Page 166 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 166

‫‪Pg: 166 - 11-Back 21-06-15‬‬                                      ‫‪166‬‬
                      ‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫מינים‪ :‬כ־‪ 45‬מינים; מדובר בהיקף שלפני פיצול הסוג בעקבות מחקר‬          ‫בישראל מעוררת את האפשרות שאולי למופעים עתירי וחסרי "כתמי‬
‫חדיש‪ .‬כיום מכונסים בשם הזה רק שני מינים הכוללים כמה תתי־מינים‪,‬‬       ‫עיניים" (ראו למעלה) פיזיולוגיה שונה‪ .‬ב־‪ 1‬ביוני ‪ 1952‬שכחתי בשמש‬
                                                                     ‫טרריום קטן ובו נחושיות נחשוניות‪ ,‬נחושיות עינוניות עתירות כתמי‬
                                            ‫לרבות הישראליים [‪.]1296‬‬  ‫עיניים ואחת‪ ,‬מאזור רביבים‪ ,‬בלעדיהם‪ .‬עקב התחממות היתר מתו כולן‬

‫תפוצה‪ :‬תפוצת הסוג המקורי הולארקטית‪ .‬אמריקה הצפונית‪ ,‬אמריקה‬                                                  ‫ורק זאת מרביבים שרדה [יל"ו]‪.‬‬
‫המרכזית‪ ,‬ברמודה; אפריקה צפונית לסהרה; קפריסין; דרום־מערב אסיה‬        ‫בבדיקות מעבדה של קצב המטבוליזם (תצרוכת החמצן) התאשר הכלל‬
‫מהים התיכון עד צפון־מערב הודו; צפון חצי האי ערב והמפרץ הפרסי‪.‬‬        ‫המוכר בזוחלים‪ ,‬שהמטבוליזם של צעירים (ביחס למסה) גבוה יחסית‬
‫הסוג הנוכחי על שני מיניו נפוץ רק בצפון אפריקה ודרום־מערב אסיה‪.‬‬       ‫[‪ .]206a‬לעומת זאת נמצאה בקצב המטבוליזם שונות אינדיווידואלית‬

