Page 170 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 170 - 11-Back 21-06-15‬‬ ‫‪170‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫זוהי התאמה מורפולוגית להתחפרות בחול‪ ,‬הגחון השטוח‬ ‫הסוג שם‪ ,‬לרבות ‪ S. s. meccensis‬שבדרום ירדן‪ ,‬הם פעילי יום‪ :‬במזג‬
‫מאפשר נשימה תחת החול‪ ,‬כי כך בזמן נשיפת האוויר והתכווצות‬ ‫אוויר חם פעילים בבוקר ולפנות ערב‪ ,‬ובימים קרירים בשעות הצוהריים‬
‫הגחון החול אינו יכול לגלוש ולמלא את החלל [‪ .]1203‬גם‬
‫החרטום משוטח מאוד‪ ,‬כעין את חפירה‪ ,‬והלסת התחתונה חבויה‬ ‫[‪.]628‬‬
‫מתחת לשפה העליונה‪ .‬הגפיים קטנים יחסית (מנוונים); מספר‬ ‫בצפון סיני (בחודש יוני) נמצא שטמפרטורת פני החול הממוצעת‬

‫האצבעות בכל רגל חמש או לפעמים ארבע‪.‬‬ ‫בזמן פעילותו עומדת על ‪ 32.5‬מ"צ [‪.]172a‬‬
‫באמירויות הערביות החומט מופיע על חול מיוצב יחסית‪ ,‬ואילו‬
‫הצבע צהוב‪ ,‬עם פסי אורך דקיקים חומים או שחרחרים‪ .‬מכל צד של‬ ‫בדיונות הרכות פעיל בן סוגו‪ .Snincus mitranus ,‬מין זה פעיל בבוקר‬
‫הראש פס שחור העובר דרך העין‪ .‬הגחון לבנבן‪.‬‬ ‫ורק עד סמוך לשלוש שעות וחצי אחרי הזריחה‪ .‬טמפרטורת הגוף הממוצעת‬
‫של פרטים פעילים נמוכה יחסית‪ 34.9˚C ,‬אבל עולה בתלילות ושעתיים‬
‫נחושית חולות‪ .‬מהנגב המערבי‪ :‬חולות נחל סכר (‪)HUJ-R 7439‬‬ ‫לאחר הזריחה כבר ‪ .39˚C‬החומט הרפואי משחר לטרף על המדרון הרך‬
‫של הדיונה‪ ,‬בוחן את החול‪ ,‬לפעמים תוקע את ראשו בחול‪ ,‬ואז לפעמים‬
‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬הנקבה גדולה מהזכר‪ .‬מתוך ‪ 18‬זכרים ו־‪ 31‬נקבות‪,‬‬ ‫מעלה אותו וטרף בפיו‪ .‬הוא אוכל פריטי טרף גדולים יחסית‪ ,‬ולפי הנפח‬
‫אורך רו"ג הממוצע של חמשת הזכרים הגדולים ביותר היה ‪ 81.3‬מ"מ‪,‬‬ ‫‪ 43%‬חיפושיות‪ 22% ,‬זחלי חרקים‪ 14% ,‬עכבישניים ו־‪ 11%‬חומר צמחי‪.‬‬

