Page 181 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 181 - 12-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪181‬‬

‫התחתון (תכונה זו נתונה לשונות וידוע מקרה של אסימטריה)‪ .‬אישון‬ ‫כעין שער‪ ,‬ומפרישים הפרשה מצחינה מהביב‪ .‬למעשה הם‬
‫העין הקטנה עגול‪ ,‬בניגוד למקובל בצפעים‪.‬‬ ‫מכישים רק כשדורכים עליהם או תופסים אותם ביד‪ .‬בשונה‬
‫מהצפעים‪ ,‬הצפעונים אינם פוערים את הפה לרווחה בהכישם‪,‬‬
‫מפתח הפה צר יחסית‪ ,‬אך שיני הארס ארוכות‪ .‬אין הנחש‬ ‫אלא מכנסים את הסנטר מעט אחורה‪ .‬שן הארס של צד אחד‬
‫יכול להכיש כדרך הצפעים‪ .‬בשונה מהם‪ ,‬כל אחת מזוג שיני‬ ‫נשלפת מן הפה הכמעט סגור הצידה‪ ,‬החוצה באלכסון ועדיין‬
‫הארס בעלת כושר תנועה משלה והצפעון שולף שן ארס אחת‬ ‫בכיוון אחורה‪ ,‬והנחש מחדיר אותה לגוף האויב — כגון אצבע‬
‫האדם המחזיק בעורפו — על ידי הנפת הראש הצידה ומשיכתו‬
‫הצידה‪ ,‬בלי לפעור את הפה‪ ,‬ומכיש בתנועת הראש הצידה‪.‬‬ ‫אחורה [‪ .]1382‬בליטה קטנה דמוית שן על גבי שן הארס גורמת‬
‫להרחבת הפצע וכנראה לשיפור ספיגת הארס‪ .‬אם הנחש מכיש‬
‫צפעון שחור‪ .‬זכר מעין גדי (‪)HUJ-R 8611‬‬ ‫יותר מפעם אחת הוא מפעיל את שיני הארס של ימין ושמאל‬

‫קשקשי הגב חלקים‪ ,‬לא כבצפעים; ערוכים באמצע הגוף ב־‪29-27‬‬ ‫בנפרד ולסירוגין [‪.]54‬‬
‫טורים (במקום ‪ 25-23‬ב־‪ ;)A. microlepidota‬מספר מגיני הגחון ‪-260‬‬
‫‪( 285‬במקום ‪ ;)254-219‬מגיני תת־זנב ‪( 40-31‬במקום ‪ )33-27‬פרטיים‪.‬‬ ‫מינים‪ :‬מוכרים כ־‪ 18‬מינים [‪.]196‬‬

