Page 174 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 174 - 11-Back 21-06-15‬‬ ‫‪174‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫שכל הגוף שותף להן‪ .‬בבליעת טרף גדול מתפתל ומתמתח כנחש‪ .‬בתפיסת‬ ‫ודרום־מזרח תורכיה‪ .‬באיראן ומערב פקיסטן‪ ,‬וצפונה עד דרום קזחסטן‪,‬‬
‫טרף גדול‪ ,‬תופסו באמצע‪ ,‬מנערו ומטיחו בקרקע עד להימום‪ ,‬ואז מסובב‬ ‫מצוי ‪ V. g. caspius‬שגדול קצת יותר ובעל זנב פחוס צדדים ושבשלישו‬
‫(כנחשים) את עמדתו בפה לכיוון הנוח לבליעה‪ .‬לזה נעזר לפעמים בידיו‪.‬‬ ‫האחרון אין פסי רוחב‪ .‬התת־מין הקטן ביותר‪ ,V. g. koniecznyi ,‬הוא‬
‫בשבי מרבה לשתות מים על ידי השקעת לסתותיו במכל‪ .‬אוגר בגופו‬
‫שומן רב ומסוגל לצום זמן ממושך (נרשם מקרה של צום ‪ 90‬יום בלי נזק)‪.‬‬ ‫המזרחי ביותר‪ ,‬במזרח פקיסטן וצפון־מערב הודו [‪.]1389‬‬
‫בבדיקת ‪ 700‬גללים של כוחים במדבריות מרכז אסיה נמצא שהמזון‬ ‫תפוצה בארץ‪ :‬באזורים חוליים של הנגב והערבה‪ ,‬ובשפלת החוף צפונה‪,‬‬
‫מגוון מאוד אך הצעירים אוכלים בעיקר (בסדר זה) לטאות ממשפחת‬ ‫בעבר עד חולון [‪ .]1390a ,1389 ,1387‬הפיתוח בחולות החוף גרם לנסיגתו‬
‫החרדוניים‪ ,‬חיפושיות‪ ,‬עכבישניים‪ ,‬נחשים ופחות מכרסמים; ואילו‬
‫המבוגרים‪ ,‬ברוב המקומות והשנים‪ ,‬בעיקר מכרסמים ואחריהם חרדוניים‪,‬‬ ‫[‪.]1161b‬‬
‫חיפושיות ונחשים‪ .‬הנחשים שנאכלו כללו בין היתר את הצפע והאפעה‬
‫מפת ממצאים‪ :‬כוח‬
‫המקומיים [‪.]1438‬‬
‫במחקר בשטח של כ־‪ 12‬קמ"ר בחולות שבין חולון לראשון לציון‪,‬‬ ‫אורח חיים‪ :‬שוכן קרקע בחול‪ ,‬באזורים יבשים; באפריקה אינו מופיע‬
‫בשנים ‪ ,1981-1980‬סומנו ‪ 21‬כוחים ותשעה מהם צוידו במשדרים‪ .‬הכוחים‬ ‫במקומות עם יותר מ־‪ 400‬מ"מ גשם בממוצע שנתי [‪ .]229‬חובב היובש‬
‫הממושדרים קיימו תחומי מחיה ברורים‪ :‬הזכרים בשטח ‪ 0.984‬קמ"ר‬ ‫הקיצוני מבני משפחתו‪ .‬חופר מחילה ארוכה באורך של עד ‪ 5-4‬מטרים‪,‬‬
‫בממוצע‪ ,‬והנקבות ‪ 0.319‬קמ"ר‪( .‬אלה שטחים גדולים בהרבה מהמקובלים‬ ‫אך בארץ בדרך כלל ארוכה רק עד מטר‪ ,‬בעומק ‪ 40-30‬ס"מ בלבד מתחת‬
