Page 145 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 145
Pg: 145 - 10-Front 21-06-15
שקשאיםק :הרדס 145
.--מגיני הגחון ערוכים בטורי אורך ושורות רוחב אלכסוניים 5. . . . . . .--העין בעלת זוג עפעפיים והתחתון בר־תנועה 2. . . . . . . . . . . . . .
.2פתח הנחיר מופרד ממגיני השפה העליונה על ידי מגן הנחיר התחתון,
.2האצבעות משוננות (בייחוד הרביעית בגף האחורי) .בדגם הגב ניכרים החוצץ ביניהם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מדברית Mesalina
.--פתח הנחיר נוגע במגן השפה העליונה הראשון 3. . . . . . . . . . . . .
פסי אורך כהים ,לפחות בצעירים ובנקבות 3. . . . . . . . . . . . . . . . ..3אצבעות הגפיים האחוריים (לפחות האצבע הרביעית ,הארוכה שברגל)
משוננות לאורכן בטור של קשקשים קוציים בולטים .או ,אם האצבעות
.--האצבעות אינן משוננות .דגם הגב כולל כתמים קטנים שחרחרים חסרות שינון ,מספר מגיני הגחון בשורה הרוחבית הארוכה ביותר
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .14-10שנונית Acanthodactylus
ולבנבנים שמתמזגים לעיתים לשרשרות אורך או לרשת . . . . . . . .--אצבעות הגפיים האחוריים אינן משוננות ,ומספר מגיני הגחון בשורה
הרוחבית הארוכה ביותר אינו עולה על . . . . . . 8לטאה Lacerta
שנונית באר–שבע A. beershebensis
.3בדגם הפסים הגבי ,הפס הכהה המרכזי (השדרתי) מגיע לעורף בלי
להתפצל .בדרך כלל העפעף מסרקני ,השינון באצבע הרביעית חלש
וחלקי (לא לכל אורכה) .בזכרים בוגרים לעיתים קרובות צבע הזנב
בהיר למעלה מאשר בצדדים . . . . .שנונית האז A. opheodurus
-. -בדגם הפסים הגבי הפס המרכזי (השדרתי) ,בין שהוא כהה ובין שהוא Genus Acanthodactylus סוג :שנוני ת 10
Fitzinger, 1834
בהיר ,מפוצל בקטעו הקדמי לשני ענפים מקבילים ,מגיע לעורף
כזוג פסים (ניכר בייחוד בצעירים) .בדרך כלל העפעף אינו מסרקני,
והשינון באצבע הרביעית ברור (ונמשך לכל אורכה) .צבע הזנב כהה אפיון :לטאות בגודל קטן־בינוני ,שוכנות קרקע ,בדרך כלל
באזורים צחיחים ,בחולות או באדמות קלות אחרות ,במישורים.
למעלה כמו בצדדים 4. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קל להבחין בין מיני הסוג שנונית ובין מיני הסוג מדברית,
שדומים באורח שטחי אם כי קטנים יותר ,לפי מיקום הנחיר:
.4בדגם הפסים הגבי הפס המרכזי (השדרתי) בהיר .קשקשי הגב שווי בשנוניות נוגע במגן שפה ובמדבריות — לא (איור .)29כמעט
כל מיני השנוניות מותאמים לתנועה על גבי חול על ידי הרחבת
גודל לכל אורכו או גדולים רק במעט בחלקו האחורי מאשר בקדמי. האצבעות באמצעות "מסרק" של קשקשים קוציים לאורכן (איור
,20ומכאן השמות המדעי והעברי) (איורים .)172 ,171 ,164
בספירה לרוחב בין הירכיים מספרם עולה על . . . . . . . . 17שנונית הסוג עתיר מינים במזרח התיכון .במינים אחדים מגיני הגחון
השפלה A. schreiberi ערוכים בטורים מלוכסנים במקום ישרים (איור .)20
.--בדגם הפסים הגבי הפס המרכזי (השדרתי) כהה .הוא פרטי בחלקו צבעי הגוף מתאימים בדרך כלל לצבעי הקרקע באזור; דגם של
עיטורים כהים יכול להיות בפסי אורך או ללא פסים אך בשום מין לא
האחורי ,אך מפוצל בעורף .קשקשי הגב בגודל משתנה לאורכו: באזורי רוחב .במינים המפוספסים הצעירים צבעוניים מן המבוגרים,
מעוטרים פסי אורך כמעט שחורים וכמעט לבנים ,ועם הגדילה הדגם
גדולים בהרבה בחלקו האחורי מאשר בקדמי .בספירה לרוחב בין דוהה ומיטשטש .בנקבות הפסים נשארים ניכרים אך בזכרים הם עשויים
לדהות עד קרוב להיעלמות .במינים המפוספסים מספר הפסים הכהים
הירכיים מספרם פחות מ־ . . . . . 17שנונית נחלים A. boskianus יכול להיות פרטי או זוגי ובכל מקרה הפס השדרתי ,כהה או בהיר ,יכול
להיות פשוט או ממוזלג [ .]1606גם במינים הלא מפוספסים הצעירים
..5הצד העליון של השוק (טיביה) עם קשקשים מוגדלים בעלי קרין. נראים צבעוניים מהבוגרים .בדרך כלל הזכרים גדולים מן הנקבות ,בעלי
מספר נקבי הקולית בדרך כלל קטן מ־ .20צבע הזנב בצעירים צהוב. ראש גדול יותר וזנב ארוך יותר.
