Page 181 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 181

‫‪Pg: 181 - 12-Front 21-06-15‬‬

   ‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪181‬‬

   ‫התחתון (תכונה זו נתונה לשונות וידוע מקרה של אסימטריה)‪ .‬אישון‬             ‫כעין שער‪ ,‬ומפרישים הפרשה מצחינה מהביב‪ .‬למעשה הם‬
                              ‫העין הקטנה עגול‪ ,‬בניגוד למקובל בצפעים‪.‬‬        ‫מכישים רק כשדורכים עליהם או תופסים אותם ביד‪ .‬בשונה‬
                                                                            ‫מהצפעים‪ ,‬הצפעונים אינם פוערים את הפה לרווחה בהכישם‪,‬‬
   ‫מפתח הפה צר יחסית‪ ,‬אך שיני הארס ארוכות‪ .‬אין הנחש‬                         ‫אלא מכנסים את הסנטר מעט אחורה‪ .‬שן הארס של צד אחד‬
   ‫יכול להכיש כדרך הצפעים‪ .‬בשונה מהם‪ ,‬כל אחת מזוג שיני‬                      ‫נשלפת מן הפה הכמעט סגור הצידה‪ ,‬החוצה באלכסון ועדיין‬
   ‫הארס בעלת כושר תנועה משלה והצפעון שולף שן ארס אחת‬                        ‫בכיוון אחורה‪ ,‬והנחש מחדיר אותה לגוף האויב — כגון אצבע‬
                                                                            ‫האדם המחזיק בעורפו — על ידי הנפת הראש הצידה ומשיכתו‬
     ‫הצידה‪ ,‬בלי לפעור את הפה‪ ,‬ומכיש בתנועת הראש הצידה‪.‬‬                      ‫אחורה [‪ .]1382‬בליטה קטנה דמוית שן על גבי שן הארס גורמת‬
                                                                            ‫להרחבת הפצע וכנראה לשיפור ספיגת הארס‪ .‬אם הנחש מכיש‬
                     ‫צפעון שחור‪ .‬זכר מעין גדי (‪)HUJ-R 8611‬‬                  ‫יותר מפעם אחת הוא מפעיל את שיני הארס של ימין ושמאל‬

   ‫קשקשי הגב חלקים‪ ,‬לא כבצפעים; ערוכים באמצע הגוף ב־‪29-27‬‬                                                          ‫בנפרד ולסירוגין [‪.]54‬‬
   ‫טורים (במקום ‪ 25-23‬ב־‪ ;)A. microlepidota‬מספר מגיני הגחון ‪-260‬‬
   ‫‪( 285‬במקום ‪ ;)254-219‬מגיני תת־זנב ‪( 40-31‬במקום ‪ )33-27‬פרטיים‪.‬‬                                                 ‫מינים‪ :‬מוכרים כ־‪ 18‬מינים [‪.]196‬‬