‫בלטאות גדולות צמחוניות‪ ).‬תחומי המחיה של פרטים שונים‪ ,‬בלי הבדל‬ ‫לפני השטח‪ ,‬ובקצה תא מורחב; פתחה היחיד כרגיל בבסיס שיח או מתחת‬
‫זוויג‪ ,‬היו בחפיפה ניכרת כך שהכוח לא נחשב לטריטוריאלי‪ .‬מסע השיחור‬ ‫לסלע‪ .‬יומי מובהק וחובב חום‪ .‬בבוקר יוצא מהמחילה ומשתזף לפתחה‬
‫לטרף‪ ,‬באורך שני ק"מ ויותר‪ ,‬בדרך כלל עבר במגוון בתי גידול שונים‪.‬‬ ‫להתחממות‪ .‬חש בטוב בטמפרטורות של ‪ ,38°C-35°C‬אך מעל ‪40°C‬‬
‫צפיפות האוכלוסייה המרבית הוערכה בכארבעה כוחים לקמ"ר‪ .‬הזוויגים‬ ‫בדרך כלל חש ברע‪ .‬צבעו משתנה עם הטמפרטורה — מבהיר בעלותה‪.‬‬
‫נבדלו מאוד בעונת הפעילות‪ :‬הזכרים חדלו מפעילות כבר בחודש יולי‪,‬‬ ‫כשמתחמם מספיק יוצא לשחר לטרף תוך כדי שימוש בלשונו הארוכה‬
‫בעוד הנקבות התמידו עד הסתיו‪ ,‬כך שצפיפות האוכלוסייה השתנתה‬ ‫לשם חישה כימית‪ .‬תופש את טרפו בצוואר עד שחונק אותו‪ ,‬מטלטלו‬
‫במשך השנה [‪ .]1390a ,1388a ,72‬עונת הפעילות נמשכה ממארס עד‬ ‫נמרצות‪ ,‬ובולעו שלם‪ .‬הוא טורף אופורטוניסטי וטרפו כולל יונקים‬
‫קטנים (לרבות קיפודים)‪ ,‬ציפורים‪ ,‬ביצים‪ ,‬זוחלים — לרבות צבים ונחשים‬
‫אוקטובר או נובמבר‪ ,‬עם שיא ביוני [‪.]1390b‬‬ ‫ארסיים — וחרקים‪ .‬הוא מפעיל מגוון טכניקות ציד‪ ,‬לרבות טיפוס על עץ‪,‬‬
‫בצפון סיני‪ ,‬במעקב אחרי חמישה פרטים ממושדרים במשך שנה‪,‬‬ ‫שחייה וחפירה‪ .‬במשך יום שיחור לטרף הוא סוקר דרך ארוכה‪ ,‬לעיתים‬
‫נמצאו תחומי מחיה בטווח ‪ 0.228-0.075‬קמ"ר‪ .‬המחילות היו בעיקר‬ ‫קרובות ‪ 6-5‬ק"מ (מרב ‪ 10‬ק"מ)‪ ,‬וחוזר למחילתו שעה‪-‬שעתיים לפני‬
‫במקומות עם כסות צומח של ‪ .30%-20%‬הכוחים יצאו מהחריפה במארס‪-‬‬ ‫שקיעת החמה [‪ .]1389 ,1387‬באיראן נצפו כוחים סוקרים את השטח‬
‫אפריל ונכנסו לחריפה באוקטובר‪-‬נובמבר‪ .‬בעונת הפעילות היו בתנועה‬ ‫לאורך מאות מטרים‪ ,‬ונכנסים למחילה אחרי מחילה כנראה בחיפוש‬
‫ב־‪ 73%-18%‬מן הימים‪ .‬אורך הצעדה היומית היה בממוצע ‪ 278‬מ' בזכרים‬ ‫אחרי מכרסמים ולטאות [‪ .]129b‬אותה התנהגות ניכרה בחצי האי ערב‬
‫לעומת ‪ 183‬מ' בנקבות‪ ,‬ובתוך זה צעדה בודדת יכולה הייתה לארוך ‪174‬‬
‫מ' בזכרים ו־‪ 118‬מ' בנקבה‪ .‬הפעילות הגיעה לשיא בחודשי מאי‪-‬יוני‪.‬‬ ‫לפי העקבות בחול [‪71‬ב‪.]160 ,‬‬
