Page 142 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 142 - 9-Back 21-06-15‬‬ ‫‪142‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫מסיני היו פעילי לילה באביב ובקיץ ופעילי יום (אחר הצוהריים) בסתיו‬
‫ובחורף [‪.]567a‬‬

‫כששממית–חומות מאוימת או מותקפת היא מגיבה במגוון תגובות‬
‫התגוננות‪ ,‬הכוללות פעירת פה (לעיתים קרובות יותר מאשר במינים אחרים‬

‫רבים) ולעיתים קריאת שחרור שהיא רטינה נמוכת־תדר יחסית [‪.]665‬‬

‫רבייה‪ :‬בצפון סיני עונת הרבייה באביב‪ ,‬ובאפריל‪-‬יולי נראות נקבות‬
‫בהיריון [‪.]817e‬‬

‫בדרום איטליה יצירת הזרע באשכים נמשכת כל השנה עם שיא עונתי‬
‫באביב ובקיץ המוקדם‪ ,‬ואז נאגר זרע באפידידימיס לשימוש בעונות דלות‬
‫הייצור [‪ .]193‬בנקבות השינויים העונתיים קיצוניים יותר‪ ,‬ויש שלושה‬
‫גלים של הופעת ביצים באובידוקט בחודשים מאי‪-‬יולי; לעיתים יש גל‬
‫משני בסתיו‪ .‬במערכת הנקבית נשמרים תאי זרע עד לאביב הבא [‪.]1176‬‬
‫הביצים מוטלות בדרך כלל בסדקי סלע או תחת אבנים‪ ,‬אבל דווח פעמים‬
‫מספר על הטלה בתוך הקרקע‪ ,‬בעיקר בחול (גם במעבדה בירושלים)‪.‬‬
‫הנקבה חופרת בגפיים האחוריים אך לבסוף‪ ,‬לכיסוי‪ ,‬מפעילה גם את‬
‫הקדמיים‪ ,‬והכל תוך כדי שמירה על דפדפי ההצמדה [‪ .]1091‬גודל הביצים‬
‫(של שממית מאלג'יר) בערך ‪ 10 × 13‬מ"מ‪ .‬בדרום ספרד נצפה לפעמים‬
‫משך אינקובציה קצר במידה חריגה (‪ 12-4‬ימים)‪ ,‬שמלמד על עיכוב‬

‫הביצים בגוף האם והטלה בשלב עוברי מתקדם [‪.]847‬‬

‫‪Genus‬‬ ‫סוג שימושי עברי‪ :‬שממית–זוטית *‬

‫‪Tropiocolotes Peters, 1880‬‬ ‫ ‬

‫אפיון הסוג המדעי‪ :‬סוג של שממיות זוטות‪ ,‬אורך הרו"ג בדרך‬ ‫מפת ממצאים‪ :‬שממית–חומות‬
‫כלל עד ‪ 35‬מ"מ‪ .‬האצבעות צרות ופשוטות‪ :‬חופשיות‪ ,‬לא‬
‫מורחבות‪ ,‬לא מסרקניות‪ ,‬לא מקושתות‪ ,‬וכפופות קמעה בזווית‪,‬‬ ‫בתצפיותינו בכרתים‪ ,‬באביב ובסתיו בשעות ‪ ,19:00-09:00‬השתזפה‬
‫מתחתן טור יחיד של למלות רוחביות‪ .‬האישון מאונך (באור)‪.‬‬ ‫שממית–חומות בשמש בקרבת מחסה‪ .‬השממית ויסתה טמפרטורת גוף‬
‫קשקשי הגב קטנים‪ ,‬אחידים‪ ,‬פחות או יותר מרועפים‪ .‬יש‬ ‫הדומה לזו שהיא בחרה במפל ניסויי במעבדה‪ ,‬בסביבות ‪ 31‬מ"צ בממוצע‪.‬‬
‫שקים פוסטאנליים‪ .‬אין נקבי קולית‪ .‬בחלק מהמינים בזכרים‬ ‫אבל במעבדה התפלגות טמפרטורות הגוף הייתה בימודלית (בדומה למצב‬
‫במניפנית המצויה) עם שיאים ב־‪ 28-27‬ו־‪ 32-30‬מ"צ‪ ,‬אולי בהקשר‬
‫זוג נקבים פראנליים [‪.]130‬‬ ‫לבימודליות זמני הפעילות בטבע [‪ .]146‬התצפיות שלנו בכרתים לא‬
‫אישרו תצפיות בספרד‪ ,‬שם הטמפרטורה המועדפת (הנבחרת) השתנתה‬
‫הטענה כאילו הסוג מאופיין בהיעדר שני טיפוסי הנקבים [‪]1285‬‬
‫היא שגויה‪.‬‬ ‫במשך היום והגיעה לשיא לקראת שקיעת החמה [‪.]639‬‬