‫בארץ‪ :‬בארץ מצוי מין יחיד המחולק לשני תתי־מינים (כמוסבר להלן)‬                                                      ‫וכנראה תורשתית [‪.]1205‬‬
               ‫אם כי יש מקום לבחון את התאמתם למעמד של מינים‪.‬‬         ‫קצב המטבוליזם במצב מנוחה תלוי טמפרטורה תמיד‪ .‬בניסויי מעבדה‬
                                                                     ‫בנחושיות שמקורן במצרים (צפונית לקהיר) אכן עלה הקצב בהתחממות‬
‫ברם בירדן‪ ,‬בקרבת ים המלח‪ ,‬נמצא פעם אחת המין השני בסוג‬                ‫עד ‪ 35‬מ"צ אך מעל זה (עד ‪ 40‬מ"צ) ירד במקצת‪ .‬הטמפרטורה המועדפת‬
‫‪ ,]1570[ Eumeces taeniolatus arabicus Szczerbak, 1990‬שמוכר‬           ‫היא ‪ 34‬מ"צ‪ .‬כשהטרידו את הנחושיות הן הראו פעילות מוגברת רק דקות‬
‫מחצי האי ערב ואולי עוד יתגלה בארץ‪ .‬זהו חומט קטן הרבה יותר ובדגם‬      ‫ספורות שבהן הפעילו נשימה אנאירובית [‪ .]113‬בניסויים בדבר המחיר‬
                                                                     ‫האנרגטי של פעולת האכילה — מרדף‪ ,‬הכנעה ובליעה — נמצא שהמחיר‬
                  ‫שלו בולט פס שחרחר לאורך גב הראש וקדמת הגב‪.‬‬         ‫זניח בהשוואה לתפוקת האנרגיה מהחרק הנאכל‪ ,‬פחות ממחצית האחוז‬
                                                                     ‫[‪ .]1206‬כמו כן נמצא שתצרוכת החמצן באכילה (מעבר לזאת שבמנוחה)‬
‫‪Eumeces schneideri‬‬  ‫חומט מנומ  ר‬                                     ‫כמעט כפולה ב־‪ 35‬מ"צ מאשר ב־‪ 25‬מ"צ [‪ .]461‬קצב המטבוליזם צפוי‬
‫)‪(Daudin, 1802‬‬      ‫ איורים ‪191-190‬‬                                  ‫להיות מושפע גם מטמפרטורת אקלום‪ .‬אבל במין זה אקלום לקור (‪10‬‬
                                                                     ‫מ"צ) הפחית את קצב המטבוליזם במידה מובהקת רק בטמפרטורת הניסוי‬
‫הגדול והמרשים בחומטי הארץ‪ .‬נחשב קשה ללכידה בשל‬                       ‫הנמוכה ביותר (‪ 10‬מ"צ) [‪ .]115‬קצב המטבוליזם של זכרים גבוה מזה של‬
‫מהירות הריצה שלו‪ ,‬שאולי נובעת פשוט מגודל הגוף [‪]809a‬‬                 ‫נקבות‪ ,‬וזה של נקבות בהיריון גבוה מזה של נקבות שהשריצו לאחרונה‪.‬‬
                                                                     ‫בתקופה של צום קצב המטבוליזם נמוך‪ .‬נקבות בהיריון מגביהות את‬
                                       ‫ואורך הרגליים [‪.]290‬‬
                                                                                                              ‫טמפרטורת הגוף שלהן [‪.]449‬‬
‫תיאור‪ :‬אורך הרו"ג עד כ־‪ 160‬מ"מ והזנב ארוך פעמיים וחצי‬
‫ויותר מזה‪ .‬הראש חרוטי־משולש ואינו נבדל מהצוואר‪ .‬מגיני‬                ‫רבייה‪ :‬הזדווגות אחת נצפתה במעבדה‪ .‬שני פרטים משדות מיכה (‪7‬‬
‫הנחיר באים במגע עם שני מגיני שפה עליונה הקדמיים‪ .‬עפעפיים‬             ‫במארס ‪ )1985‬הזדווגו ב־‪ 20‬באפריל ‪ 1989‬בשעה ‪ ,11:30‬בטמפרטורת‬
‫מפותחים‪ ,‬התחתון בר־תנועה‪ .‬את מפתח האוזן מכסים חלקית‬                  ‫אוויר ‪ 30‬מ"צ‪ .‬הזכר תפס בלסתותיו את עור הנקבה בנקודה דורסו־‬
‫‪ 4-3‬קשקשים דמויי אונה בשפתו הקדמית‪ .‬הרגליים מפותחות‬                  ‫לטרלית מעל גף קדמי ואחרי זמן מה פיתל את גופו סביבה והביא את‬
‫יפה‪ ,‬יחסית‪ ,‬עם חמש אצבעות בלי שום שינון [‪ .]475‬בעיקרון‪,‬‬              ‫פתח הביב שלו מול שלה והצמידו‪ .‬אחרי שהביבים נפרדו המשיך עוד‬
‫גב המבוגרים חום עם כתמים קטנים בצבע כתום ובצד הגוף‬                   ‫זמן מה להחזיק בה [יל"ו]‪ .‬הנחושית העינונית יולדת חיים‪ .‬דופן הרחם‬
‫נמשך פס צהוב או כתום‪ .‬פרטי דגם הצבעים שונים לפי התת־‬                 ‫(צינורות הביצים) משתנה במחזור שנתי ומעובה בעונת ההיריון הקיצית]‪.‬‬
                                                                     ‫העובר מפתח שני טיפוסי שליה [‪ .]415‬הוולדות‪ ,‬שמספרם לרוב ‪( 8-4‬תלוי‬
                                                 ‫מין והזוויג‪.‬‬        ‫במידה רבה בגודל האם) [‪ ,]191 ,190‬פעילים מיד בדומה למבוגרים‪ .‬נטען‬
                                                                     ‫שגודל הוולדות ‪ 9-8‬ס"מ אך האסמכתאות סתומות [‪ .]4‬הצעירים דומים‬
‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬הזכר גדול מהנקבה‪ .‬מתוך ‪ 48‬זכרים ו־‪ 37‬נקבות‪,‬‬     ‫בצבעם למבוגרים‪ .‬בחומר מוזיאלי‪ ,‬בקרב ‪ 11‬נקבות בהיריון שהכילו‬
‫אורך רו"ג הממוצע של חמשת הזכרים הגדולים ביותר היה ‪ 158.4‬מ"מ‪,‬‬         ‫ביצים בשלות או מתפתחות‪ ,‬באורכי רו"ג ‪ 112-76‬מ"מ‪ ,‬גודל השגר היה‬
‫ושל חמש הנקבות הגדולות‪ 149.0 ,‬מ"מ [‪ .]1612‬לזכר ראש גדול יותר‪.‬‬        ‫בממוצע ‪( 4.2‬טווח ‪ .]1612[ )6-1‬במדגם אחר מישראל גודל השגר היה‬

