Page 148 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 148

‫‪Pg: 148 - 10-Front 21-06-15‬‬                                                 ‫‪148‬‬
                            ‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫מאשר בנקבות‪ .‬בלטאות בדרך כלל הבדלי פרופורציות כאלה מתפתחים‬           ‫שנונית נחלים  ‪Acanthodactylus boskianus‬‬
‫בהדרגה עם הגדילה (אלומטריה) אבל במין הזה נמצאה תופעה נדירה‬           ‫)‪(Daudin, 1802‬‬                   ‫ איורים ‪172 ,169-167‬‬
‫יחסית‪ ,‬שבה ההבדלים האלה קיימים כבר בקרב הצעירים ויחסי הגודל‬
‫בין האיברים נשמרים בהמשך הגדילה (איזומטריה) [‪ .]1313a‬הניגוד‬          ‫לטאה זו היא הזוחל השכיח ביותר‪ ,‬הנפגש ביותר‪ ,‬ברחבי הנגב‬
                                                                     ‫ובכלל מדבריות צפון אפריקה ודרום־מערב אסיה‪ .‬ברם‪ ,‬בגלל‬
                                             ‫בצבעים עז יותר בנקבות‪.‬‬  ‫השונות המורפולוגית המסובכת שלה‪ ,‬הן גיאוגרפית הן תוך־‬
‫מידות חלקי הגוף‪ ,‬בממוצע מתוך ‪ 43‬זכרים (ובסוגריים בממוצע‬              ‫אוכלוסייתית (כמוסבר בהמשך)‪ ,‬ייתכן שבעצם מדובר בחבורה‬
‫מתוך כ־‪ 25‬נקבות) מן הנגב וסיני [‪ :]1313a‬הנתונים באחוזים הם באחוזים‬
‫מהרו"ג‪ :‬אורך רו"ג ‪ 65.3‬מ"מ (‪ 60.0‬מ"מ); אורך הראש ‪;)24.3%( 24.8%‬‬                              ‫של מינים‪ ,‬והסוגיה ממתינה למחקר‪.‬‬
‫רוחב הראש ‪ ;)14.95%( 15.8%‬עומק הראש ‪ ;)11.5%( 12.1%‬אורך הראש‬         ‫תיאור‪ :‬לטאה בגודל בינוני‪ ,‬אורך הרו"ג עד כ־‪ 75‬מ"מ ואורך‬
‫באחוזים מרוחבו ‪ ;)162.4( 157.8‬אורך הגף הקדמי ‪ ;)37.1%( 37.5%‬אורך‬     ‫הזנב כ־‪ 200%‬מזה‪ .‬דומה לשנונית השפלה‪ :‬גם כאן הצעירים‬
‫הגף האחורי ‪ ;)68.8%( 70.7%‬אורך האצבע הרביעית ‪;)30.2%( 31.1%‬‬          ‫מפוספסים בגוונים ניגודיים‪ ,‬דגם הדוהה עם הגדילה‪ .‬בנקבות‬
‫אורך הזנב המקורי ‪ 203.4%‬מתוך ‪ 30‬זכרים (‪ 187.4%‬מתוך ‪ 12‬נקבות)‪.‬‬        ‫נשמר דגם של פסי אורך כהים ובהירים בגוני חום־אפור (הגוון‬
                                                                     ‫שונה לפי המקום והקרקע) ובזכרים מבוגרים הדגם מטושטש‬
‫תפוצה בעולם וסיסטמטיקה‪ :‬זהו מין בעל תפוצה כמעט סהרו־סינדית‪:‬‬          ‫או נעלם; בשנונית הנחלים הצעירים מפוספסים בשישה פסי‬
‫כל אפריקה שצפונית למעלת הרוחב ‪ ,14°N‬כלומר דרומה עד אריתריאה‬          ‫אורך לבנבנים וביניהם חמישה פסים שחומים‪ ,‬שאחד מהם‬
‫[‪ ;]926c‬מזרחה עד למערב איראן [‪ ,]1218 ,130‬לרבות דרום אנטוליה‬         ‫הוא מרכזי‪ ,‬שדרתי (זיהויו ברור בחלקו האחורי של הגב)‪ .‬הפס‬
‫[‪ ]284‬וכל חצי האי ערב וכמובן ישראל‪ ,‬ירדן וסיני [‪ .]1273‬בשטח הרחב‬     ‫המרכזי הזה בדרך כלל מפוצל לשניים בחלקו הקדמי [‪,162‬‬
‫הזה יש שונות רבה בתכונות מורפולוגיות‪ ,‬ובייחוד בגודל קשקשי הגב‬        ‫‪ — ]1606‬בצעירים בעורף או במבוגרים בנקודה אחורית יותר‬
‫ובמידה של השתנות גודלם לאורך הגב‪ .‬בהיבט גיאוגרפי בדרך כלל‬            ‫(הפיצול נשמר בבוגרים אך בולט יותר בצעירים)‪ .‬קשקשי הגב‬
‫לא נמצא מתאם ברור בין השתנות התכונות השונות‪ ,‬וכך הובחנו רק‬           ‫מקורנים‪ ,‬גדלים בהדרגה מהכתפיים בכיוון למותניים אך במקרה‬
