות‪ .‬חופרת מנהרה בחול‪ .‬כשרודפים‬
‫הגוף הממוצעת הייתה ‪ 33.2‬מ"צ (טווח ‪.)40.6-20.1‬‬ ‫אחריה נכנסת למחילה אך נשארת סמוך לפתחה‪ .‬לכן אפשר‬

‫רבייה‪ :‬ביצים בשלות (בעלות קליפה) נמצאו בצינורות הביצים של ‪13‬‬
‫נקבות באורך רו"ג ממוצע של ‪ 52‬מ"מ (טווח ‪ )58-40‬שנלכדו בחודשים‬
‫מארס‪-‬אוקטובר (חומר מוזיאוני מאזורים שונים)‪ .‬מספרן בנקבה בממוצע‬
‫‪( 2.7‬טווח ‪ .)4-2‬במין הזה נתגלה מתאם שלילי מובהק בין גודל הביצים‬
‫ומספר הביצים אבל שני המשתנים האלה לא הראו מתאם מובהק לגודל‬

‫האם [‪.]576‬‬
‫במחקר מפורט באוכלוסיות החוף (חולון וניצנים) [‪ ]1160‬הכילו‬

‫‪C‬‬
‫‪Y‬‬