‫ושל חמש הנקבות הגדולות‪ 95.8 ,‬מ"מ [‪.]1612‬‬ ‫פעם אחת נאכל חרדון קטן (לפי תוכן קיבה של ‪ 25‬פרטים) [‪.]160‬‬
‫תפוצה בעולם‪ :‬תפוצה סהרית‪ :‬צפון אפריקה (סנגל וגמביה‪ ,‬אלג'יר‪,‬‬
‫תוניסיה‪ ,‬קירנאיקה שבלוב ומצרים)‪ ,‬סיני‪ ,‬ישראל וירדן (בירדן רק בעמק‬ ‫רבייה‪ :‬הנתונים מעטים והדעות חלוקות [‪ .]1612‬תת־המין המקומי יולד‬
‫חיים לפי מקור אחד [‪ ]4‬ומטיל ביצים לפי מקור אחר (במצרים) [‪,190‬‬
‫העקבה)‪.‬‬ ‫‪ ;]191‬גם אוכלוסיות המין הזה בתוניסיה ובאלג'יר מטילות ביצים [‪,744‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בחולות חלוצה‪ ,‬בחולות החוף צפונה‪ ,‬לפי תצפיותינו‬
‫עד עתלית (לפחות)‪ ,‬ובחולות הערבה [‪ .]1525‬נחושית החולות נפוצה‬ ‫‪ ,]1137 ,745‬תת־המין של דרום ירדן מטיל ביצים [‪.]475‬‬
‫בחולות צפון סיני‪ ,‬אך מופיעה גם באזורי חולות מצומצמים ברחבי סיני‪.‬‬ ‫בשבי בעונת הרבייה החומטים מזדווגים כמעט מדי יום ביומו‪ .‬הזכר‬
‫אורח חיים‪ :‬תת־קרקעית ולילית‪ .‬חיה בחול חופשי או באדמה קלה עם‬ ‫ניגש לנקבה מאחור‪ ,‬ואוחז בפיו את עור צווארה תוך כדי שרגליו הקדמיות‬
‫כתמי חול (כגון ברחובות שבנגב)‪ .‬זוחלת מתחת לחול במהירות מפתיעה‪.‬‬ ‫חובקות אותה‪ .‬ההזדווגות נמשכת כ־‪ 5-2‬דקות‪ .‬נקבה הטילה שש ביצים‬
‫בבוקר מוצאים את העקבות המפותלים של תנועתה הלילית מיד מתחת‬
‫לפני החול — קו מפותל רציף של "מנהרה שהתמוטטה"‪ .‬כשהיא נעה על‬ ‫במידות ממוצעות של ‪ 11.5 × 22.1‬מ"מ [‪.]745‬‬
‫פני החול‪ ,‬העקבות מקוטעים עם סימני זנב כפוף ימינה ושמאלה [‪]1525‬‬
‫(איור ‪ .)196‬בשעות היום אפשר למוצאה מתחת לאבנים או על ידי חפירה‬ ‫אריכות ימים‪ :‬בשבי‪ ,‬לפחות עשר שנים [‪ .]1137‬בין אויביו יש למנות‬
‫בחול‪ .‬מתחמקת מהידיים בזריזות רבה‪ ,‬ושבה ומתחפרת בחול במהירות‬ ‫את האדם‪ ,‬כי החומט הרפואי ניצוד כאמור בשיטתיות כדי לשמש‬
‫אפרודיזיאק [‪ .]746 ,128‬במצרים הבדואים מיטיבים לעקוב אחרי עקבותיו‬
‫הבזק‪ .‬בשבי נראתה פעילה על פני החול בשעות הערב‪.‬‬ ‫הטיפוסיים על החול [‪71‬ב]‪ ,‬לאתר את מקום התחפרותו ואז לחפור בידיהם‬
‫במחקר מבוקר נמצא ששיא הפעילות בטווח השעות ‪21:00-15:00‬‬ ‫ולתופסו‪ .‬בדרך כלל מדובר בעמדה רדודה‪ ,‬תמיד פחות מ־‪ 30‬ס"מ עומק‬
‫ואז טמפרטורת החול הייתה ‪ 30‬מ"צ וטמפרטורת הגוף הממוצעת ‪29‬‬
‫מ"צ‪ .‬אבל צעירים העדיפו טמפרטורה הגבוהה במעלה אחת על זאת של‬ ‫[‪.]128‬‬
‫המבוגרים [‪ .]137‬שפל הפעילות היה בשעות ‪ .06:00-21:00‬במחקר אחר‬
‫בצפון סיני שנערך מסוף מאי עד תחילת יולי נמצא שהנחושית לילית‪,‬‬ ‫סוג שימושי עברי‪ :‬נחושית ‪Genus Sphenops‬‬ ‫ ‬
‫ובשעות פעילותה הטמפרטורה הממוצעת של פני החול ‪ 23‬מ"צ [‪.]172b‬‬ ‫‪Wagler, 1870‬‬
‫גם מחקר במדבר המזרחי של מצרים התחתונה אישר שעיקר הפעילות‬
‫שם הסוג העברי משלב כאמור שני מושגים‪ :‬נחש‪ ,‬ונחושת —‬
‫בראשית הלילה [‪.]885‬‬ ‫מתכת מבריקה‪.‬‬

‫אפיון הסוג המדעי‪ :‬חומטים קטנים עד בינוניים עם התאמות רבות‬
‫לחיים בחול חופשי‪ .‬הגוף גלילי עם גחון שטוח‪ ,‬החוטם יתדי‪ ,‬מפתח הפה‬
‫תחתי‪ ,‬העין קטנה עם חלון שקוף למחצה בעפעף התחתון‪ ,‬הגפיים קטנים‬
‫עד מנוונים עם מספר אצבעות שונה במינים השונים [‪ .]196‬לאחרונה‬
‫הופיע ערעור על ההצדקה להפריד את הסוג הזה מהסוג ‪Chalcides‬‬

‫[‪.]371b‬‬

‫מינים‪ :‬בסוג ‪ Sphenops‬מוכרים ארבעה מינים [‪.]196‬‬
‫תפוצה‪ :‬תפוצת הסוג המדעי סהרית‪.‬‬

‫בארץ‪ :‬מין יחיד‪ ,‬נחושית החולות‪.‬‬

‫‪Sphenops sepsoides‬‬ ‫נחושית חולו ת‬
‫)‪(Audouin, 1829‬‬ ‫ איורים ‪196-194‬‬

‫חומט זה מבלה את רוב זמנו מתחת לפני החול‪ .‬ברם‪ ,‬אפשר‬
‫לוודא את נוכחותו בשטח לפי העקבות שלו‪ ,‬שהם ייחודיים‬

‫וקלים לזיהוי [‪71‬ב‪( ]1525 ,‬איור ‪.)196‬‬

‫תיאור‪ :‬חומט בגודל קטן־בינוני‪ ,‬אורך הרו"ג בדרך כלל עד‬
‫‪ 95‬מ"מ והזנב באורך דומה‪ .‬צורתו מוארכת וצרה יותר מזו‬
‫של הנחושית העינונית‪ .‬הגוף גלילי‪ ,‬אלא שהבטן משוטחת‪.‬‬