‫תת־מינים מעטים וגם הם שנויים במחלוקת‪ .‬יש המכירים בתת־מין‪ ,‬קטן‬        ‫זה השוני גדול יותר מאשר בשנונית השפלה כך שהקשקשים‬
‫קשקשים יחסית‪ ,‬בצפון עיראק ובדרום־מזרח אנטוליה (אזור הפרת) בשם‬        ‫באמצע הגב גדולים במידה ניכרת מאלה שבכתפיים‪ .‬הפתאומיות‬
‫‪ .]208[ A. boskianus euphraticus Boulenger, 1919‬יש הגורסים‬           ‫והמיקום של המעבר בין קשקשים קטנים וגדולים שונים מאוד‬
‫שהאוכלוסיות ברוב שטח תפוצת המין‪ ,‬לרבות ישראל‪ ,‬וגם ירדן וסיני‪,‬‬        ‫בפרטים שונים [‪ .]640‬בין הירכיים בספירה לרוחב מספרם פחות‬
‫ראויות לשם (‪ A. boskianus asper )Audouin, 1829‬ואילו התת־מין‬
‫הטיפוסי ‪ A. b. boskianus‬מוגבל לרצועת החוף בצפון מצרים [‪,196‬‬                                            ‫מ־‪ .17‬האצבעות משוננות‪.‬‬
‫‪ .]1273 ,475‬לאחרונה הובהרו והודגשו ההבדלים בין התת־מינים האלה‬
‫[‪ ,]1610 ,1606‬ועל רקע גנומי נטען להתפלגות בין האוכלוסיות שממערב‬      ‫תכונות מספריות‪ :‬בממוצע מתוך כ־‪ 65‬פרטים מן הנגב וסיני‬
                                                                     ‫(ובסוגריים הטווח) [‪ :]1313a‬מספר מגיני השפה העליונה‪ ,‬קדמית לזה‬
                                 ‫לים סוף ובין אלה שממזרחו [‪.]1210b‬‬   ‫שתחת העין ארבעה (‪ ;)4.5-4‬קשקשים גולריים ‪ ;)33-22( 25.7‬לוחות‬
                                                                     ‫בצווארון ‪ ;)13-8( 10.5‬קשקשי גב בספירה לרוחב ‪ ;)51-27( 33.7‬מגיני‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בערבה‪ ,‬בכיכר ים המלח ובנגב‪ ,‬צפונית־מערבית עד‬             ‫גחון בספירה לרוחב ‪ ;)12-7( 10.1‬מגיני גחון בספירה לאורך‪ ,‬בזכרים‬
‫סביבות משאבי שדה ועזה בקירוב‪ .‬באפיקי הנחלים החרבים ובמשטחים‬          ‫‪ )30-26( 27.5‬ובנקבות ‪ ;)31-26( 28.3‬נקבי קולית‪ ,‬בזכרים ‪-19( 22.6‬‬
‫החוליים (אך לא בחולות המאוכלסים בשנונית החולות)‪ .‬תפוצה בסיני‪:‬‬        ‫‪ )26.5‬ובנקבות ‪ ;)25.5-18.5( 21.4‬למלות תחת האצבע הרביעית ‪22.2‬‬
‫נפוצה על פני רוב סיני‪ ,‬גם בהרים‪ ,‬אפילו בגובה ‪ 1,615‬מ' [‪ ;]473‬גם‬
‫בהרי מרוקו מגיעה שנונית הנחלים לרום ‪ 1,200‬מ' [‪ .]1136‬בסיני כנראה‬                                                                ‫(‪.)26-17.5‬‬
                                                                                        ‫מספר החוליות הפרסקראליות בזכר‪.]1273[ 24 ,‬‬

                                                                     ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬בזכרים בסיס הזנב עבה מבנקבות‪ .‬הזכרים גדולים‬
                                                                     ‫מהנקבות‪ .‬ראשם‪ ,‬הגפיים והזנב גדולים מעט יותר (יחסית לאורך הגוף)‬

‫מפת ממצאים‪ :‬שנונית נחלים‬                                             ‫שנונית נחלים‪ .‬צעיר מהנגב‪ :‬מישור‬  ‫שנונית נחלים‪ .‬זכר מהנגב‪ :‬מישור‬
                                                                          ‫רותם (‪)HUJ-R 11445‬‬              ‫רותם (‪)HUJ-R 12574‬‬
   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153