Page 179 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 179

‫‪Pg: 179 - 12-Back 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪179‬‬

                                                                           ‫שמאלה ואחורה‪ ,‬ובעוד צווארו מקושת מעל החול הוא מניח את ראשו‬
                                                                           ‫ואחריו את ראשית צווארו על החול‪ ,‬בעמדה מקבילה לתנוחה הקודמת‪,‬‬
                                                                           ‫משמאלה‪ ,‬ומעט יותר אחורנית‪ .‬עתה ממשיך הנחש להניח את המשך‬
                                                                           ‫צווארו בעמדה החדשה מאחורי הראש‪ ,‬וכדי לקיים את הגשר הקמור‬
                                                                           ‫בין העמדה הראשונה לשנייה‪ ,‬מתרומם קטע נוסף של הגוף מן העמדה‬
                                                                           ‫הישנה ומצטרף לגשר‪ .‬כך הנחש מניח בהדרגה את גופו בעמדה החדשה‪,‬‬
                                                                           ‫מלפנים אחורה‪ .‬עוד לפני שזנבו עובר את הגשר לעמדה החדשה‪ ,‬כבר‬
                                                                           ‫מתרומם הראש ומתחיל המעבר לעמדה נוספת‪ ,‬שלישית‪ ,‬שוב במקביל‬
                                                                           ‫משמאל ומעט יותר אחורה‪ .‬למעשה‪ ,‬במשך כל הזמן כפוף ראשו של‬
                                                                           ‫הנחש שמאלה־אחורה ופונה בכיוון התנועה‪ .‬נחש שנע כך משאיר אחריו‬
                                                                           ‫עקבות טיפוסיים של דפוסי גחונו‪ ,‬מקבילים־מלוכסנים‪ ,‬שניכר בהם כיוון‬

                                                                                                        ‫ההתקדמות — הוא כיוון הזנב (איור ‪.)249‬‬

‫איור ‪ .71‬תנועת מפוחית‪ .‬לפי ורנר [‪.]42‬‬

‫מתכווצים בבת אחת בשני צידי הגוף‪ .‬מתרחשת כעין תנועה מפוחית‬                                                  ‫איור ‪ .70‬תנועה לוליינית‪ .‬לפי ורנר [‪.]42‬‬
‫תוך־גופית‪ :‬בקטע מסוים מצטופפים מגיני הגחון ושוליהם האחוריים‬
‫נשענים כנגד המצע‪ .‬קדמית לאזור זה עור הגחון מתרווח ונמתח קדימה;‬      ‫יעילותה של תנועה זו כנראה בכך שבין נקודות המשען פיתולי הגוף‬
‫נרכשת נקודת משען חדשה ועתה תור הקטע האחורי להתקדם‪ .‬לאורך גוף‬        ‫מורמים מהחול‪ ,‬ובנקודות המשען הגוף נייח על החול‪ .‬כך גוף הנחש‬
‫הנחש המתקדם כך יש כמה וכמה מחזורים כאלה של הישענות והתקדמות‬         ‫לוחץ על החול בנקודת המשען כלפי מטה (ומכאן הדגשת העקבות)‬
‫שעוברים קדימה לסירוגין‪ .‬מגבו נראה הנחש כמתקדם לאיטו בכל גופו‬        ‫ואין החול נגרף לצדדים תוך כדי בזבוז אנרגיה‪ .‬הזחילה הלוליינית‬
‫באורח אחיד‪ .‬פעם האמינו החוקרים שהנחש צועד באמצעות צלעות‬             ‫צורכת הרבה פחות אנרגיה מן הזחילה הנחשונית [‪ .]1310b‬כמוה‪ ,‬גם‬
‫נעות‪ ,‬כעין מרבה רגליים תוך־גופי‪ .‬ברם‪ ,‬כבר לפני ‪ 60‬שנה הוברר בעזרת‬   ‫התנועה הלוליינית עשויה להיות מהירה‪ ,‬ובתנאי חול לוהט עשויה להפוך‬
‫צילומי רנטגן שהצלעות נייחות [‪ .]944‬הדבר אושר גם בעזרת הסרטה‬         ‫לכעין סדרת קפיצות; אך רק מינים מעטים קופצים ממש [‪ .]616‬התנועה‬
‫בקרני רנטגן‪ .‬נמצא שתפקיד הצלעות בתנועה הזחלית הוא רק לספק‬           ‫הלוליינית מוכרת במיוחד בצפעיים שוכני חול אך מופיעה גם בנחשים‬
‫עיגון לשתי מערכות השרירים‪ ,‬אלה שמושכים את מגיני הגחון קדימה‪,‬‬
                                                                                                            ‫אחרים‪ ,‬למשל זעמניים [‪.]1072‬‬
                 ‫ואלה שמהדקים אותם לסירוגין לעמדה צפופה [‪.]608‬‬      ‫בעוד החול התחוח בכל שטחו הוא משענת רופפת‪ ,‬בתנאים אחרים‬
‫רוב הנחשים מסוגלים לנוע בשתי צורות שונות או יותר‪ ,‬לפי התנאים‪,‬‬       ‫מוצא הנחש נקודות משען טובות אך ברווחים או בזוויות שאינם יפים‬
‫ולעיתים מופיעות צורות תנועה שונות בו־בזמן בקטעים שונים של גוף‬       ‫לתנועה נחשונית‪ .‬למשל‪ ,‬נחש שנתון בצינור ישר (או אולי מחילת מכרסם)‬
‫הנחש‪ .‬קיימות גם סטיות שונות מדרכי התנועה שתוארו מעלה‪ .‬תנועות‬        ‫מתקדם בשיטה שכונתה תנועת מפוחית (‪ ,)concertina‬השלישית מתוך‬
‫הגוף שאינן קשורות בשינוי מקום קשורות בעיקר בתזונה‪ ,‬בהתגוננות‪,‬‬       ‫ארבע צורות התנועה‪ .‬קטע גוף מסוים מפותל בכיפופים צדדיים חדים‪,‬‬
                                                                    ‫שפינותיהם לוחצות ונשענות כנגד הדופן‪ .‬על בסיס משען זה‪ ,‬קדמת‬
                           ‫בעימותים תוך־מיניים ובהתנהגות רבייתית‪.‬‬   ‫הגוף מושטת קדימה בצעד ארוך תוך כדי שחרור הקדמיים שבפיתולים‪.‬‬
‫רוב הנחשים מסוגלים לשחות במים ביעילות‪ ,‬בתנועה נחשונית‬               ‫הצוואר יוצר כפיפות חדשות מלפנים‪ ,‬ומוסיף חדשות כלפי אחור‪ :‬בצורה‬
‫שנבדלת רק מעט מזו שביבשה (במים בדרך כלל הזנב מתפתל לצדדים יותר‬      ‫זו הנחש עובר בהדרגה ממערכת נקודות משען אחת לשנייה בכיוון‬
‫מן הגוף)‪ .‬מבין המינים שבארץ לא רק נחש המים שוחה דרך קבע‪ ,‬אלא‬        ‫התקדמותו [‪ .]608‬כך גם מטפס נחש במעלה גזע עץ מחוספס או על קיר‬
‫גם מינים אחרים‪ ,‬ובייחוד הצפע‪ ,‬עשויים להיכנס למים מרצונם ולשחות‪.‬‬     ‫אבנים‪ ,‬ודומה לזה תנועת נחשים שוכני עצים מענף לענף; רבים מאלה‬