‫הכוחים יצאו מהמחילות בדרך כלל ‪ 4-2‬שעות אחרי הזריחה אך בקיץ‬ ‫הכוח מתקשה להסתגל לתנאי שבי ואינו מתאים כחיית מחמד [‪,1387‬‬
‫מוקדם יותר‪ ,‬וחזרו למחילות ‪ 1.5-0.5‬שעות לפני השקיעה‪ .‬הפעילות‬ ‫‪ .]1388b‬בשבי אינו בוחל בצפרדעים‪ ,‬והצעירים אוכלים חגבים גדולים‬
‫היומית בעונה החמה בימודלית‪ ,‬למשל ביולי בעיקר בשעות ‪10:00-08:00‬‬ ‫ולטאות‪ .‬הכוח בולע את המזון שלם בלוויית דחיפות קדימה של הלסתות‪,‬‬
‫ושוב ב־‪ ;20:00-18:00‬אך בספטמבר עיקר הפעילות בשעות ‪12:00-10:00‬‬
‫[‪ .]817a‬לפי המידע מהמשדרים‪ ,‬טווח טמפרטורות הגוף היה בכוחים‬
‫משתזפים ‪ 41.5-34.5‬מ"צ ובכוחים הנמצאים בתנועה ‪ 41.9-33.7‬מ"צ‪.‬‬
‫בטווחים אלה טמפרטורות הזכרים היו גבוהות מאלה של הנקבות‪ .‬בעת‬

‫החריפה טמפרטורות הגוף נעו בטווח ‪ 30.5-15‬מ"צ [‪.]816a‬‬
‫כשרודפים אחריו הכוח האפור מנסה לברוח‪ .‬משנמנעה בריחתו‪ ,‬מנסה‬
‫להפחיד בנשיפות חזקות בפיו הפעור שתוכו שחור‪ .‬מתגונן בנשיכות‬
‫ובהצלפות זנב‪ .‬בניגריה נמצא שבטווח הטמפרטורות ‪ 35-21‬מ"צ מהירות‬
‫הבריחה שלו עולה עם הטמפרטורה‪ ,‬אך מעל ‪ 35‬או ‪ 37‬מ"צ המהירות‬
‫אינה עולה יותר‪ .‬המהירות ההתחלתית (‪ )sprint‬המרבית הייתה שלושה‬
‫מטרים בשנייה (אך לא צוין גודל הגוף)‪ .‬לעומת זאת מתחת ל־‪ 21‬מ"צ הכוח‬
‫אינו מיטיב לרוץ וההתגוננות שלו למעשה התקפית‪ :‬ככל שהטמפרטורה‬
‫יורדת‪ ,‬כך ההתגוננות תוקפנית יותר [‪ .]1106‬במחקר התנהגותי מפורט‬
‫באוכלוסייה באוזבקיסטן במדבר קיזילקום נצפה שהכוחים חיים במושבות‬
‫ששטחן כ־‪ 4-2‬קמ"ר‪ .‬מושבה מכילה ‪ 8-4‬זכרים (בתנודות שנתיות קטנות)‬
‫וכחצי מזה נקבות‪ .‬הכוחים במושבה מכירים זה את זה גם בלי פגישה‪,‬‬
‫על סמך סימני ריח‪ .‬במפגשים ביניהם ובהיתקלויות אחרות ההתנהגות‬
‫מגוונת בעמדות ותנועות שונות‪ ,‬והתגובות למצבים שונים אינן קבועות‬
‫באופן סטריאוטיפי‪ .‬קרבות הם נדירים ומתרחשים רק בין כוחים זרים‪.‬‬
‫קיים קרב "פולחני" (ריטואלי)‪ ,‬שידוע גם ממיני כוח אחרים‪ ,‬שבו שני‬
‫זכרים מתרוממים זה מול זה על רגליהם האחוריות ומתגוששים מחובקים‬

‫אך אינם מזיקים זה לזה [‪.]1437 ,1435 ,1434‬‬