Page 154 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 154 - 10-Back 21-06-15‬‬ ‫‪154‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫חלקית בתצלומי המין‪ .‬הצעירים דומים בצבעם למבוגרים; הפס בצד‬ ‫פרטים רבים בלתי־סימטריים‪ ,‬עם מגן רקה רק בצד אחד של הראש‪ .‬האם‬
‫הגוף כהה יותר‪.‬‬ ‫אלה בני כלאיים [‪ ?]797‬לעומת זאת בלב לבנון‪ ,‬בג'בל בארוק ברום ‪1,500‬‬
‫מ'‪ ,‬נצפתה תופעה שיטתית שלטאת החרמון אכלסה גושי סלע מבודדים‪,‬‬
‫בצד הראש‪ ,‬בין העין ומפתח האוזן‪ ,‬מצוי מגן רקה גדול; זהו ההבדל‬ ‫בעוד הלטאה הזריזה אכלסה את חורש האלונים הדליל שלרגליהם‪ ,‬כעין‬
‫הבולט ביותר בין הלטאה הזריזה ובין לטאת החרמון‪ .‬בגרון שפת הצווארון‬ ‫הוכחה לנפרדות המינים [‪ .]313‬הסיסטמטיקה הזאת אושרה גם בבדיקות‬
‫אינה משוננת‪ .‬קשקשי הגב‪ ,‬חרף קוטנם‪ ,‬בדרך כלל בעלי קרינים; מספרם‬ ‫ציטולוגיות (כרומוזומים ודנ"א) [‪ .]314‬מחקר דנ"א מתקדם הכיר בהיותה‬
‫לרוחב הגב ‪ .66-51‬מגיני הגחון בשישה טורי אורך‪ .‬מגן השת גדול‪,‬‬ ‫של לטאת החרמון מין נפרד מהלטאה הזריזה אך העיד על קרבתן [‪.]1141‬‬
‫ובדרך כלל אינו מופרד בקשקשים קטנים מסדק הביב‪ .‬מספר החוליות‬
‫אורח חיים‪ :‬גם בירדן לטאת החרמון בעיקר שוכנת סלעים‪ ,‬בניגוד ללטאה‬
‫הפרסקראליות בזכר ‪.]156[ 26‬‬ ‫הזריזה הקשורה יותר לעצי אלון [‪.]473‬‬

‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬הזכרים גדולים מהנקבות‪ ,‬ראשם גדול ורחב יותר‬ ‫רבייה‪ :‬לפי תצפיות ראשוניות בשבי [‪ ]312‬התנהגות החיזור וההזדווגות‬
‫(ראו גם באפיון המשפחה)‪ .‬הדו־צבעוניות הזוויגית שונה באזורים שונים‪.‬‬ ‫דומות לאלה בלטאה הזריזה‪ ,‬אך מחקר מפורט יותר הראה שיש ביניהן‬
‫בהרי יהודה הגחון והגרון צבועים בזכרים ירוק־כחול ובנקבות ירוק־צהוב‪,‬‬ ‫הבדלים‪ ,‬ובעיקר השלבים השונים איטיים יותר וממושכים מבלטאה‬
‫הזריזה (למשל המשך הממוצע של ההזדווגות עצמה ‪ 57‬שניות לעומת‬
‫אך במקומות רבים לא ניכר הבדל כזה‪.‬‬ ‫‪ .]315[ )18‬נקבה מטילה לפחות שתי תטולות בשנה‪ ,‬בחודשי אפריל‪-‬מאי‪,‬‬
‫ברווח של ‪ 54-33‬ימים ומספר הביצים בתטולה על פי רוב שלוש‪ ,‬אך יכול‬
‫תפוצה בעולם‪ :‬תורכיה‪ ,‬סוריה ולבנון‪ ,‬קפריסין [‪ ]652 ,339b‬ורודוס‪ ,‬צפון‬ ‫להגיע לחמש [‪ .]308‬גודל הביצים הטריות בממוצע ‪ 14.4 × 7.7‬מ"מ‪ .‬צעיר‬
‫ירדן [‪ ]471‬וצפון ישראל‪.‬‬ ‫אחד בקע לאחר ‪ 60‬יום (ב־‪ 25‬מ"צ) באורך רו"ג ‪ 28‬מ"מ וזנב ‪ 52‬מ"מ‪.‬‬