‫תפוצה (בסוג ‪ 11‬מינים)‪ :‬מן הסהרה המערבית מזרחה דרך סיני וישראל‪,‬‬ ‫שיעור הפרטים שזנבם שבור או מחודש בטבע הוא כמחצית‬
‫חצי האי ערב‪ ,‬איראן‪ ,‬מזרח אפגניסטן ופקיסטן‪ .‬אך יש המפצלים את‬ ‫ומעלה‪ ,‬אף שלחץ הטריפה‪ ,‬שסביר שעיקרו מדורסי לילה‪ ,‬נמוך‬
‫הסוג ומשייכים את המינים שבחלק המזרחי של תפוצת הסוג לסוגים‬ ‫ככל הנראה [‪ .]843‬סביר שאחד הגורמים הוא אריכות הימים‬
‫‪( Microgecko‬שלושה מהמינים) ו־‪( Asiocolotes‬שניים מהמינים)‬ ‫של השממיות‪ ,‬עד ‪ 14‬שנים בשבי במין הזה [‪ ,]1604‬שבמשך‬

‫[‪.]897 ,130‬‬ ‫השנים מספיקות אם כך לצבור תאונות רבות‪.‬‬

‫מינים מקומיים‪ :‬בארץ מין אחד אבל במערב סיני ידוע מין שני [‪,194‬‬ ‫בצפון סיני נמצאה שממית–חומות כמעט רק על קירות (‪ ,)91%‬פעילה‬
‫במשך כמעט כל השנה‪ ,‬לרבות לילות חמימים בחורף‪ .‬הרכיב החשוב‬
‫‪ .]196‬לפי חומר באוסף הלאומי שבאוניברסיטה העברית שני המינים‬
‫ביותר במזונה הוא חיפושיות [‪.]817e‬‬
‫מופיעים יחד לפחות בסביבות עין אבו נתיקנה (‪ .)25°15’N 33°30’E‬כמו‬ ‫ההתנהגות האקולוגית נבדקה בתוניסיה במארס‪-‬אפריל באתר‬
‫שאינו קשור לאדם‪ ,‬חורשת דקלים טבעית‪ .‬רק כל עץ רביעי היה מיושב‪,‬‬
‫כן דווחו שני המינים ממחוז אסואן במצרים [‪.]1494b‬‬ ‫ובשממית יחידה תמיד‪ .‬השממיות נראו רק על הגזעים (לא בין העלים ולא‬
‫על הקרקע)‪ ,‬בגבהים של ‪ 250-40‬ס"מ הזכרים ו־‪ 211-35‬ס"מ הנקבות‬
‫ההבחנה כדלקמן‪:‬‬ ‫(ההבדל אינו מובהק); אבל הצעירים נמצאו בגבהים של ‪ 146-19‬ס"מ‬
‫(וגם הבדל זה אינו מובהק)‪ .‬עובי גזעי העצים לא נבדל בין הזוויגים‪.‬‬
‫‪ .1‬הקשקשים מתחת לאצבע חלקים‪ .‬על הגב בדרך כלל פסי רוחב כהים‬ ‫כאן שיעור בעלי הזנבות המחודשים (בממוצע ‪ ,43.8%‬שזה פחות‬
‫מהמקובל בסוג) היה גדול במובהק בזכרים מאשר בנקבות ובאלה מאשר‬
‫ובהירים‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬שממית–זוטית ‪T. nattereri‬‬ ‫בצעירים‪ .‬בשממיות מעל אורך רו"ג של ‪ 61‬מ"מ לא נשארו זנבות שלמים‪.‬‬
‫כארבע שעות אחרי הזריחה החלו השממיות לצאת להשתזף‪ .‬כשעתיים‬
‫‪ -. -‬הקשקשים מתחת לאצבע בעלי שלושה קרינים‪ .‬על הגב טורים של‬ ‫אחרי השקיעה החלו לשחר לטרף‪ .‬למעשה נתונים רבים מראים‬
‫שבמקומות שונים ובזמנים שונים שממית–חומות פעילה ביום או בלילה או‬
‫כתמים כהים ובהירים‪ . . . . . . . .‬שממית–זוטית מצרית (שם מוצע)‬ ‫בשניהם‪ ,‬בעיקר בתלות בטמפרטורה [‪ .]665‬בבדיקת מעבדה פרטים‬

‫‪T. steudneri‬‬ ‫ ‬

‫‪Tropiocolotes nattereri‬‬ ‫שממית–זוטית* ‬
‫‪Steindachner, 1901‬‬ ‫ איור ‪162‬‬

‫יש התעניינות ציבורית בשיאנים‪ :‬ובכן השממית הזוטית (ולא‬
‫"זוטית" — זהו רק תואר) היא הקטן בזוחלי הארץ ואחד הקטנים‬