Page 143 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 143

‫‪Pg: 143 - 9-Back 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪143‬‬

‫במחילות (של בעלי חיים אחרים)‪ .‬נמצאת גם תחת אבנים‪ ,‬בסדקי סלעים‬          ‫בזוחלי העולם‪ .‬בעבר קראנו לה ‪ T. steudneri‬כי חשבנו שהשם‬
‫מתפצלים ולעיתים תחת קליפת עץ (שיטה)‪ .‬נעה בקפיצות ארוכות‪ .‬כמו‬           ‫‪ T. nattereri‬הוא שם נרדף מאוחר ומיותר‪ ,‬אבל התברר שאלה‬
‫הישימוניות‪ ,‬עשויה להזדקף על גפיה‪ .‬בהיותה מאוימת מנופפת בזנבה‬           ‫שני מינים שונים באופן ברור [‪ ,]1338 ,192b‬כמפורט בהמשך‪.‬‬
‫במהירות‪ .‬דווח [‪ ]196‬כי אפשר לשמוע את קריאותיה‪ ,‬באביב ובקיץ‪,‬‬
                                                                       ‫תיאור‪ :‬אורך רו"ג מרבי ‪ 30‬מ"מ ואורך הזנב השלם לפחות ‪ 130%‬מזה‪.‬‬
                                            ‫בעיקר בלילה אך גם ביום‪.‬‬    ‫הזנב שביר מאוד‪ .‬לשממית הפעוטה ראש מאורך עם עיניים גדולות‪,‬‬
                                                                       ‫וגפיים ארוכים‪ .‬הגוף עטוי קשקשים חלקים מרועפים‪ 54-49 ,‬מסביב‬
‫רבייה‪ :‬מטילה ביצה יחידה בקרקע‪ :‬מידותיה במקרה אחד ‪4.8 × 6.3‬‬             ‫לאמצע הגוף‪ .‬אין נקבים פראנליים (אפילו בזכרים) לפי בדיקתי באוסף‬
‫מ"מ ובאחר ‪ 5.5 × 7‬מ"מ לערך‪ ,‬ואורכו הכללי של הוולד הבוקע ממנה‬           ‫בחומר מישראל ומסיני (למשל זכרים ברורים חסרי נקבים‪,HUJ-R 5611 :‬‬
                                                                       ‫‪ .)13938 ,110676 ,11060 ,10768‬האצבעות צרות‪ .‬מספר החוליות בגוף‬
                             ‫כ־‪ 25‬מ"מ (מזה יותר מהחצי לזנב) [יל"ו]‪.‬‬    ‫משתנה‪ .‬מתוך ‪ 14‬פרטים שנבדקו‪ ,‬נמצאו ‪ 26‬חוליות רק בעשרה‪ .‬מספר‬
                                                                       ‫חוליות הזנב בשלושה פרטים היה ‪ .]1518[ 30-29‬שונה מבני סוגה באפריקה‬
‫שממית–זוטית מצרית (שם מוצע)  * ‪Tropiocolotes‬‬
‫)‪steudneri (Peters, 1869‬‬  ‫ איור ‪163‬‬                                     ‫בזה שהקשקשים שמתחת לאצבעות חלקים (לא מקורנים או קוציים)‪.‬‬

‫המין המצרי הזה כלול כאן כי עד סוף המאה הקודמת חשבנו‬                    ‫צבע‪ :‬הראש מקושט בכל צד בפס כהה העובר מהחרטום דרך העין לכתף‪.‬‬
‫שזה המין שנמצא גם בארץ‪ .‬גם אחרי שהתברר שהמין המקומי‬                    ‫הגב חום בהיר או חום־ורוד‪ ,‬לרוב עם פסי רוחב אופייניים בצבע חום‬
‫שונה [‪ ,]1338 ,192b‬עוד דיווחו על נוכחותו כאן (ראו למטה)‪.‬‬               ‫כהה‪ .‬לפעמים מופעי דגם "משויש" ביניהם‪ .‬הזנב העדין בצבע הגוף עם‬
‫התנסותי במין המצרי מוגבלת לחיות ממקור מסחרי ועיקר‬                      ‫‪ 16-10‬פסי רוחב כהים‪ .‬הצד הגחוני לבנבן כולו‪ .‬בלילה השממית הזוטית‬

                            ‫המידע כאן הוא מהספרות [‪.]196‬‬                                                         ‫מבהירה‪ ,‬לפחות בסיני [‪.]196‬‬

‫תיאור‪ :‬שממית קטנה באורך רו"ג מרבי מתועד של ‪ 32‬מ"מ‪ .‬החרטום‬              ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬הזכרים‪ ,‬עד ‪ 27.5‬מ"מ רו"ג (מתוך ‪ 33‬פרטים)‬
‫יחסית צר וארוך‪ .‬הגפיים ארוכים ורזים‪ .‬הזנב ארוך ורזה‪ ,‬בממוצע ‪119%‬‬       ‫קטנים מעט מהנקבות‪ ,‬שאורכן עד ‪ 28.3‬מ"מ רו"ג (מתוך ‪ 26‬פרטים)‪.‬‬
‫מהרו"ג‪ .‬קשקשי הגוף מרועפים וחלקים‪ ,‬שווים בגודלם בגב ובגחון‪.‬‬            ‫בנקבות ניכרים בדרך כלל שקי סידן בצידי הצוואר‪ ,‬שנדירים מאוד בזכרים‪.‬‬
‫מספרם ‪ 60-45‬מסביב לאמצע הגוף‪ .‬הקשקשים שתחת האצבעות בעלי‬
                                                                       ‫תפוצה בעולם‪ :‬סיני‪ ,‬דרום ישראל [‪ ,]1571 ,1338‬דרום ירדן‪ ,‬וצפון־מערב‬
                                                       ‫שלושה קרינים‪.‬‬                                     ‫ערב‪ ,‬כנראה עד סביבות ריאד [‪.]196‬‬