‫תפוצה בארץ וסיסטמטיקה‪ :‬האזור הים תיכוני — צפון הארץ ומרכזה‪,‬‬ ‫אריכות ימים‪ :‬קשה לברר זאת‪ ,‬בגלל השינויים בפרשנות הסיסטמטיקה‪.‬‬
‫דרומה לפחות עד חברון ועזה ובשנים האחרונות נצפתה אוכלוסייה‬
‫בבאר שבע‪ .‬בירדן רק צפונית למעלת רוחב ‪ 32°N‬ומערבית למעלת‬ ‫‪Lacerta laevis Gray, 1838‬‬ ‫לטאה זריז ה‬
‫אורך ‪ .]475[ 36°E‬הלטאות הזריזות שבחוף המערבי של הכנרת (צפונית‬
‫לטבריה) ועד סביבות הסחנה מיוחדות בצבען (ואולי גם בתכונות קשקשים‬ ‫איורים ‪180-177‬‬
‫מסוימות)‪ :‬הגב כהה‪ ,‬הפס בצד כמעט חסר‪ ,‬הגרון ירוק־כחול גם בנקבות‪.‬‬
‫הצעירים דומים יותר לצורה הרגילה‪ .‬בדרום תורכיה נמצא ששונות‬ ‫תיאור‪ :‬לטאה בגודל קטן־בינוני‪ ,‬באורך רו"ג עד ‪ 78‬מ"מ; עדינה‬
‫תוך־אוכלוסייתית ובין־אוכלוסייתית ניכרת בדגם הצבעים וגם בתכונות‬ ‫למראה‪ ,‬בעלת ראש שטוח יחסית‪ .‬הגוף שטוח‪ ,‬בעיקר בזמן‬
‫סרולוגיות לא לוותה בשונות בתכונות המורפומטריות‪ ,‬ולכן לא הניבה‬ ‫"השתזפות"‪ .‬הזנב ארוך ככפליים מהראש וגוף‪ .‬קשקשי הגב‬
‫מסקנות סיסטמטיות [‪ .]1426‬בהרים הגבוהים של הלבנון נמצאה אוכלוסייה‬ ‫הזעירים מקנים לה מראה חלק כקטיפה‪ .‬האצבעות ארוכות‪ ,‬דקות‬
‫של לטאות זריזות בעלות גוף קטן יותר‪ ,‬בלי פס כהה בצד‪ ,‬צבע כללי‬ ‫ומשוננות בצד התחתון‪ .‬הגב בצבע זית‪ ,‬חום‪ ,‬אפור או אפור־‬
‫חיוור וגחון לבן‪ .‬בתורכיה צבע הגחון אדום באזור מסוים‪ ,‬וצהוב־כתום‬ ‫נחושת‪ .‬על הגב לעיתים רחוקות נקודות שחומות שעשויות‬
‫באזור אחר [‪ ]1078a‬באוכלוסייה של קפריסין דגם הצבעים מראה שונות‬ ‫להצטרף לרשת‪ .‬בכל צד של הגוף פס אורך חום כהה‪ ,‬על פי רוב‬
‫ניכרת [‪ ,]652‬ומחקר סרולוגי של חלבוני הדם אישר עבורה מעמד של‬ ‫עם נקודות לבנות בתוכו‪ .‬בפרטים רבים (הן זכרים הן נקבות)‬
‫הפס מלווה בכתמים תכולים — כל כתם קשקש גדול‪ .‬הגחון‬
‫מין נפרד‪.]1426[ Lacerta troodica ,‬‬
‫ירקרק בהיר‪ ,‬כהה יותר מתחת ללסת ובגרון‪.‬‬

‫פרטי דגם הצבעים שונים באזורים שונים‪ ,‬כפי שמוסבר למטה ומוצג‬

‫מפת ממצאים‪ :‬לטאה זריזה (לרבות תצפיות בבאר שבע)‬ ‫לטאה זריזה‪ .‬זכר מחורשת טל‪ ,‬הגושרים (‪)HUJ-R 7109‬‬