Page 145 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 145

‫‪Pg: 145 - 10-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪145‬‬

‫‪ .--‬מגיני הגחון ערוכים בטורי אורך ושורות רוחב אלכסוניים ‪5. . . . . .‬‬            ‫‪ .--‬העין בעלת זוג עפעפיים והתחתון בר־תנועה  ‪2. . . . . . . . . . . . . .‬‬
                                                                                ‫‪ .2‬פתח הנחיר מופרד ממגיני השפה העליונה על ידי מגן הנחיר התחתון‪,‬‬
‫‪ .2‬האצבעות משוננות (בייחוד הרביעית בגף האחורי)‪ .‬בדגם הגב ניכרים‬                 ‫החוצץ ביניהם  ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדברית ‪Mesalina‬‬
                                                                                ‫‪ .--‬פתח הנחיר נוגע במגן השפה העליונה הראשון ‪3. . . . . . . . . . . . .‬‬
‫פסי אורך כהים‪ ,‬לפחות בצעירים ובנקבות ‪3. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬           ‫‪ ..3‬אצבעות הגפיים האחוריים (לפחות האצבע הרביעית‪ ,‬הארוכה שברגל)‬
                                                                                ‫משוננות לאורכן בטור של קשקשים קוציים בולטים‪ .‬או‪ ,‬אם האצבעות‬
‫‪ .--‬האצבעות אינן משוננות‪ .‬דגם הגב כולל כתמים קטנים שחרחרים‬                      ‫חסרות שינון‪ ,‬מספר מגיני הגחון בשורה הרוחבית הארוכה ביותר‬
                                                                                ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .14-10‬שנונית ‪Acanthodactylus‬‬
‫ולבנבנים שמתמזגים לעיתים לשרשרות אורך או לרשת ‪. . . . . . .‬‬                     ‫‪ .--‬אצבעות הגפיים האחוריים אינן משוננות‪ ,‬ומספר מגיני הגחון בשורה‬
                                                                                ‫הרוחבית הארוכה ביותר אינו עולה על ‪. . . . . .  8‬לטאה ‪Lacerta‬‬
‫שנונית באר–שבע ‪A. beershebensis‬‬                          ‫ ‬

‫‪ .3‬בדגם הפסים הגבי‪ ,‬הפס הכהה המרכזי (השדרתי) מגיע לעורף בלי‬

‫להתפצל‪ .‬בדרך כלל העפעף מסרקני‪ ,‬השינון באצבע הרביעית חלש‬

‫וחלקי (לא לכל אורכה)‪ .‬בזכרים בוגרים לעיתים קרובות צבע הזנב‬

‫בהיר למעלה מאשר בצדדים ‪ . . . . .‬שנונית האז ‪A. opheodurus‬‬

‫‪ -. -‬בדגם הפסים הגבי הפס המרכזי (השדרתי)‪ ,‬בין שהוא כהה ובין שהוא‬                ‫‪Genus Acanthodactylus‬‬  ‫סוג‪ :‬שנוני  ת‬                                      ‫‪10‬‬
                                                                                ‫‪Fitzinger, 1834‬‬                    ‫ ‬
‫בהיר‪ ,‬מפוצל בקטעו הקדמי לשני ענפים מקבילים‪ ,‬מגיע לעורף‬

‫כזוג פסים (ניכר בייחוד בצעירים)‪ .‬בדרך כלל העפעף אינו מסרקני‪,‬‬

‫והשינון באצבע הרביעית ברור (ונמשך לכל אורכה)‪ .‬צבע הזנב כהה‬                      ‫אפיון‪ :‬לטאות בגודל קטן־בינוני‪ ,‬שוכנות קרקע‪ ,‬בדרך כלל‬
                                                                                ‫באזורים צחיחים‪ ,‬בחולות או באדמות קלות אחרות‪ ,‬במישורים‪.‬‬
‫למעלה כמו בצדדים  ‪4. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬  ‫קל להבחין בין מיני הסוג שנונית ובין מיני הסוג מדברית‪,‬‬
                                                                                ‫שדומים באורח שטחי אם כי קטנים יותר‪ ,‬לפי מיקום הנחיר‪:‬‬
‫‪ .4‬בדגם הפסים הגבי הפס המרכזי (השדרתי) בהיר‪ .‬קשקשי הגב שווי‬                     ‫בשנוניות נוגע במגן שפה ובמדבריות — לא (איור ‪ .)29‬כמעט‬
                                                                                ‫כל מיני השנוניות מותאמים לתנועה על גבי חול על ידי הרחבת‬
‫גודל לכל אורכו או גדולים רק במעט בחלקו האחורי מאשר בקדמי‪.‬‬                       ‫האצבעות באמצעות "מסרק" של קשקשים קוציים לאורכן (איור‬
                                                                                ‫‪ ,20‬ומכאן השמות המדעי והעברי) (איורים ‪.)172 ,171 ,164‬‬
‫בספירה לרוחב בין הירכיים מספרם עולה על ‪. . . . . . . . 17‬שנונית‬                 ‫הסוג עתיר מינים במזרח התיכון‪ .‬במינים אחדים מגיני הגחון‬