‫צבע‪ :‬הגב בצבע חול‪ ,‬עם כתמים חומים וכתמים לבנבנים שלרוב מסודרים‬         ‫תפוצה מקומית‪ :‬בערבה‪ ,‬נגב דרומי ומרכזי‪ ,‬מדבר יהודה וסביב ים‬
‫בשלושה טורי אורך ולפעמים מתחברים כפסי רוחב‪ .‬קשתית העין בצבע‬            ‫המלח‪ .‬ברחבי סיני חוץ מאזור סואץ‪ ,‬שמשם ידוע המין ‪Tropocolotes‬‬
‫חום־זהוב‪ .‬פס כהה נמשך מהנחיר כמעט עד לכתף‪ .‬מגיני השפה העליונה‬
‫לבנבנים‪ .‬הזנב צהבהב עם ‪ 16-10‬פסי רוחב ברורים‪ .‬הזנב המחודש צהבהב‬             ‫‪ steudneri‬הנפוץ במצרים ובצפון אפריקה‪ ,‬וחוץ מחולות הצפון‪.‬‬

                  ‫אחיד‪ .‬הצד הגחוני לבנבן כולו‪ ,‬מלבד בזנב הצהבהב‪.‬‬       ‫שונות גיאוגרפית בארץ‪ :‬האורך היחסי של הגפיים הולך וקטן כלפי‬
                                                                                                                                  ‫צפון־מזרח‪.‬‬
‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬נקבים פראנליים נמצאים ברוב הזכרים ולפעמים‬
                                                              ‫בנקבות‪.‬‬  ‫אורח חיים‪ :‬פעילה בלילה‪ .‬שוכנת קרקע לרבות חול‪ ,‬שם היא נמצאת ביום‬

‫תפוצה בעולם‪ :‬מחוף ים סוף עד למערב הסהרה‪ .‬במצרים צפונה עד‬
‫סביבות קהיר; דרומה עד אסאלאיה שבסודן‪ .‬הדיווח המאויר על מציאת‬
‫מין זה בישראל (מדרשת שדה בוקר) [‪ ]429a‬נובע מטעות בזיהוי‪ ,‬שכנראה‬

                                     ‫לא כלל בדיקת אצבעות מלמטה‪.‬‬

‫שונות גיאוגרפית‪ :‬יש שונות גיאוגרפית ניכרת‪ .‬הפרטים מאזור החוף‬
‫של ים סוף הם בדגם צבעים ניגודי ברור‪ ,‬ובאזור מפרץ סואץ כתמי הגב‬
‫מתחברים לרוחב לעיתים קרובות ויוצרים פסי רוחב‪ .‬יותר מערבה דגם‬

                                     ‫הצבעים נוטה להיות פחות בולט‪.‬‬

‫אורח חיים‪ :‬שממית לילית שוכנת קרקע בעיקר בקרקעות חוליות‪ .‬נפוצה‬
‫יותר במקום שיש יותר צומח‪ .‬לכן במדבר הערבי מופיעה בעיקר בנאות‬
‫מדבר‪ .‬בשעות היום חוסה תחת אבנים‪ ,‬בצומח‪ ,‬תחת אשפה ובמחילות‬
‫בעלי חיים קטנים‪ .‬במקומות מסוימים נמצאת בעצי שיטה מתים דווקא‪.‬‬
‫צועדת לאט‪ ,‬מסוגלת לקפיצות קצרות‪ ,‬בהליכה מנופפת בזנבה בתנועות‬
‫עקלתון‪ .‬הקריאה היא סדרה של תווים גבוהי תדירות‪ ,‬ומושמעת בעיקר‬

            ‫סמוך לאחר שקיעת החמה; אפשר לשמוע תגובות הדדיות‪.‬‬

‫‪Family Lacertidae‬‬         ‫משפחה‪ :‬לטאיי  ם‬

‫הלטאות ממשפחת הלטאיים נחשבות ל"לטאות הטיפוסיות"‬                                           ‫מפת ממצאים‪ :‬שממית–זוטית‪ .‬מתוך [‪]1338‬‬
‫כי הן הנפוצות באירופה‪ ,‬ומשחר חקר הזוחלים שימשו דוגמה‬
‫לסדרה כולה‪ .‬המשפחה מיוצגת ברוב חלקי העולם הישן‪.‬‬
‫מבנה הגוף פחות או יותר גלילי‪ ,‬מכוסה קשקשים מרועפים‬
‫לא מבריקים; הראש מכוסה במגינים בסדר קבוע וסימטרי;‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148