‫צבעו שחור מבריק‪ ,‬הגחון בהיר [‪.]629 ,471‬‬ ‫תפוצה‪ :‬אפריקה הדרומית לסהרה‪ ,‬חצי האי ערב (בעיקר בחלקים הדרומיים‬
‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬במדגם קטן הזכר הגדול ביותר היה באורך רו"ג‬ ‫של החופים הדרומי־מערבי והדרומי־מזרחי‪ ,‬ופה ושם במרכז)‪ ,‬ירדן‪,‬‬
‫‪ 824‬מ"מ ועוד ‪ 70‬מ"מ לזנב‪ ,‬והנקבה הגדולה ביותר באורך רו"ג ‪755‬‬
‫ישראל וחצי האי סיני [‪.]57‬‬
‫מ"מ וזנב ‪ 54‬מ"מ [‪.]629 ,471‬‬
‫תפוצה בעולם‪ :‬ירדן — בסמיכות לשבר הגדול‪ ,‬גבול צפוני בערך ‪31°20’N‬‬ ‫אבולוציה בתחום הסוג‪ :‬מין אחד‪,A. microlepidota Günther, 1866 ,‬‬
‫[‪ ,]471 ,111‬ישראל וסיני (בהר הגבוה בדרום) [‪ .]196‬מצד אחד‪ ,‬הטענה‬ ‫נחשב בעבר לבעל תפוצה נרחבת למלוא רוחבה של אפריקה‪ ,‬בקירוב‬
‫שהמין נמצא גם בלבנון שנויה במחלוקת כי זה מין טרופי [‪ ;]857c‬אך מצד‬ ‫בין מעלות רוחב ‪ ,20°N-10°N‬שנמשכת במזרחה‪ ,‬מול חצי האי ערב‪,‬‬
‫שני גם דווח מלבנון הנחש ‪ Causus rhombeatus‬מהצפעיים שגם הוא‬ ‫דרומה עד מעלת רוחב ‪ 10°S‬בקירוב‪ .‬תת־מין שלו‪A. m. andersoni ,‬‬
‫נחש טרופי (אפריקני) [‪ ]1566b‬ואולי אכן מדובר באוכלוסיות רליקטיות‪.‬‬ ‫‪ ,Boulenger 1905‬נמצא ממול‪ ,‬בדרום־מערב חצי האי ערב [‪,]1382 ,629‬‬
‫ההפרדה הסיסטמטית מן המין של חצי האי ערב שנויה במחלוקת‪ ,‬אך‬ ‫כפי שגם מיני נחשים נוספים [‪ ]629‬ובעלי חיים אחרים ממזרח אפריקה‬
‫מיוצגים שם‪ ,‬לרבות יונקים שונים‪ ,‬למשל הבבון [‪ .]743‬הוא הדין בצמחים‪,‬‬
‫לא לדעתי [‪.]1512‬‬ ‫לרבות חלבלובים דמויי קקטוס‪ .‬ואכן זואוגיאוגרפים שונים הכלילו‪,‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובכיכר ים המלח‪ ,‬בעיקר בנאות מדבר‪ .‬שכיח יחסית‬ ‫במידות שונות‪ ,‬את דרום חצי האי ערב באזור האתיופי (אפריקני־טרופי)‬
‫בעין גדי‪ .‬מצפין בעמק הירדן עד לגלבוע‪ .‬בסקר סטטיסטי של נחשים‬ ‫[‪ .]1486 ,217‬תפוצת הסוג צפעון בערב נמשכת צפונה עד אזור מעלות‬
‫דרוסים בכביש ירושלים־עין גדי [‪ ,]17‬נמצאו פרטים רבים (‪ )13‬בשליש‬ ‫רוחב ‪ 21°N-20°N‬בקירוב‪ ,‬וכאן מתקיים אזור חפיפה מצומצם עם מין‬
‫המרכזי של הדרך מירושלים לים המלח‪ ,‬ופרטים בודדים (‪ )5‬משם ועד‬ ‫ּ ָפָרפטרי צפוני יותר שתפוצתו מגיעה צפונה עד ירדן‪ ,‬ישראל וחצי האי‬
‫סיני‪ .A. engaddensis Haas, 1950 :‬יש שפירשו את אזור החפיפה בין‬
‫עין גדי‪.‬‬ ‫שני המינים בתור רצף בתפוצה והסיקו שמדובר בתת־מינים של מין אחד‬
‫[‪ .]629‬אך למעשה נתוני התכונות של הפרטים שנמצאו מורים בבירור על‬
‫אורח חיים‪ :‬לילי פחות או יותר‪ .‬בסקר הסטטיסטי הנ"ל‪ ,‬נמצאו‬ ‫חפיפה גיאוגרפית בין שני טקסונים‪ ,‬ומכאן שהמדובר במינים נפרדים‬
‫כל הפרטים השכם בבוקר‪ ,‬כלומר נדרסו בלילה‪ .‬תת־קרקעי‪,‬‬ ‫[‪ .]1512 ,196‬בין כך ובין כך‪ ,‬לאור הדמיון בתכונות ובשל תחומי התפוצה‬
‫חופר‪ .‬זקוק ללחות‪ .‬ייתכן שמופיע על פני הקרקע בעיקר אחרי‬ ‫של הטקסונים נראה סביר ביותר שהטקסון שבישראל נגזר מזה שבחצי‬
‫גשם‪ .‬נטען שמזונו מגוון [‪ ]471‬והוצע שבארץ ניזון בעיקר‬ ‫האי ערב ולא נגזר במישרין מטקסון אנדמי לאפריקה‪ .‬לאחרונה הוגבל‬
‫מנחושיות עינוניות‪ .‬הנחש מפתל את צווארו סביב הנחושית‪,‬‬
‫ובתנועה הצידה של ראשו מכישה בשן ארס אחת‪ ,‬שמוחדרת‬ ‫השם ‪ A. microlepidota‬לאוכלוסיות של סנגל ומאוריטניה [‪.]1430‬‬
‫מאחורי הקשקש של הנחושית ומתחתיו‪ .‬הנחושית מתה בתוך‬
‫שניות ספורות‪ .‬לפעמים בולע נחושית חיה‪ ,‬ואם זו מפרפרת‬ ‫בארץ‪ :‬בארץ יש רק מין אחד‪ ,‬צפעון שחור‪.‬‬
‫בחוזקה בהמשך הבליעה — מכישה‪ .‬צפעון שנלכד בתקוע‪,‬‬
‫‪Atractaspis engaddensis‬‬ ‫צפעון שחו ר‬
‫‪Haas, 1950‬‬ ‫ איור ‪202‬‬

‫תיאור‪ :‬נחש בעל גוף גלילי ודק‪ .‬אורכו בדרך כלל עד רו"ג‬
‫‪ 700‬מ"מ‪ ,‬וזנב ‪ 60‬מ"מ; אורך הזנב ‪ 9%-7%‬מהרו"ג‪ .‬ראשו‬
‫אינו רחב מצווארו וחרטומו‪ ,‬המעוגל והמחודד במבט מלמעלה‪,‬‬
‫מחודד־יתדי במבט מהצד‪ ,‬כעין את חפירה‪ .‬השפה העליונה‬
‫חופה על התחתונה‪ .‬הראש מכוסה במגינים גדולים וסימטריים;‬
‫במרכז מגן מצח גדול ורחב מאוד אבל רוחבו נופל מאורכו‬

‫ושווה לאורך מגיני הקודקוד‪.‬‬

‫מגן־על עין אחד‪ ,‬מגן קדמת עין אחד ומגן אחורי העין אחד; מגיני‬
‫שפה עליונה‪ ,‬שישה‪ ,‬השלישי והרביעי גובלים בעין; מגיני שפה תחתונה‪,‬‬
‫עשרה‪ ,‬מהם שלושה או ארבעה נוגעים במגיני התת־סנטר‪ .‬הלסת התחתונה‬
‫קצרה מן העליונה כך שמפתח הפה תחתי‪ .‬מגן הנחיר חצוי רק בחלקו‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