‫השפלה ‪A. schreiberi‬‬                                            ‫ ‬                         ‫ערוכים בטורים מלוכסנים במקום ישרים (איור ‪.)20‬‬

‫‪ .--‬בדגם הפסים הגבי הפס המרכזי (השדרתי) כהה‪ .‬הוא פרטי בחלקו‬                     ‫צבעי הגוף מתאימים בדרך כלל לצבעי הקרקע באזור; דגם של‬
                                                                                ‫עיטורים כהים יכול להיות בפסי אורך או ללא פסים אך בשום מין לא‬
‫האחורי‪ ,‬אך מפוצל בעורף‪ .‬קשקשי הגב בגודל משתנה לאורכו‪:‬‬                           ‫באזורי רוחב‪ .‬במינים המפוספסים הצעירים צבעוניים מן המבוגרים‪,‬‬
                                                                                ‫מעוטרים פסי אורך כמעט שחורים וכמעט לבנים‪ ,‬ועם הגדילה הדגם‬
‫גדולים בהרבה בחלקו האחורי מאשר בקדמי‪ .‬בספירה לרוחב בין‬                          ‫דוהה ומיטשטש‪ .‬בנקבות הפסים נשארים ניכרים אך בזכרים הם עשויים‬
                                                                                ‫לדהות עד קרוב להיעלמות‪ .‬במינים המפוספסים מספר הפסים הכהים‬
‫הירכיים מספרם פחות מ־‪ . . . . .  17‬שנונית נחלים ‪A. boskianus‬‬                    ‫יכול להיות פרטי או זוגי ובכל מקרה הפס השדרתי‪ ,‬כהה או בהיר‪ ,‬יכול‬
                                                                                ‫להיות פשוט או ממוזלג [‪ .]1606‬גם במינים הלא מפוספסים הצעירים‬
‫‪ ..5‬הצד העליון של השוק (טיביה) עם קשקשים מוגדלים בעלי קרין‪.‬‬                     ‫נראים צבעוניים מהבוגרים‪ .‬בדרך כלל הזכרים גדולים מן הנקבות‪ ,‬בעלי‬

‫מספר נקבי הקולית בדרך כלל קטן מ־‪ .20‬צבע הזנב בצעירים צהוב‪.‬‬                                                            ‫ראש גדול יותר וזנב ארוך יותר‪.‬‬

‫בבסיס זנב הבוגר זוג פסים בהירים בעמדה דורסו־לטרלית שמתלכדים‬

‫לאחור ויוצרים דמות ‪ ,V‬וביניהם נוצר בבסיס הזנב אזור דורזלי כהה‬

‫יחסית בצורת משולש צר  ‪. . . . .‬שנונית ארוכת־כף ‪A. aegyptius‬‬

‫‪ .--‬הצד העליון של השוק (טיביה) עם קשקשים גרנולריים חלקים‪ .‬מספר‬

‫נקבי הקולית בדרך כלל גדול מ־‪ .20‬צבע הזנב בצעירים כחול‪ .‬בבסיס‬

‫זנב הבוגר אין זוג פסים בהירים בעמדה דורסו־לטרלית המתלכדים‬

‫כלפי אחור ויוצרים דמות ‪. . . . . V‬שנונית חולות ‪A. scutellatus‬‬

‫מבחינה אקולוגית‪ ,‬ששת המינים שבישראל מופרדים זה מזה על ידי‬                       ‫אורח חיים‪ :‬אלה לטאות יומיות הליותרמיות שבדרך כלל משחרות לטרף‬
‫מיקום גיאוגרפי והעדפת סוג קרקע‪ ,‬וכשהללו מותירים חפיפה של שני‬                    ‫בחיפוש פעיל אבל יש גם מינים שצדים בשיטת מארב (ראו שנונית נחלים‬
‫מינים‪ ,‬אזי אלה שונים בגודל הגוף‪ .‬אך למשל בתוניסיה יש מקומות‬
‫שבהם שנונית הנחלים חיה בכפיפה אחת עם מין שני זה או אחר‪ ,‬וסוגיית‬                                                                ‫לעומת שנונית חולות)‪.‬‬