                              ‫צבעו שחור מבריק‪ ,‬הגחון בהיר [‪.]629 ,471‬‬       ‫תפוצה‪ :‬אפריקה הדרומית לסהרה‪ ,‬חצי האי ערב (בעיקר בחלקים הדרומיים‬
   ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬במדגם קטן הזכר הגדול ביותר היה באורך רו"ג‬           ‫של החופים הדרומי־מערבי והדרומי־מזרחי‪ ,‬ופה ושם במרכז)‪ ,‬ירדן‪,‬‬
   ‫‪ 824‬מ"מ ועוד ‪ 70‬מ"מ לזנב‪ ,‬והנקבה הגדולה ביותר באורך רו"ג ‪755‬‬
                                                                                                                        ‫ישראל וחצי האי סיני [‪.]57‬‬
                                            ‫מ"מ וזנב ‪ 54‬מ"מ [‪.]629 ,471‬‬
   ‫תפוצה בעולם‪ :‬ירדן — בסמיכות לשבר הגדול‪ ,‬גבול צפוני בערך ‪31°20’N‬‬          ‫אבולוציה בתחום הסוג‪ :‬מין אחד‪,A. microlepidota Günther, 1866 ,‬‬
   ‫[‪ ,]471 ,111‬ישראל וסיני (בהר הגבוה בדרום) [‪ .]196‬מצד אחד‪ ,‬הטענה‬          ‫נחשב בעבר לבעל תפוצה נרחבת למלוא רוחבה של אפריקה‪ ,‬בקירוב‬
   ‫שהמין נמצא גם בלבנון שנויה במחלוקת כי זה מין טרופי [‪ ;]857c‬אך מצד‬        ‫בין מעלות רוחב ‪ ,20°N-10°N‬שנמשכת במזרחה‪ ,‬מול חצי האי ערב‪,‬‬
   ‫שני גם דווח מלבנון הנחש ‪ Causus rhombeatus‬מהצפעיים שגם הוא‬               ‫דרומה עד מעלת רוחב ‪ 10°S‬בקירוב‪ .‬תת־מין שלו‪A. m. andersoni ,‬‬
   ‫נחש טרופי (אפריקני) [‪ ]1566b‬ואולי אכן מדובר באוכלוסיות רליקטיות‪.‬‬         ‫‪ ,Boulenger 1905‬נמצא ממול‪ ,‬בדרום־מערב חצי האי ערב [‪,]1382 ,629‬‬
   ‫ההפרדה הסיסטמטית מן המין של חצי האי ערב שנויה במחלוקת‪ ,‬אך‬                ‫כפי שגם מיני נחשים נוספים [‪ ]629‬ובעלי חיים אחרים ממזרח אפריקה‬
                                                                            ‫מיוצגים שם‪ ,‬לרבות יונקים שונים‪ ,‬למשל הבבון [‪ .]743‬הוא הדין בצמחים‪,‬‬
                                                       ‫לא לדעתי [‪.]1512‬‬     ‫לרבות חלבלובים דמויי קקטוס‪ .‬ואכן זואוגיאוגרפים שונים הכלילו‪,‬‬
   ‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובכיכר ים המלח‪ ,‬בעיקר בנאות מדבר‪ .‬שכיח יחסית‬            ‫במידות שונות‪ ,‬את דרום חצי האי ערב באזור האתיופי (אפריקני־טרופי)‬
   ‫בעין גדי‪ .‬מצפין בעמק הירדן עד לגלבוע‪ .‬בסקר סטטיסטי של נחשים‬              ‫[‪ .]1486 ,217‬תפוצת הסוג צפעון בערב נמשכת צפונה עד אזור מעלות‬
   ‫דרוסים בכביש ירושלים־עין גדי [‪ ,]17‬נמצאו פרטים רבים (‪ )13‬בשליש‬           ‫רוחב ‪ 21°N-20°N‬בקירוב‪ ,‬וכאן מתקיים אזור חפיפה מצומצם עם מין‬
   ‫המרכזי של הדרך מירושלים לים המלח‪ ,‬ופרטים בודדים (‪ )5‬משם ועד‬              ‫ּ ָפָרפטרי צפוני יותר שתפוצתו מגיעה צפונה עד ירדן‪ ,‬ישראל וחצי האי‬
                                                                            ‫סיני‪ .A. engaddensis Haas, 1950 :‬יש שפירשו את אזור החפיפה בין‬
                                                                  ‫עין גדי‪.‬‬  ‫שני המינים בתור רצף בתפוצה והסיקו שמדובר בתת־מינים של מין אחד‬
                                                                            ‫[‪ .]629‬אך למעשה נתוני התכונות של הפרטים שנמצאו מורים בבירור על‬
   ‫אורח חיים‪ :‬לילי פחות או יותר‪ .‬בסקר הסטטיסטי הנ"ל‪ ,‬נמצאו‬                  ‫חפיפה גיאוגרפית בין שני טקסונים‪ ,‬ומכאן שהמדובר במינים נפרדים‬
   ‫כל הפרטים השכם בבוקר‪ ,‬כלומר נדרסו בלילה‪ .‬תת־קרקעי‪,‬‬                       ‫[‪ .]1512 ,196‬בין כך ובין כך‪ ,‬לאור הדמיון בתכונות ובשל תחומי התפוצה‬
   ‫חופר‪ .‬זקוק ללחות‪ .‬ייתכן שמופיע על פני הקרקע בעיקר אחרי‬                   ‫של הטקסונים נראה סביר ביותר שהטקסון שבישראל נגזר מזה שבחצי‬
   ‫גשם‪ .‬נטען שמזונו מגוון [‪ ]471‬והוצע שבארץ ניזון בעיקר‬                     ‫האי ערב ולא נגזר במישרין מטקסון אנדמי לאפריקה‪ .‬לאחרונה הוגבל‬
   ‫מנחושיות עינוניות‪ .‬הנחש מפתל את צווארו סביב הנחושית‪,‬‬
   ‫ובתנועה הצידה של ראשו מכישה בשן ארס אחת‪ ,‬שמוחדרת‬                           ‫השם ‪ A. microlepidota‬לאוכלוסיות של סנגל ומאוריטניה [‪.]1430‬‬
   ‫מאחורי הקשקש של הנחושית ומתחתיו‪ .‬הנחושית מתה בתוך‬
   ‫שניות ספורות‪ .‬לפעמים בולע נחושית חיה‪ ,‬ואם זו מפרפרת‬                                                 ‫בארץ‪ :‬בארץ יש רק מין אחד‪ ,‬צפעון שחור‪.‬‬
   ‫בחוזקה בהמשך הבליעה — מכישה‪ .‬צפעון שנלכד בתקוע‪,‬‬
                                                                            ‫‪Atractaspis engaddensis‬‬  ‫צפעון שחו  ר‬
                                                                            ‫‪Haas, 1950‬‬                    ‫ איור ‪202‬‬

                                                                            ‫תיאור‪ :‬נחש בעל גוף גלילי ודק‪ .‬אורכו בדרך כלל עד רו"ג‬
                                                                            ‫‪ 700‬מ"מ‪ ,‬וזנב ‪ 60‬מ"מ; אורך הזנב ‪ 9%-7%‬מהרו"ג‪ .‬ראשו‬
                                                                            ‫אינו רחב מצווארו וחרטומו‪ ,‬המעוגל והמחודד במבט מלמעלה‪,‬‬
                                                                            ‫מחודד־יתדי במבט מהצד‪ ,‬כעין את חפירה‪ .‬השפה העליונה‬
                                                                            ‫חופה על התחתונה‪ .‬הראש מכוסה במגינים גדולים וסימטריים;‬
                                                                            ‫במרכז מגן מצח גדול ורחב מאוד אבל רוחבו נופל מאורכו‬

                                                                                                           ‫ושווה לאורך מגיני הקודקוד‪.‬‬

                                                                            ‫מגן־על עין אחד‪ ,‬מגן קדמת עין אחד ומגן אחורי העין אחד; מגיני‬
                                                                            ‫שפה עליונה‪ ,‬שישה‪ ,‬השלישי והרביעי גובלים בעין; מגיני שפה תחתונה‪,‬‬
                                                                            ‫עשרה‪ ,‬מהם שלושה או ארבעה נוגעים במגיני התת־סנטר‪ .‬הלסת התחתונה‬
                                                                            ‫קצרה מן העליונה כך שמפתח הפה תחתי‪ .‬מגן הנחיר חצוי רק בחלקו‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬
   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186