                                                                                                           ‫בממוצע ‪( 3.8‬טווח ‪.]656L[ )5-3‬‬

                                                                     ‫אויבים‪ :‬עם הטורפים השונים של הנחושית העינונית נמנה אפילו השחרור‬
                                                                     ‫(‪ .)Turdus merula‬באביב ‪ 1970‬נצפה במרכז הארץ (נצר סירני) שחרור‬
                                                                     ‫זכר נאבק בנחושית עינונית באורך כ־‪ 17‬ס"מ‪ ,‬שהייתה גדולה וחזקה יותר‬
                                                                     ‫מדי עבורו; אבל בסופו של דבר נתלש זנבה ונאכל‪ ,‬והנחושית ברחה [‪.]1040‬‬

                                                                     ‫‪Genus Eumeces‬‬  ‫סוג שימושי עברי‪ :‬חומ  ט‬

                                                                     ‫במזרח התיכון אלה הם החומטים הגדולים ביותר‪ .‬הם מבוקשים‬
                                                                         ‫לתצוגה בגני חיות וכחיות מחמד לחובבי זוחלים בעולם‪.‬‬

‫חומט מנומר צפוני‪ .‬זכר ממזרחית לירושלים (‪)HUJ-R 12545‬‬                 ‫אפיון הסוג המדעי‪ :‬חומטים חסוני גוף‪ ,‬עם גפיים מפותחים היטב‪ ,‬בעלי‬
                                                                     ‫חמש אצבעות‪ ,‬שכולן מסתיימות בטפרים‪ .‬בראש יש מגיני סופראנזל‪,‬‬
                                                                     ‫מגיני פרפרונטל‪ ,‬פרונטופריטל ואינטרפריטל‪ .‬הנחיר נקוב במגן הנחיר —‬
                                                                     ‫שעשוי להיות יחיד — מחולק חלקית‪ ,‬או מחולק‪ .‬העפעפיים מפותחים‬
                                                                     ‫היטב‪ ,‬התחתון עוטה קשקשים‪ .‬בגולגולת‪ ,‬עצמות החך אינן נפגשות‬
                                                                     ‫באמצע החך‪ ,‬בעל שיניים על עצמות הפטריגואיד‪ .‬השיניים על עצם‬

                                                                                   ‫הלסת העליונה חרוטיות או בעלות כותרת כדורית [‪.]130‬‬

                                                                                                                                          ‫‪C‬‬
                                                                                                                                          ‫‪Y‬‬
   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171