                                   ‫חלוקת המשאבים לא נחקרה [‪.]268‬‬                ‫רבייה‪ :‬בעת ההזדווגות‪ ,‬לפחות בחלק מן המינים ובחלק מן המקרים‪ ,‬הזכר‬
‫לפי מחקר על האבולוציה בתחום הסוג‪ ,‬ששילב נתונים מורפולוגיים‬                      ‫אינו מחזיק את הנקבה בפיו — כמקובל במשפחה — אף שכנראה נשך‬
‫ונתוני דנ"א‪ ,‬שנונית השפלה ושנונית הנחלים אכן קרובות מאוד זו לזו‪,‬‬                ‫את גופה בצעדת הכלולות‪ .‬למשל במין ‪ A. erythrurus belli‬באלג'יר‬
‫ושנונית האז מרוחקת מעט מן הזוג הזה (אך קרובה אליו יותר מאשר‬                     ‫[‪ ]311‬ובשנונית הנחלים בנגב‪ .‬במין זה צפינו שהרגל האחורית של הזכר‬
                                                                                ‫הכרוכה על גב הנקבה לא רק מחבקת ומאמצת אותה "אל חיקו"‪ ,‬אלא‬
                                                 ‫המינים אחרים) [‪.]738‬‬           ‫כף הרגל (האצבעות הארוכות) לוחצות ומכופפות את זנבה כלפי מעלה‬

‫שנונית ארוכת־כ  ף ‪Acanthodactylus aegyptius‬‬                                             ‫באחיזה שכנראה מונעת ממנה מלהחליק מאחיזתו (איור ‪.)168‬‬
‫‪Baha El Din, 2007‬‬                ‫ איור ‪164‬‬

‫תיאור‪ :‬שנונית ארוכת־כף דומה למין השכיח והמוכר שנונית‬                            ‫מינים‪ :‬בסוג תשע קבוצות־מינים [‪ ,]130‬ומספר המינים עולה בהדרגה‪.‬‬
‫החולות אך היא קטנה יותר‪ ,‬אורך הרו"ג עד ‪ 52‬מ"מ‪ .‬בדומה‬                            ‫בחלק מהמקרים ההבחנה בין מינים דומים נסמכת על הצורה הגיאומטרית‬
‫לה‪ ,‬מגיני הגחון בשורות אלכסוניות (איור ‪ ,)B ,20‬בדרך כלל‬
‫כל האצבעות משוננות בקוצים ארוכים והצבע השליט הוא‬                                              ‫(חלוקה לאונות) של הרקמה התומכת שבהמיפניס [‪.]161‬‬
‫חום־צהבהב בהיר עם נקודות לבנבנות קטנות וצפופות‪ .‬צבעה‬
‫שונה מזה של שנונית החולות בכך שאין נקודות שחורות על‬                             ‫תפוצה‪ :‬לסוג תפוצה סהרו־סינדית טיפוסית רחבה‪ ,‬מחצי האי האיברי‬
‫גבה‪ ,‬ובבסיס זנב הבוגר זוג פסים בהירים המתלכדים לאחור‬                                     ‫לרוחב כל מדבר הסהרה ומזרחה עד לצפון־מערב הודו [‪.]130‬‬
‫ויוצרים דמות ‪ ,V‬וביניהם נוצר על גבי בסיס הזנב אזור כהה‬
                                                                                ‫בארץ‪ :‬זמן רב היו ידועים מהארץ רק ארבעה מינים‪ ,‬אך עתה אנו יודעים‬
                                   ‫יחסית בצורת משולש צר‪.‬‬                                                        ‫על שישה‪ ,‬לפחות‪ ,‬המובחנים כדלקמן‪:‬‬

                                                                                ‫‪ .1‬מגיני הגחון ערוכים בטורי אורך ישרים המקבילים לציר האורך של‬
                                                                                ‫הגוף ובשורות רוחב ישרות‪ ,‬בזווית ישרה לטורים  ‪2. . . . . . . . . . .‬‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150