‫רבייה‪ :‬רוב מיני הנחשים מטילים ביצים שקליפתם גלדנית תמיד‪ ,‬אך‬                                             ‫גופם דק וארוך במיוחד (איור ‪.)71‬‬
‫רבים משריצים‪ ,‬ובחלק מאלה הקשר בין העוברים והאם הוא בשליה‬            ‫צורת התנועה הרביעית שבה נחשים בעלי גוף עבה יחסית — בעיקר‬
‫(ראו פרק ‪ .)2.6.7‬מוכרים שלבי ביניים — הטלת ביצים שבוקעות בתוך‬       ‫צפעיים וחנקיים — מסוגלים לנוע היא יישרת ּגֵו‪" ,‬זחלית" (‪:)rectlinear‬‬
‫ימים או אפילו רק שעות (בארץ‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬השפיפון והעכן הקטן‪ .‬ראו‬        ‫הגוף מונח ישר לאורכו‪ ,‬והתנועה הישר קדימה‪ .‬לאורך הגוף עוברים גלים‬
‫בתיאוריהם)‪ .‬באוסטרליה הודגם מתאם הדוק בין שיעור המינים בחברה‬        ‫של כיווצי שרירים מלפנים אחורה אך אין אלה כופפים את עמוד השדרה‬
‫המקומית שמשריצים ובין הטמפרטורה המקומית הממוצעת באמצע‬               ‫לצדדים; מדובר בשרירים שקושרים את העור הגחוני אל הצלעות‪ ,‬והם‬
‫הקיץ‪ .‬למשל‪ ,‬במקום שטמפרטורה זו עומדת על כ־‪ 15‬מ"צ‪ ,‬שיעור‬
‫המינים המשריצים הוא כ־‪ ;80%‬אבל באזור החם‪ 30 ,‬מ"צ‪ ,‬רק כ־‪20%‬‬

                                      ‫מהמינים משריצים [‪.]1344 ,685‬‬
‫נחשים הם מאריכי ימים יחסית‪ ,‬בהשוואה ללטאות‪ :‬מינים קטנים‬
‫עשויים לחיות תריסר שנים‪ ,‬וגדולים — לפחות ‪ 40‬שנה [‪ .]685‬הם ממשיכים‬
‫לגדול ולהתרבות שנים לאחר שהחלו להתרבות‪ ,‬כלומר יש טווח גדלים‬
‫רחב של נקבות פוריות‪ .‬כך נצברו דוגמאות בולטות רבות לתופעה שבתחום‬
‫המין גודל התטולה או השגר עולה במתאם עם גודל הנקבה [‪.]551 ,476‬‬
‫בנחשים ידועה כנראה רק במטבעון התופעה שנתגלתה בלטאות [‪,]576‬‬
‫שבה עם עליית גודל הנקבה גם גודל הביצה יכול לעלות‪ .‬בנחשים רווח‬
   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184