בבסיס זנב הבוגר זוג פסים בהירים בעמדה דורסו־לטרלית שמתלכדים
לאחור ויוצרים דמות ,Vוביניהם נוצר בבסיס הזנב אזור דורזלי כהה
יחסית בצורת משולש צר . . . . .שנונית ארוכת־כף A. aegyptius
.--הצד העליון של השוק (טיביה) עם קשקשים גרנולריים חלקים .מספר
נקבי הקולית בדרך כלל גדול מ־ .20צבע הזנב בצעירים כחול .בבסיס
זנב הבוגר אין זוג פסים בהירים בעמדה דורסו־לטרלית המתלכדים
כלפי אחור ויוצרים דמות . . . . . Vשנונית חולות A. scutellatus
מבחינה אקולוגית ,ששת המינים שבישראל מופרדים זה מזה על ידי אורח חיים :אלה לטאות יומיות הליותרמיות שבדרך כלל משחרות לטרף
מיקום גיאוגרפי והעדפת סוג קרקע ,וכשהללו מותירים חפיפה של שני בחיפוש פעיל אבל יש גם מינים שצדים בשיטת מארב (ראו שנונית נחלים
מינים ,אזי אלה שונים בגודל הגוף .אך למשל בתוניסיה יש מקומות
שבהם שנונית הנחלים חיה בכפיפה אחת עם מין שני זה או אחר ,וסוגיית לעומת שנונית חולות).
חלוקת המשאבים לא נחקרה [.]268 רבייה :בעת ההזדווגות ,לפחות בחלק מן המינים ובחלק מן המקרים ,הזכר
לפי מחקר על האבולוציה בתחום הסוג ,ששילב נתונים מורפולוגיים אינו מחזיק את הנקבה בפיו — כמקובל במשפחה — אף שכנראה נשך
ונתוני דנ"א ,שנונית השפלה ושנונית הנחלים אכן קרובות מאוד זו לזו, את גופה בצעדת הכלולות .למשל במין A. erythrurus belliבאלג'יר
ושנונית האז מרוחקת מעט מן הזוג הזה (אך קרובה אליו יותר מאשר [ ]311ובשנונית הנחלים בנגב .במין זה צפינו שהרגל האחורית של הזכר
הכרוכה על גב הנקבה לא רק מחבקת ומאמצת אותה "אל חיקו" ,אלא
המינים אחרים) [.]738 כף הרגל (האצבעות הארוכות) לוחצות ומכופפות את זנבה כלפי מעלה
שנונית ארוכת־כ ף Acanthodactylus aegyptius באחיזה שכנראה מונעת ממנה מלהחליק מאחיזתו (איור .)168
Baha El Din, 2007 איור 164
תיאור :שנונית ארוכת־כף דומה למין השכיח והמוכר שנונית מינים :בסוג תשע קבוצות־מינים [ ,]130ומספר המינים עולה בהדרגה.
החולות אך היא קטנה יותר ,אורך הרו"ג עד 52מ"מ .בדומה בחלק מהמקרים ההבחנה בין מינים דומים נסמכת על הצורה הגיאומטרית
לה ,מגיני הגחון בשורות אלכסוניות (איור ,)B ,20בדרך כלל
כל האצבעות משוננות בקוצים ארוכים והצבע השליט הוא (חלוקה לאונות) של הרקמה התומכת שבהמיפניס [.]161
חום־צהבהב בהיר עם נקודות לבנבנות קטנות וצפופות .צבעה
שונה מזה של שנונית החולות בכך שאין נקודות שחורות על תפוצה :לסוג תפוצה סהרו־סינדית טיפוסית רחבה ,מחצי האי האיברי
גבה ,ובבסיס זנב הבוגר זוג פסים בהירים המתלכדים לאחור לרוחב כל מדבר הסהרה ומזרחה עד לצפון־מערב הודו [.]130
ויוצרים דמות ,Vוביניהם נוצר על גבי בסיס הזנב אזור כהה
בארץ :זמן רב היו ידועים מהארץ רק ארבעה מינים ,אך עתה אנו יודעים
יחסית בצורת משולש צר. על שישה ,לפחות ,המובחנים כדלקמן:
.1מגיני הגחון ערוכים בטורי אורך ישרים המקבילים לציר האורך של
הגוף ובשורות רוחב ישרות ,בזווית ישרה לטורים 2. . . . . . . . . . .